עלון 214, 15-17 בספטמבר 2008, ט"ו-י"ז אלול תשס"ח

מברוק ל"עלי ח'ביזה":
בשעה טובה ומוצלחת סיימנו סוף סוף לרשום את כולכם לרשימת התפוצה של העלון השבועי שלנו, "עלי ח'ביזה", ואנחנו שמחים לפסוע לקראת שנת תשס"ט מקוונים ומקושרים אליכם קצת יותר.
אנחנו עשינו את הצעד הראשון – ואתם הייתם אמורים לקבל דוא"ל ובו קישור שכאשר תלחצו עליו תאושר ותושלם הרשמתכם.
• אם לא קיבלתם את הדוא"ל הנ"ל יתכן שהוא הגיע לתיבת דואר-הזבל שלכם, שכתובתכם אצלנו שגויה או לא מעודכנת או שכלל אין בידינו הכתובת שלכם. אם כך קרה ואתם מעוניינים בכל זאת להירשם לקבל את העלון בדוא"ל מדי שבוע, נא צרו איתנו קשר דרך הדוא"ל csa@chubeza.com או bsorek@gmail.com ונפתור את הבעיה יחד.
• מי שמעוניין לקבל את העלון השבועי מודפס, נא הודיעו לנו ואנחנו נשתדל מאוד לעשות כן.
• מי שלא מעוניין לקבל את העלון כלל, מוזמן פשוט להתעלם מן ההזמנה הדוא"לית ולא לאשר את ההרשמה.

תזכורת לגבי השינויים במשלוחים בעונת החגים:
• בשבוע של ראש השנה יתבצעו המשלוחים ביום ראשון, 28.9.08 וביום חמישי, 2.10.08
• בשבוע של יום כיפור יתבצעו המשלוחים ביום שני, 6.10.08 (כרגיל) וביום שלישי, 7.10.08
• בשבוע שבו מתחיל חג הסוכות יתקיים משלוח ביום ראשון בלבד, 12.10.08 (משלוח יום שני), ובשבוע שלאחר מכן יתקיים משלוח יום רביעי בלבד, 22.10.08

מי שרוצה להגדיל את הסל בשבועות של החגים – אנא צרו קשר עם יוחאי בהקדם בטלפון: 054-6535980 או באימייל csa@chubeza.com

יום פתוח בח'ביזה:
כמדי שנה, יתקיים בחול המועד סוכות יום פתוח בשדה. זה יקרה ביום ראשון 19.10.08.
כולכם מוזמנים לבוא לפגוש, לקטוף, לעשב, לטעום, לשתול ולהריח.
________________________________________________________

חגיגת סתו עם ידידים

הסתו כאן, זה כבר ברור מאוד אצלנו בשדה. לא רק בגלל שיותר ויותר מהערוגות מתמלאות בכרוביות, כרובים, ברוקולי, קולורבי, מנגולד ותרד, ומערוגות אחרות מבצבצים נבטי הגזר, הסלק, הצנונים והרוקט. גם לא רק בגלל שכבר קריר לנו בבוקר ואנחנו עטופים בחולצות חמות בשעת העבודה הראשונה, והאור בשש הוא כבר אור אפרפר ראשון של שחר ולא אור בהיר של יום. אנחנו יודעים שהסתו כבר כאן גם כי כל בעלי החיים מתעוררים שוב לאחר עילפון הקיץ ומתחילים להיכנס לתזזית של פעילות שלפני החורף והקור הגדול. בשבועות האחרונים אנחנו פוגשים בשדה המון חגבים, חיפושיות, נחשים, צרעות וגם… זיקיות.

יש כאלה שלא ממש כיף לפגוש, כמו הצרעות, שכבר הספיקו "לנשק" כמה מאיתנו, ואילצו אותנו לקטוף בזיל ונענע ביתר זהירות. אחרים הם סתמיים יותר, כמו חיפושיות מסוגים שונים, אבל יש גם את אלה שגורמים לנו לקרוא מהר ובשקט לכל מי שבסביבה, כשאנחנו מסמנים להם שיגיעו ברוגע ודממה, ויהנו גם הם מהמראה המרשים ועוצר הנשימה הזה. כזו היא הזיקית.
באחד מימי הקטיף לפני כמה שבועות הבחין בה פתאם מישהו (אני חושבת שזה היה יואב) מטפסת לה בשלוה על ענפי הלוביה, ירקרקת כמותם ולגמרי מלכותית ומרשימה. כולנו התאספנו משתאים ומתרגשים, וברכנו לשלום את הידידה הסתוית, שמחים לראות אותה מטיילת בשדה, מחפשת לה, מן הסתם, מקום להטיל בו את ביציה, כמדי שנה בסתו. הנה היא, תגידו לה שלום:

ולרגל הביקור החלטתי לחקור קצת על הלטאה הזו, שהיא נציגה כמעט יחידה של משפחתה (הזיקיתיים) בישראל, וגם היא חלק מההרכב הזה של אדמה, צמחים, בעלי-חיים ואנשים הבונה את קהילת ח'ביזה. אז ככה: זִּיקִיתִיִּים (שם מדעי: Chamaeleonidae) הן משפחה של לטאות המאופיינות בעיקר ביכולת לשנות את צבע עורן, בלשונן הארוכה ובעיניים המסוגלות לנוע לכיוונים שונים באופן בלתי תלוי.
הזיקיות בדרך כלל שוכנות עצים או שיחים, רגליהן בעלות מבנה של צבת וזנבן ארוך וגמיש ומותאמים ללפיתת ענפים: הגוף פחוס-צדדים, הרגליים דקות, אצבעותיהן מאוחות בקבוצות בנות 2 ו-3 אצבעות ומצויידות בטפרים חדים. הזנב גמיש ומתרכך, הוא מאחז ומסייע בשעת טיפוס על ענפים. ישנם מינים של זיקיות קטנות השוכנות על הקרקע תחת מחסה עלי השלכת.
בישראל קיימים שני מינים של זיקיות, אחת צפונית ואחת דרומית – זיקית מצויה וזיקית סיני. בעבר נעשה נסיון ליבא גם זיקית תימנית וכיום היא מצויה בעיקר כחיית מחמד, מה שנקרא "זיקית גידול".
אנחנו פגשנו בזיקית המצויה, המכונה גם מובהקת. היא קטנה יחסית ומגיעה עד ל-39 סנטימטרים (מחצית מזה אורך הזנב) בעוד שהגודל שמיני זיקיות אחרים עשויים להגיע עד ל-60 סנטימטרים. בזכות גופה הפחוס מסוגלת הזיקית להתמתח ולהתכווץ בשעת הצורך. אנחנו עמדנו והשתאנו לראות אותה מתמתחת ומתכווצת על ידו של יואב, כשעל ראשה בולטת כלפי מעלה ואחורה מעין כרבולת או גיבנת.
לזיקית עיניים בולטות שמסוגלות להסתכל לכיוונים שונים בו זמנית, מוחה מקבל מהן שתי תמונות שונות וברורות של אותו הרגע, וזה מאפשר לה שדה ראייה רחב מאוד. היא בעלת ריאות גדולות שתופסות כמעט את כל חלל הגוף, ובשעת רוגז, היא ממלאת את ריאותיה ומנפחת את כל גופה. הזיקית המצויה משנה את צבעי גופה על פי צבעי הסביבה והטמפרטורה.
בתקופת הסתיו, מטילה הזיקית כ-40 ביצים באדמה לחה וכעבור כשנה הזיקיות הצעירות בוקעות מן הביצים. תוך חודשים אחדים גדלה הזיקית הצעירה בקצב מהיר ביותר: בסוף האביב משקלה גדול פי 10 ממשקל גופה בזמן הבקיעה מן הביצה. בשיטוטי מצאתי סרט יפיפה של זיקית שמשריצה את ביציה בדיוק בעונה הזו.

הזיקית ניזונה מחרקים מעופפים שאותם היא צדה בעזרת הלשון: כשהיא מבחינה בחרק, היא שולחת לעברו לשון ארוכה ודביקה, לוכדת אותו ובולעת אותו. הנה כך: כמו כן היא גם ניזונה מעלים וצמחים מיוחדים. זיקיות גדולות יותר ניזונות אפילו מציפורים קטנות. הזיקית מעדיפה מים זורמים על פני מים שקטים.
התכונה המוכרת ביותר של הזיקית וזו שגורמת לנו להשתמש בה גם כדי לתאר בני אדם היא יכולתה לשנות את צבע העור שלה. היא מחליפה את צבעה למטרות הסוואה וגם בהתאם לסביבה, לטמפרטורה ולמצבה הנפשי. זיקית מאוימת או מפוחדת תהיה שחורה או חומה כהה, במצב נינוח יותר היא תהיה ירוקה. נקבה פנויה לחיזור תגוון את הופעתה בנקודות צהובות, נקבה מעוברת תהיה שחורה עם נקודות צהובות (ובמצב זה ידחו נסיונות התקרבות של זכרים) באגף הזכרים הצבע הבוהק הוא אמצעי לביסוס מעמד חברתי. הזיקית מגיבה גם למזג האוויר בשינוי צבע: בשעות הבוקר הקרירות כאשר על הזיקית לקלוט את אור השמש כדי להתחמם היא נוטה לצבעים כהים הבולעים ביעילות את הקרינה, ומסייעים לה להגיע במהירות לחום הגוף האופטימאלי.
איך היא עושה את זה? בעורה של הזיקית שלושה סוגי תאים היוצרים את הגוון: בשכבת העור הפנימית ביותר שוכנים תאי מלנין המייצרים פיגמנט כהה המצוי גם בעורם של בעלי חוליות אחרים. מה שמייחד את הזיקית הוא שלוחות של תאי המלנין, המסתעפות מעלה לשכבת העור העליונה. בעת הצורך, על פי אות עצבי או הורמונאלי, יוזרם המלנין דרך הבליטות הללו כך שיכסה את הצבעים האחרים. מעל שכבת המלנין מצויים תאים המכילים חומר המחזיר את האור הכחול הפוגע בו, ובשכבת העור העליונה מצויים תאים המכילים פיגמנט צהוב. וכך, כאשר עובר דרכם האור המוחזר הכחול מתקבל הגוון הירוק האופייני, וכאשר אין חומר מחזיר מתחתן, יווצר גוון צהוב. יש מיני זיקיות שבעורן גם תאים המייצרים פיגמנט אדום, אך הזיקית הנפוצה בישראל מסתפקת בגוונים שניתנים להרכבה משלוש השכבות.

באנגלית היא מכונה chamaeleon ובעברית זיקית, כנראה מהמילה "זיק", בתנ"ך היא נזכרת כחומט, ומצאתי גם הסברים אפשריים לשמות.

כך או כך, היא סתוית ביותר, ולא רק כי זו עונת ההטלה והבקיעה. היכולת שלה לשנות צבעים, לראות בו זמנית את שני הכיוונים, להתכווץ ולהתרחב לפי הצורך מזכירה מאוד את השדה בעונה הזו: מביט בעין אחת עוד לעבר הקיץ עם בטטות, פלפלים, חצילים ולוביה, אבל גם ,בו-זמנית, נושא עיניו לעתיד לעבר החורף ומתמלא בירקות חובבי קרירות. משנה צבעיו אט אט בהתאם לטמפרטורה ולמצב הרוח…
לפי הפולקלור הזיקית מסייעת (בהשתנות צבעיה) גם לחזות את העתיד, תכונה שכל חקלאי היה רוצה עד מאוד בעונה זו שלפני חורף, בו הוא מייחל שירדו גשמי ברכה, שירוו את האדמה וישקו את גידוליו ויאפשרו את עונות הגידול הבאות. ושלא תבוא עלינו שוב הקרה.

וממש לפני שעמדתי לסגור את העלון סיפר לי אלון שנולדה לו ולמאיה בתם הבכורה, ומיד נסחפתי להתרגש מעוד התרחשות טבעית ומופלאה. מכולנו ומעומק הלב המון המון מזל-טוב ושמחה ובריאות ויופי ויחד וטוב למאיה, לאלון ולכל המשפחה.

אז בתקוות זיקיות משהו לסתו נעים והתחלפות עונות צבעונית ומרהיבה, להתחדשות ולחוויית עוד פלאי טבע וחיים, שבוע טוב מכולנו,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
_______________________________________________________

ומה השבוע בסל?

יום שני: (שינויים של הרגע האחרון מעודכנים ביום שני)
דלעת, עגבניות, חסה, כוסברה, בצל ירוק, במיה/שעועית תאילנדית/לוביה, פלפל, גזר, תפוחי אדמה, מלפפון

ובסל הגדול תוספת של:
קישואים, חצילים, תירס

יום רביעי: דלורית, עגבניות צ'רי, תירס, במיה/שעועית תאילנדית/לוביה, פלפל, חצילים, בצל ירוק, גזר, תפוחי אדמה, מלפפונים, קישואים לקטנים.

ובסל הגדול תוספת של:
כרישה, עגבניות, שמיר, חסה

השבוע מתכונים צבעוניים לכבוד הזיקית:

ירוק-אדום-צהוב: ארבעה מתכוני פלפלים

חומוס בדלעת

שעועית ירוקה מוקפצת עם פלפל אדום ובצל סגול

סלט חסה ודלעת ספגטי ממטבחם של נתי ואייל, מאושיות ח'ביזה ובשלני בריאות מעולים:

המרכיבים:
לסלט (של נתי):
חסה
דלעת ספגטי
עגבניות צ'רי
נבטוטי חילבה

לרוטב (של אייל):
שליש כוס שמן זית
רבע כוס חומץ
כפית חרדל
כפית דבש (מומס במים חמימים)

ההכנה:
– אופים את הדלעת בתנור (שלמה בנייר כסף או חצויה ונקייה מגרעינים) עד שמתרככת (בודקים במזלג)
– אם הדלעת נאפתה שלמה – חוצים ומוציאים גרעינים
– מוציאים את אטריות הדלעת במזלג ומפוררים אותם מעט בידיים כדי להפרידן
– מערבבים עם שאר המרכיבים ושולחים את האיש להכין רוטב.
– מוזגים את הרוטב מעל, מערבבים וטורפים.

מחשבה 1 על “עלון 214, 15-17 בספטמבר 2008, ט"ו-י"ז אלול תשס"ח

כתוב/כתבי תגובה