ביצים
אנחנו לוקחים הפסקה לזמן מה מהביצים ממשק בנדטוביץ. להקה צעירה עושה את צעדיה הראשונים ומטילה בינתיים ביצים קטנטנות. אנחנו ניתן לה זמן ללמוד את מלאכת ההטלה, ובינתיים לא נוכל לשלוח לכם ביצים.
___________________________________
לחם שאור
מנו, אופת הלחם שלנו, נמצאת בחופשת חנוכה השבוע ולכן השבוע אין אפיית לחמים. האפיה תתחדש כרגיל החל מהשבוע הבא – הזמנות לשבוע הבא יתקבלו בברכה.
________________________________________
נר לי דקיק
חנוכה, חג האור והאש העברי, מקביל לחגים דומים בתרבויות אחרות. איכשהו כל שנה באמצע החורף, כשהגיע החושך הרגישו בני האדם צורך להדליק להם איזה נר דקיק ולהזכיר לעצמם שלמרות הדכדוך המזדחל, ימי האור בואו יבואו. בפשטות, בשקט, בהדרגה, אחד ועוד אחד, מוסיף והולך, גובר האור הרגוע והצנוע של שלהבות החנוכיות.
בשבילי הוא חג שמזכיר לי שוב כמה מעט טוב דרוש לפעמים כדי להאיר את הקושי, ואת הרוע, כדי לפרק אותו מעט, למצוא בו פינה רכה. כמו נר קטן ודקיק שברגע שהודלק, כבר אין החושך כל כך חשוך, ומפחיד ומאיים. זה חג שחוגג את נצחון ההסתפקות במועט – ומספר שלפעמים כה מעט דרוש כדי להאיר אור גדול, רק כד קטן, רק כמה כוונות טובות ונכונות להאמין ולתת, רק מעט רצון טוב ואהבה כדי לפזר בדידות או לצחוק צחוק גדול (וכבר אמרו לפני – ההבדל בין חבר אחד לאף אחד הוא אינסופי).
אני יודעת שהחג הזה הפך זה מכבר, כמו שאר החגים וסתם ימות החול, לחגיגת קניות ומתנות. בשנים בהן הייתי בארצות הברית ראיתי איך משתדלים ההורים היהודים לא לפגר אחרי החברים שחוגגים כריסמס צבעוני מואר ומלא מתנות, ולתת לילדים מתנות רבות, מדי יום. גם פה אצלנו הוא כבר מפגן של זיקוקים ושלהבות גדולות ומתנות וחגיגות מפוצצות.
וזה כל כך הפוך בעיני לכוונה הראשונית של הימים האלה, בהם חוגגים את סיום עונת המסיק, בה נאספים אל בית הבד פירות העץ שהוא אולי העץ הכי צנוע ומסתפק במועט שיש. עץ שלא זקוק כמעט לכלום, ועומד באיכותו גם לאורך שנים ארוכות, שחונות, גשומות, חמות, קרות – הכל יכול לעבור עליו, והוא, הזית העמיד והשתקן, ימשיך לשרוד ולצמוח ולהפיק זיתי שמן מהם נוכל להדליק אור, לאכול לבריאות, לרכך את עורנו ולרפא פצעים ושאר מחלות.
וזה יפה כל כך, כי עונת המסיק היא העונה האחרונה בשרשרת עונות הקטיף – קצרנו, בצרנו, ערינו, גדדנו, אספנו אל הגורן והיקב את תנובות השדה שלנו, התנפחנו מגאוה על ההצלחות או דאגנו בחרדה על הכשלונות, והנה בסיום כל הדרמה הזאת, מגיעה עונת המסיק. כאן לא היה לנו הרבה שעשינו – בעיקר קיוינו למנות קור מתאימות, לכמויות גשם מספיקות, לגשם ראשון (ושני) חזק וטוב שישטוף את הזיתים.
עכשיו אנחנו קוטפים בענוה ובשתיקה את הפירות הקשים האלה, שאם נלחץ עליהם באצבענו הם יתפקעו מעסיס, אבל לא כזה שבא ללקק מהאצבע, כמו מיץ הענבים, התאנים, הרימונים או התמרים. זהו מיץ מר ומוזר, אבל הוא שיבנה את גופנו לטווח הארוך, הרבה יותר מהסוכר בפירות המתוקים, והוא זה שיאיר לנו את לילות החורף הארוכים שכבר כאן. בענווה והפשטות והמעט שהוא צריך אין חגיגות מתוקות, יש כבר חורף והתכנסות פנימה, לתוך השקט המרגיע שנר דקיק ורועד מביא אלינו בחשכת ליל.
זה באמת מדהים לראות איך מפירות כל כך קשים ולא מפתים יוצא השמן הזהוב הזה. למען האמת בתחילה הוא לא זהוב בכלל: מתוך עיסה די דוחה יוצא נוזל מלוכלך ומרתיע. רק אחרי זמן מה שהוא עומד במנוחה, באפלה, הוא נפרד מהמים המלוכלכים, וצף עליהם נקי ובהיר. כל התהליך הזה ממש מופלא בעיני, כי יש בו כל כך הרבה סמליות – והוא מלמד הרבה על מה שנראה מלכתחילה כחסר תוחלת או סיכוי ומה שאפשר להפיק כשבכל זאת מנסים, לפעמים במאמץ ובעקשנות, ונותנים צ’אנס, ומאפשרים זמן ושהות לדברים לעשות את העבודה לפעמים גם בעצמם, בלי שנתערב. וכמה בריאות ואור וטוב אפשר למצוא בסופו של התהליך.
לכבוד חג שמן הזית הבאתי לכם השבוע מצגת יפיפיה על אצירת שמן זית פעם והיום, שהכין יואב בלשאי, חבר ותיק מהמושב השכן המגדל זיתים ואוצר שמן זית. אני למדתי ממנה הרבה, ונהניתי, מקוה שגם אתם (לחצו על התמונה ועברו למצגת, ותודה, שוב, לטליה הקוסמת על העצות הטכנולוגיות):
מאחלים לכולנו שנדע להדליק נר קטן,
עבורנו,
עבור האוהבים אותנו,
וגם כדי להאיר את מי שנראה לנו שנוא ושונא, מאיים, זר. אולי נראה איזה אור מנצנץ אלינו גם מהעבר השני, מנסה להאיר אותנו ולמצוא בנו את החיוך והריפוי.
שיהיה לכולנו חג צנוע, משפחתי, מחמם לב ומשמח,
אלון, בת-עמי, יערה וצוות ח’ביזה
______________________________________________
מה השבוע בסל החנוכה
יום שני: חסה, כרישה, סלרי עלים, עגבנייה, כוסברה, מלפפון, תרד, קלרבי, גזר, בטטה, דייקון – לארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: כרוב, ברוקולי, טאט סוי, סלק אדום
יום רביעי: כרוב, חסה, בצל ירוק, שומר, פטרוזיליה / כוסברה, מלפפון, בטטה, מנגולד או תרד ניו זילנדי, עגבניות, קולרבי, סלרי – ארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: גזר, סלק, ברוקולי / ארטישוק ירושלמי, דייקון
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, ביצים, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
_______________________________________
מתכוני לביבות מירקות הסל
לביבות לפת מאתר “מבשלים”
לביבות בטטה אפויות מהבלוג “אוכל ודברים טובים”
לביבות סלק סגולות מהבלוג “משהו טוב”
לביבות כרובית מאתר ynet
לביבות תרד וגבינה – איילת בן יוסף
חנוכה, חג האור והאש העברי, מקביל לחגים דומים בתרבויות אחרות. איכשהו כל שנה באמצע החורף, כשהגיע החושך הרגישו בני האדם צורך להדליק להם איזה נר דקיק ולהזכיר לעצמם שלמרות הדכדוך המזדחל, ימי האור בואו יבואו. בפשטות, בשקט, בהדרגה, אחד ועוד אחד, מוסיף והולך, גובר האור הרגוע והצנוע של שלהבות החנוכיות.
בשבילי הוא חג שמזכיר לי שוב כמה מעט טוב דרוש לפעמים כדי להאיר את הקושי, ואת הרוע, כדי לפרק אותו מעט, למצוא בו פינה רכה. כמו נר קטן ודקיק שברגע שהודלק, כבר אין החושך כל כך חשוך, ומפחיד ומאיים. זה חג שחוגג את נצחון ההסתפקות במועט – ומספר שלפעמים כה מעט דרוש כדי להאיר אור גדול, רק כד קטן, רק כמה כוונות טובות ונכונות להאמין ולתת, רק מעט רצון טוב ואהבה כדי לפזר בדידות או לצחוק צחוק גדול (וכבר אמרו לפני – ההבדל בין חבר אחד לאף אחד הוא אינסופי).
אני יודעת שהחג הזה הפך זה מכבר, כמו שאר החגים וסתם ימות החול, לחגיגת קניות ומתנות. בשנים בהן הייתי בארצות הברית ראיתי איך משתדלים ההורים היהודים לא לפגר אחרי החברים שחוגגים כריסמס צבעוני מואר ומלא מתנות, ולתת לילדים מתנות רבות, מדי יום. גם פה אצלנו הוא כבר מפגן של זיקוקים ושלהבות גדולות ומתנות וחגיגות מפוצצות.
וזה כל כך הפוך בעיני לכוונה הראשונית של הימים האלה, בהם חוגגים את סיום עונת המסיק, בה נאספים אל בית הבד פירות העץ שהוא אולי העץ הכי צנוע ומסתפק במועט שיש. עץ שלא זקוק כמעט לכלום, ועומד באיכותו גם לאורך שנים ארוכות, שחונות, גשומות, חמות, קרות – הכל יכול לעבור עליו, והוא, הזית העמיד והשתקן, ימשיך לשרוד ולצמוח ולהפיק זיתי שמן מהם נוכל להדליק אור, לאכול לבריאות, לרכך את עורנו ולרפא פצעים ושאר מחלות.
וזה יפה כל כך, כי עונת המסיק היא העונה האחרונה בשרשרת עונות הקטיף – קצרנו, בצרנו, ערינו, גדדנו, אספנו אל הגורן והיקב את תנובות השדה שלנו, התנפחנו מגאוה על ההצלחות או דאגנו בחרדה על הכשלונות, והנה בסיום כל הדרמה הזאת, מגיעה עונת המסיק. כאן לא היה לנו הרבה שעשינו – בעיקר קיוינו למנות קור מתאימות, לכמויות גשם מספיקות, לגשם ראשון (ושני) חזק וטוב שישטוף את הזיתים.
עכשיו אנחנו קוטפים בענוה ובשתיקה את הפירות הקשים האלה, שאם נלחץ עליהם באצבענו הם יתפקעו מעסיס, אבל לא כזה שבא ללקק מהאצבע, כמו מיץ הענבים, התאנים, הרימונים או התמרים. זהו מיץ מר ומוזר, אבל הוא שיבנה את גופנו לטווח הארוך, הרבה יותר מהסוכר בפירות המתוקים, והוא זה שיאיר לנו את לילות החורף הארוכים שכבר כאן. בענווה והפשטות והמעט שהוא צריך אין חגיגות מתוקות, יש כבר חורף והתכנסות פנימה, לתוך השקט המרגיע שנר דקיק ורועד מביא אלינו בחשכת ליל.
זה באמת מדהים לראות איך מפירות כל כך קשים ולא מפתים יוצא השמן הזהוב הזה. למען האמת בתחילה הוא לא זהוב בכלל: מתוך עיסה די דוחה יוצא נוזל מלוכלך ומרתיע. רק אחרי זמן מה שהוא עומד במנוחה, באפלה, הוא נפרד מהמים המלוכלכים, וצף עליהם נקי ובהיר. כל התהליך הזה ממש מופלא בעיני, כי יש בו כל כך הרבה סמליות – והוא מלמד הרבה על מה שנראה מלכתחילה כחסר תוחלת או סיכוי ומה שאפשר להפיק כשבכל זאת מנסים, לפעמים במאמץ ובעקשנות, ונותנים צ’אנס, ומאפשרים זמן ושהות לדברים לעשות את העבודה לפעמים גם בעצמם, בלי שנתערב. וכמה בריאות ואור וטוב אפשר למצוא בסופו של התהליך.
לכבוד חג שמן הזית הבאתי לכם השבוע מצגת יפיפיה על אצירת שמן זית פעם והיום, שהכין יואב בלשאי, חבר ותיק מהמושב השכן המגדל זיתים ואוצר שמן זית. אני למדתי ממנה הרבה, ונהניתי, מקוה שגם אתם (לחצו על התמונה ועברו למצגת, ותודה, שוב, לטליה הקוסמת על העצות הטכנולוגיות):
מאחלים לכולנו שנדע להדליק נר קטן,
עבורנו,
עבור האוהבים אותנו,
וגם כדי להאיר את מי שנראה לנו שנוא ושונא, מאיים, זר. אולי נראה איזה אור מנצנץ אלינו גם מהעבר השני, מנסה להאיר אותנו ולמצוא בנו את החיוך והריפוי.
שיהיה לכולנו חג צנוע, משפחתי, מחמם לב ומשמח,
אלון, בת-עמי, יערה וצוות ח’ביזה
______________________________________________
מה השבוע בסל החנוכה
יום שני: חסה, כרישה, סלרי עלים, עגבנייה, כוסברה, מלפפון, תרד, קלרבי, גזר, בטטה, דייקון – לארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: כרוב, ברוקולי, טאט סוי, סלק אדום
יום רביעי: כרוב, חסה, בצל ירוק, שומר, פטרוזיליה / כוסברה, מלפפון, בטטה, מנגולד או תרד ניו זילנדי, עגבניות, קולרבי, סלרי – ארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: גזר, סלק, ברוקולי / ארטישוק ירושלמי, דייקון
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, ביצים, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
_______________________________________
מתכוני לביבות מירקות הסל
לביבות לפת מאתר “מבשלים”
לביבות בטטה אפויות מהבלוג “אוכל ודברים טובים”
לביבות סלק סגולות מהבלוג “משהו טוב”
לביבות כרובית מאתר ynet
לביבות תרד וגבינה – איילת בן יוסף