עלי ח'ביזה 367, 21-23 בנובמבר 2011, כ"ד-כ"ו בחשוון תשע"ב

סיפור פרידה ממלך הקיץ, התירס שלנו –
על גשם, עלי תירס, אוכל ארגנטינאי, נחישות ורוח טובה:

הרבה גשם ירד על השדה המרוצה שלנו מיום רביעי שעבר ועד היום. חוטים כסופים של טיפות שירדו מן השמיים, בדרך כלל ברצף ונחישות אך גם במתינות, והרוו את השדה שלנו מים רבים וטובים. השלוליות רבות והשמחה גדולה. הירקות צומחים במרץ ובעוצמה, נזכרים כמה נעימים הם גשמי נובמבר, כשהטמפרטורות עדיין לא נמוכות מדי, ואפשר ליהנות מגשמי הברכה מחד ומהשמש שמציצה מדי פעם לביקור, מאידך.

בשבוע שעבר קטפנו את ערוגת התירס האחרונה שלנו, ובצער, אך בהשלמה, נפרדנו מהדגן היחיד בח'ביזה, הסוכריה המתוקה של הקיץ. כשסגרנו את ארגזי יום רביעי חשבתי שנפרדנו מן התירס, והוא סיים את תפקידו לשנה זו, אבל למחרת הופתעתי, ורציתי השבוע לחלוק אתכם סיפור גשום אחד שהיה בח'ביזה בסוף השבוע החורפי שבא עלינו לטובה.

מעשה שהיה כך היה

ביום חמישי בבוקר התקשרה אלי קטי מירושלים. קטי היא לקוחה ותיקה, בשלנית, במקור מדרום אמריקה. השילוב המנצח הזה גרם לה לפתוח עסק של קייטרינג "מריח טוב", בו היא מכינה אוכל מאמריקה הלטינית, אבל לא רק. בבוקרו של יום חמישי היא היתה קצרה ועניינית: היא זקוקה לעלי בננה. אולי נוכל לספק לה עלים כאלה או להפנות אותה למי שמגדל? הצעתי לה לדבר עם חילף, אבל לאחר בירור איתו הבנו שמדובר בכמות גדולה מדי לעצי הבננה שלו. קטי לא ויתרה והחליטה להמיר את עלי הבננה בעלי תירס.

היא היתה זקוקה לעלים לשם הכנת "חייקס" – Hallacas – מאכל ונצואלני מסורתי, שמכינים בדרך כלל בדצמבר, לקראת התאספות המשפחה לסעודת חג המולד, אבל הוא מזון חורפי אהוב חוצה דתות ומגזרים. כולם שותפים בהכנת המאכל המיוחד הזה, מעין כיסן מקמח תירס, ממולא בתערובת של בשר קצוץ, פלפל ירוק, בצל, זיתים, צימוקים, שקדים, צלפים, עטוף בעלה בננה (מזן פלנטיין) ומאודה. כל המשפחה לוקחת חלק בהכנה רבת השלבים של החייקס, ולכן גם ההכנה, ולא רק הסעודה בסופו של דבר, היא חלק מהחוויה המשותפת, המשפחתית, המחממת, החורפית. מוסיקה ושתיה מלווה את הכנת החייקס, ואיתן גם הרבה סיפורים ושירים.

חיקה – כך היא נראית תוך כדי ההכנה:

המאכל הזה, כך טוענים הונצואלאים, משקף את המגוון התרבותי וההסטוריה הדמוגרפית של ונצואלה: שיללוב של מרכיבים ילידיים (קמח תירס צבוע בצהוב של זרעי אנאטו), אירופאיים (צימוקים, שקדים, זיתים), ואפריקאים (עלי הבננה).

יש הגיון רב בהחלפת עלי הבננה בעלי תירס, כי המנה הזו היא אחותו או לפחות דודניתו של ה"תמל" מאכל מקסיקני נפוץ ומוכר, של עיסת תירס עטופה בעלי תירס ומאודה ("תמלס" ברבים). וזהו כנראה גם מקורו של החייקה, אבל תוך כדי ההכנות צמחו אגדות צבעוניות רבות סביב מקור החייקס, והן מסופרות שוב ושוב בכל שנה תוך כדי ההכנות: סיפור אחד מספר כי העבדים השחורים נהגו לקחת את השאריות מארוחת החג של האדונים, לעטוף אותן בעיסה מקמח תירס ואותה לעטוף בעלי בננה לאידוי ממושך. אגדה אחרת מספרת על הפועלים הילידים שבנו את "הדרך הספרדית" (כביש הררי המקשר בין הנמל להרי הקראקס), וניזונו מ"תמלס" עשויים בלילת תירס. לאחר תקופה של עבודה קשה ומאומצת ותזונה דלה החלו הפועלים לחלות במחלות שמקורן במחסור בויטמינים, והמשפחות הקראקסאיות תרמו ממנת הבשר והירקות שלהן לטובת העשרת הכיסונים של הפועלים.

אבל בואו נחזור לישראל של 2011, ולירושלים הגשומה. אמרתי לקטי שנוכל לתת לה כמה מאות עלי תירס, אבל רק למחרת היום, וכנראה תצטרך לקטוף אותם בעצמה, כי אנחנו מיעטנו בעבודת שדה בשל הגשם. קטי אמרה שתנסה בכל זאת להשיג עלי בננה בשוק, ואם לא תצליח, נדבר למחרת. ביום שישי בבוקר חזרה אלי קטי וסיפרה שבכל זאת אין עלי בננה והולכים על עלי התירס. אחרי התארגנות לנסיעה לשדה קיבלתי ממנה טלפון בסביבות הצהרים והיא אימרה שהיא ודויד, בעלה, בדרך לכפר בן נון. ההוראות הטלפוניות שלי הובילו אותם עד לקצה השדה הרטוב שלנו, שם נפרדתי מהם באיחולי קטיף מוצלח ובאזהרות לא לנסות ולהכנס לשטח עם הרכב, מחשש שקיעה בבוץ.

כשהתכתבנו היום ביקשה קטי להודות לנו על עלי התירס שהצילו את המצב. אני רציתי לשמוע איך היה, והאם הצליחו לתמרן קטיף בין הטיפות. התשובה שלה היתה: "היה יפיפה!!!!!" וההתרגשות והפליאה עברו דרך הטכנולוגיה בקלות. התירס שלנו, אין מה לומר, הוא באמת מעל ומעבר, ושוב הצליח להפתיע את כולנו ולתת מקסמו ומשפעו למשך עוד שבוע של סוף סתו…

שיהיו לכולנו ימים נעימים וטובים אחרי הגשם הברוך והשופע ששימח את ליבנו,
ואל תעצבו מפרידתו של התירס – הכרובית, הברוקולי והקולרבי כבר כאן!
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
________________________________________

מה השבוע בסל שאחרי הגשם? הרבה בוץ, וחוץ ממנו גם:

יום שני: תפו"א קטנים בשקית, סלק אדום, חרדל אדום, בצל ירוק, כרובית, עגבניות, פלפל אדום, פטרוזיליה, גזר, צנונית, חסה.
ובסל הגדול תוספת של: לוביה או שעועית תאילנדית או אפונה או חצילים, רוקט, קולרבי

יום רביעי: רוקט, חסה, מלפפון, פטרוזיליה, בצל ירוק, סלק אדום, פלפל אדום, מנגולד או קייל, עגבניות, גזר, דייקון.
ובסל הגדול תוספת של: עלי חרדל, ברוקולי / כרובית / כרוב, תפוחי אדמה קטנים

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, טחינה וגם פירות מיובשים ולדר. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.

______________________________________________-

מתכונים:

אז קודם כל מוכרחים מתכון לחייקס…
לא מצאתי בעברית, אבל הנה שניים באנגלית:

חייקס טבעוניים (במתכון היא משתמשת בסייטן – שדומה לטופו ועשוי מחיטה, אפשר להמיר גם בטופו)

ועוד חייקס חגיגיים (אפשר כמובן להתעלם מבשר החזיר, מרכיב ונצואלני מקובל)

לכבוד עונת הצנונים שלחה לי אורנית מתכון לצנונית כבושה.

מתגובות שלכם אני מבינה שצריך רענון בענין עלי החרדל שהחלו לפקוד את הארגזים. אז הנה עלון ישן (מלפני שבע שנים!) על הירוקים האלה, ובו גם מתכונים. עלון עלי חרדל

מחשבה 1 על “עלי ח'ביזה 367, 21-23 בנובמבר 2011, כ"ד-כ"ו בחשוון תשע"ב

כתוב/כתבי תגובה