עלון 193, 7-9 באפריל 2008, ב'-ד' ניסן תשס"ח

צוות ח'ביזה מזמין אתכם ליום הפתוח האביבי שלנו שיתקיים ביום שלישי בחול המועד פסח, 22 באפריל, י"ז ניסן, בין השעות 10:00-15:00.
בואו ליהנות ממראות אביביים של צמיחה ופריחה, תנובה ונביטה. בואו להריח, לפגוש, לראות, לטעום. נשמח מאוד לראות אתכם!

 

 כי האביב שוב צועד בעקבותיך

אחרי שבועיים של קיץ חזר שוב האביב. יפה מצידו. הימים חמימים והלילות קרירים, כיאה לחודש ניסן ומקבילו, אפריל, חודשי האביב המסורתיים. ועדיין אין גשם, וגם כבר לא צפוי משהו רציני רטוב מן השמיים. יבולי בעל (הגדלים בחורף ללא השקיה) נפגעו קשות. יש המדווחים על יבולי חיטה נמוכים ב70% מן היבול הרגיל. בקרוב גם כנראה יכריזו רשמית על השנה כשנת בצורת, אבל ההכרזה הזו לא תשנה הרבה, מלבד, אולי, שתעלה את חומרת המצב קצת יותר למודעות הציבור, אבל בארץ רוויית דרמה וקושי כמו שלנו, סביר להניח שאפילו זה לא יקרה.

החקלאות זקוקה, כמובן, למים. בשנים האחרונות עוברת החקלאות הישראלית מהפך של ממש בכך שהיא משתמשת יותר ויותר במים מושבים – מים משומשים שעוברים טיהור וניקוי קפדניים ומשמשים להשקית גידולי נוי, מטעים וגם צמחי מאכל. יותר ממחצית המים בחקלאות הם מים ממוחזרים שכאלה, וכנראה שאפשר לעשות אף יותר בכיוון הזה. זו בשורה מעודדת, אבל כמובן שכדי למחזר מים צריך שהם יהיו שם מלכתחילה, ומיעוט הגשמים בשנה האחרונה מאיים גם מהבחינה הזו. אצלנו בח'ביזה לא מורגשת השפעה מיידית, מכיוון שהמושב כמעט ולא מעבד את שדותיו בדרכים הדורשות השקיה, לא צפויה בעיה במכסות המים המוקצות למושב, אבל במצב רעוע שכזה קשה לדעת מה עלולה להיות ההשפעה בהמשך והאם יום אחד" יסגרו לנו את המים". המצב השחון מדאיג אותנו בהחלט, כחקלאים וכאכלנים.

ובהמשך לחורף השחון "זכינו" בחודש מרץ לשבועיים שרב. קיץ לוהט נחת עלינו בחודש שעדיין מוגדר כגבול בין חורף לאביב. דוקא בתקופה הזו שרב הוא פחות קטלני וקשה לגידולים בשדה, משום השאדמה עדיין רוויית מים והצמחים יכולים לשאוב כוח ורטיבות דרך השורשים. אפילו מבחינת כמויות השקיה לא חשנו בהבדל רציני. מה שכן הורגש מאוד הוא קפיצת הגדילה של הגידולים, שספגו לתוכם כל קרן אור וחלקיק חום אפשרי וזינקו בצמיחה מפליאה. חששנו שחלקם יפרחו לנו מוקד מדי בשל הריצה המהירה מדי לקו הגמר, אבל רבים מן הצמחים מושפעים מאורכי שעות האור ביממה הרבה יותר מאשר מכמה כבד עומס החום בשעות האלה, ואורך שעות האור הוא, לרווחתנו, קבוע ויציב בקצב השתנותו (על נקודת האקווינוקס, שוויון היום והלילה, הרחבתי בעלון הקודם מלפני שבועיים), ולכן לא ראינו פריחות מוקדמות למרות החום.

רפי, המדריך החקלאי שמלווה אותנו מטעם הארגון לחקלאות אורגנית, ביקר אותנו בשדה, ואבחן את הרקבונות בשום כנובעים מפוזריום או שורש ורוד, שניהם פטריות קרקע שיכולות לחיות באדמה במשך שנים. הדרך להתמודד עם תופעות כאלה היא לחזק את היצורים הטובים בקרקע ואת פוריות האדמה, שיחזקו, בתורם, את הצמחים הגדלים בה. לשמחתנו הפטריות הללו לא מזיקות לכל סוגי הצמחים במידה שווה, ולכן אנחנו מסמנים את האיזורים הנגועים ונימנע מלגדל בהם גידולים ממשפחת השושניים, אליה שייכים השומים, הבצלים, הכרישות וכו'. אבל נוכל בהחלט לגדל שם עלי חרדל, רוקט או כל בן אחר למשפחת החרדליים, כך שקשת האפשרויות עוד רחבה בהחלט.

בעקבות פטריות הקרקע קטפנו קצת מוקדם את כל השום, אבל לא נורא מוקדם. הפקעות הן בינוניות אבל נראה שבגרו דיין כדי להדיף ריח חזק ובריא של שום בוגר. כרגע הן מונחות לייבוש בשדה. שום מייבשים כמו בצל. ואיך מייבשים בצל? אז ככה: הרעיון הוא לתת לפקעות להתייבש אך לא להיכוות. ליהנות מהחום שמייבש אותן היטב אך לא להישרף מהקרניים הלוהטות. לכן מניחים את השומים (או הבצלים) באלומות על הקרקע ומקפידים לכסות את ראשיהם, או הפקעות שלהם, בעלי האלומה הבאה, שמגנים עליהם. וכך נוצרת תצוגה מרהיבה של שכבות שכבות של צרורות שום, כמו שיירת של אבני דומינו שומיות שקרסו זו על זו ועכשיו מתחרדנות להן בשמש. השומים מונחים שם כבר שבוע-שבועיים והם כבר יבשים למדי. אנחנו מחלקים לכם אותם בסלים, כל פעם קצת יבשים יותר.

הזרעים והשתילים שנטמנו בקרקע בשבועות האחרונים נובטים ומתאקלמים יפה – דלעות וקישואים, עגבניות וחצילים. חלק מהדלעות נתקפו כנימות בצורה קשה. גם הכנימות מחבבות את האביב, ואת העסיס הירוק והרכות של נבטים חדשים. ומיד אחרי הכנימות מופיעות צרעות טפיליות שהן האויב הטבעי שלהן, הצרעות האלה מטילות את ביציהן בגוף הכנימות. הזחליםמתפתחים בגוף הכנימות, מתגלמים בתוכן, ובעצם הורגים אותן. המאבק הזה בין הכנימות ואויבותיהן הטבעיות הוא מאבק שמתנהל כמובן בלי אכפתיות רבה מדי לגבי עתידה של הדלעת, אבל הוא משפיע באופן ישיר על שלומם של הצמחים. אנחנו רואים את המלחמה המרתקת והאכזרית הזו על נבטי הדלעות באחת הערוגות שלנו. הופעתן של הצרעות מעודדת כי היא מעידה על האיזון הביולוגי הקיים בשדה ועל נצחון אפשרי של הצרעות על הכנימות, אבל במקרה של נבטים כה רכים קשה לדעת האם הם ישרדו את המאבק ויצליחו להצמיח עלים חדשים ולצאת מן המשבר. בינתיים אנחנו צופים מן הצד במהלך הטבע המדהים הזה.

גידול אחר שעבר טראומה, אך התאושש יפה, ואתם כבר נהנים ממנו בסלים, הוא הפול הירוק. כזכור, בתקופת הקרה סיפרתי לכם על הפגיעה שהוא חטף, שהיתה נראית בתחילה קשה וקטלנית: ענפים נשברו והתכופפו והיו שכובים על הקרקע. אלא שלאחר כמה ימים הזדקפו להם אותם ענפים שלא נשברו, וגם מבסיסי הצמחים שנשברו להם ענפים, לבלבו ועלו ענפים חדשים חזקים ובריאים, שהמשיכו את השליחות הגנטית של הצמח – להפיק זרעים כדי לשמור על ההמשכיות. החלק התחתון נשאר שבור, אך העליון התאושש וממנו אנחנו קוטפים לכם פולים ירוקים לארגזי האביב. הכמויות קצת קטנות יחסית לשנים נטולות טראומה וקרה, אבל אנחנו שמחים על חצי הכוס המלאה / חצי הצמח המאושש.

הימים האלה הם ימים של הפוגת-מה בשתילות וזריעות. אנחנו עדיין זורעים שעועית ירוקה מדי שבוע, ותירס מתוק מדי שבועיים, כדי להבטיח קטיף רציף והבשלה מדורגת, במקום שהכל יבשיל בבת אחת, אבל שאר הגידולים בהפסקת שתילות מסויימת. ככל שיתקדם הקיץ נצטרך לצמצם את הרווח בין השתילות ולשוב ולהתאים את צעדינו לריצה השועטת של הקיץ, בינתיים אנחנו בשלב ה"חימום", רצים ריצה קלה מסביב למגרש ומכינים את עצמנו לקראת העתיד.

ולקראת סיום -רצינו לאחל המון מזל טוב לאיל לכבוד הולדת בתו, מקוים שתזכו להמון חיוכים, אושר וטוב.

שבוע טוב,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ומה השבוע בסל? 

 יום שני:

עגבניות צ'רי – השלמה , מלפפונים – השלמה , סלק אדום – השלמה , תפו"א – השלמה , גזר , חסה , שמיר , פטרוזיליה , בצל ירוק , סלרי שורש , צנוניות לקטינם וקלרבי לגדולים , כרוב אדום

ובסל הגדול תוספת של :

שומר , שום , פול ירוק

יום רביעי:

עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , פול ירוק – כדאי לבשל עם הקליפה  , תפו"א – השלמה , גזר , חסה , שמיר , כוסברה , בצל ירוק , סלרי שורש , מנגולד , כרוב לבן

ובסל הגדול תוספת של :

שומר , שום או סלק אדום , לפת

 

כתוב/כתבי תגובה