עלון 168, עלון ראש השנה, 10-11 בספטמבר 2007, כ"ז-כ"ח אלול תשנ"ז

שינויים במשלוחים:

  • השבוע, לקראת ראש השנה יוקדם משלוח יום רביעי ויתבצע ביום שלישי, 11 בספטמבר.
  • גם בשבוע שלפני חג הסוכות יוקדם משלוח יום רביעי ויתבצע ביום שלישי, 25 בספטמבר.
  • בחג הסוכות, בשבוע הראשון של אוקטובר,  אנחנו לוקחים הפסקה במשלוחים, והם יחודשו לאחר החג.

יום פתוח בח'ביזה:

  • ביום שלישי בחול המועד סוכות, 2 באוקטובר, יתקיים,  כמנהג המסורת, היום הפתוח של ח'ביזה. השעות הן 10:00-15:00. כולכם מוזמנים מאוד לפגוש ולהיפגש, לסייר, לטעום ולנשום.

 

 סיפור לראש השנה

לכבוד ראש השנה חשבתי לספר סיפור מופלא ומרגש עליו שמעתי מחברה בוטניקאית, מאלה שיודעים לכנות כל צמח בשמו (העממי, הלטיני, וגם שמות חיבה) ונפשם קשורה בנפש הצמחים. לפני כמה חודשים היא סיפרה לי בעינים נוצצות על ספר שקראה ובו סיפור החיים של ד"ר גרגורי לוין, בוטניקאי מטורקמניסטן (הממוקמת מצפון לאיראן ואפגניסטן, ומדרום לאוזבקיסטן וקזאחסטן על חוף הים הכספי). ד"ר לוין, פוניקולוגיסט (אני יודעת שאין לכם מושג מה זה, חכו בסבלנות…) שנולד בלנינגרד, מעיד על עצמו שמאז שתל את גנו הראשון בגיל 8 (תפוחי אדמה לצד הנדנדה) ולאורך כל חייו במאה העשרים ההפכפכת ובכל מקום שאליו זרקו אותו החיים, תמיד נמשך לגינות וצמחים והוקסם מהם.

לאחר סיום לימודי הפוסט-דוקטורט, בתחילת שנות השישים, הוא קיבל משרה כראש המעבדה לתרבות פירות סאבטרופיים בגריגלה (Garrigala), שנמצאת בהרי הקופט-דאג בדרום טורקמניסטן, על הגבול עם איראן, ומאז הקדיש את חייו ללימוד ואיסוף פלסמות נבטים [(Germplasm) שהם תאי נבט הנושאים את גורמי התורשה] של צמחים שונים, אבל בעיקר התמקד מחקרו ב… רימונים. ברור, הלא אמרנו שהוא פוניקולוג, ופוניקולוגיה, שבאה מהשם הלטיני של הרימון, Punica, היא חכמת חקר הרימונים. בארבעים שנות עבודה בתחנת המחקר בגריגלה הוא הצליח לאסוף 1117 דגימות דנ"א של זני רימונים, מ27 ארצות בארבע יבשות, האוסף הגדול ביותר בעולם. רבים מהזנים נאספו בדרכים לא דרכים, כולל ממש במו ידיו (ורגליו) בטרקים רגליים, לפעמים מסוכנים, במרכז אסיה ובקווקז, מקום הולדתו של הרימון, והמקום היחידי בעולם בו עדיין צומחים הרימונים בר.

רוב העבודה התבצעה בעידוד השלטון הסובייטי כשטורקמניסטן היתה תחת שליטת ברית המועצות. אבל ב-1991, עם קריסת הגוש הסובייטי, פסק המימון והתחנה התייבשה, פשוטו כמשמעו. הבצורת חברה למערכת השקיה שחדלה לתפקד והאוסף הגדול של רימונים, אפרסמונים, אגסים, משמשים, תפוחים, תאנים וענבים גווע בצמא, כשהעובדים מנסים להצילם נואשות ומשקים עץ עץ מדליי מים שהם סוחבים מנהר הסמבר הסמוך. לאחר שהקדיש את חייו למקום, זה היה כואב מדי לראות אותו מתפורר וקמל, וב-2002 עזב ד"ר לוין ועלה לישראל, להצטרף לילדיו. זמן קצר לאחר שעזב את התחנה ועלה לישראל, בהוראת הממשלה הטורקמנית, נעקרו העצים, הקרקע נחרשה, ובמקום הזנים היקרים והנדירים מגדלים שם ירקות.

אבל, לא אישה כמוני תשאיר אתכם עם סיפור עצוב לפני השנה החדשה… לפני שעזב, במעשה אחרון של ייאוש ותקוה, שלח ד"ר לוין ייחורים מן האוסף שלו, למדענים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ובאוניברסיטה החקלאית של קליפורניה בדייויס. הייחורים נשתלו ונקלטו יפה והמורשת של ד"ר לוין, ושל כולנו בעצם, הצליחה, לפחות חלקית, להינצל. רבים מהזנים גדלים בתחנה חקלאית של האוניברסיטה של קליפורניה, לא רחוק ממקום מגורי כעת. בכל שנה בסתו נערכת "טעימת רימונים" ייחודית של רימונים שחורים, לבנים, ורודים וסגולים, מנוקדים, גמדיים, חמוצים ומתוקים, מרימוני האוסף הטורקמניסטני, לחוג מצומצם של מדענים, מגדלים וסתם ברי מזל, אין ספק שבנקודה הזאת אכן רבו זכויותיהם כגרעיני הרימון…

הרימון הוא באמת פרי מופלא, ולמרות שהוא שתול חזק במסורת היהודית, משיר השירים, דרך בגדי הכהנים ועד לשבעת המינים, הוא אינו מקומי. מוצאו, כאמור, מאיזור הים הכספי-איראן-טורקמניסטן, ולאיזורנו הוא הובא כנראה לפני 4,000 שנה. מאחר ואין במזרח התיכון מאביקים מתאימים אין הוא גדל בר, אך לאחר שנשתל יכול לשרוד פרא גם ללא טיפול האדם. מאיפה בא השם? לא ממש ידוע, במקום אחד קראתי שאולי הוא נקרא כך על שם הגבנונים בפרי – כלומר הוא "רם" מכל עבריו. אבל יש גם הצעות אחרות: שמקור השם העברי הוא מ-rumman האל הסורי של הרוח הגשם הסערות הברקים והרעמים, מה מתאים להבשלתו של הרימון בסוף הסתו, ממש לפני הופעת כל אלה. אפשרות אחרת: בהחלט יתכן ששורש השם הקדום בא משמו של האל ההינדי rama.

כך או כך, השם רימון הפך להיות כינוי לשפע, יצירתיות, יופי ופריון (במיוחד נשי). וכמובן, פיתוי לא חסר לו, ובצידו תוצאות קשות: אחת הגרסאות לסיפור גן העדן היא שהפרי בו פיתתה חוה את אדם היה רימון, ולכן נזרקו מהגן. גם האדס, אל השאול, הצליח לפתות את פרספונה רק בעזרת כמה גרגירי רימון, מה שכלא אותה במעגל השנתי של חזרה אל מתחת לאדמה כל חורף, שממיתה את הצמיחה, ויציאה שוב לאויר באביב, שמביאה עימה את לבלוב והתחדשות הצמחיה. ושוב, חוזרים הצלילים של חורף וקיץ, מעגל העונות, התחדשות השנה והתחלה חדשה.

ובענין הבריאות:  ברפואה העממית הרימון משמש מאז ומתמיד, אבל בשנים האחרונות מצטרף המדע ומאשר כי הרימון חשוב לנו. הוא חשוב לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם. צריכה יומיומית של הגרגירים או המיץ תורמת להפחתת רמות הכולסטרול "הרע" בדם (LDL), להפחתת רמות לחץ הדם, לשיפור זרימת הדם ללב ואפילו לנסיגה של טרשת העורקים. לפיגמנטים האדומים, האנתוציאנינים, סגולות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת. ויחד עם רכיבים מגינים נוספים ברימון, כמו הטנינים, הם תורמים להאטת תהליכי הזדקנות ולמניעת סרטן. הרימון מכיל ריכוז גבוה של מרכיבים הקרויים פוליפנוליים, ההופכים את מיץ הרימון לחומר נוגד חימצון רב עוצמה, כלומר, מעכה התפתחות תאים סרטניים.

על פי הרפואה העממית הרימון האדום הוא מקור לברזל ומומלץ ללוקים באנמיה. גם הרפואה הסינית רואה בו, בגלל צבעו, פרי מחזק דם. ברפואה האלטרנטיבית השימוש העיקרי ברימון הוא לצורך סילוק תולעים מהגוף (יוצרים משקה מרוכז מן הקליפה הכתושה). מיץ מקליפות רימונים נחשב מצוין להחלקת קמטים, מסייע בהורדת גודש בכבד ומקל על דלקת פרקים, מייחסים לרימון יכולת למנוע אוסטאופורוזיס ואף לטפל במחלות הנגרמות מעודף חומציות. בגלל התכולה הגבוהה של טנינים בקליפת פרי הרימון, מומלץ להשתמש בקליפות לטחורים ולפיסורה. הטנינים מכווצים רקמות ובכך עוזרים לריפוי מהיר.  רשימה של שימושים רפואיים ביתיים ברימון תוכלו למצוא כאן. מה שכן, אנשים הנוטים לפתח אבנים בכליות צריכים לא להפריז בשתיית מיץ רימונים בגלל ריבוי החומצה האוקסלית בו.

רימונים יכולים לשמש גם לצביעה ביתית של בדים, לפעמים זה לא במכוון, ועל כך יעידו המוני ההורים שילדיהם הנהנים משפריצים מיץ רימונים על בגדי החג החדשים… אבל… העיקר הבריאות!

בסוף הספר "דרכי רימונים" כותב ד"ר לוין: "מהו עתידו של הרימון? …רימונים הופכים חשובים לכימאים וחוקרי רפואה משום שבתוך קליפתו הקשה של הפרי חבויות איכויות שיכולות אולי לשחרר אותנו ממחלות רבות ולחדש את בריאותנו בעולם פגום ממזהמים. הרימונים ימצאו את המקום הראוי להם, כפי שהיו פעם, בעולם העתיק של המערב ובמזרח… אבל הרימון הוא יותר מפרי מאכל. זהו אובייקט יפיפה, קישוטי. הרימון הוא דימוי אסתטי של עולמנו, של יופיו, אחדותו, ייחודיותו, של ההגנה שלו, והפגיעות שלו. איני יודע אם הרימון הוא בר-מזל לקבל אותי כחוקר, אך ללא ספק, מזלי הטוב הביא אותי לפגוש את הרימון, להיות קשוב לאנרגיה שלו, ולהקדיש את מחשבותי ומעשי במשך שנים רבות, דוקא לו. אני מקוה שממלכת הרימונים תמשיך ותתקיים לעולמים. אני ממליץ לכל אחד, לך, הקורא, להכיר אותו יותר מקרוב."

בפרוס השנה החדשה רצינו לאחל לכולנו שנה טובה טובה ומתוקה, שנת צמיחה, התחדשות, פוריות ויופי. אנחנו גם רוצים שוב להודות לכולכם על התמיכה והשותפות בקהילת ח'ביזה, ולהזמין ליום הפתוח המסורתי שיערך בשדה בחול המועד סוכות. כדי שגם אני אוכל להגיע ולפגוש ולהיפגש (ישר משדה נתעופה…) יתקיים היום הפתוח ביום שלישי, 2 באוקטובר, כ' תשרי, בין השעות 10:00-15:00. נשמח מאוד לפגוש, לשמוע ולהתגאות בצמחים הנהדרים שלנו. בואו!

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ובסל האחרון השנה:

יום שני:

 עגבניות תמר , תפו"א – השלמה , רימונים – השלמה , דלעת , כרישה , לוביה , בזיליקום , חסה , בצל ירוק , מלון , תירס

ובסל הגדול תוספת של:

קישואים , דלורית , במיה אדומה

יום רביעי:

 עגבניות תמר , תפו"א – השלמה , רימונים – השלמה , דלעת , כרישה , לוביה , בזיליקום , חצילים , בצל ירוק , כוסברה , תירס

ובסל הגדול תוספת של:

חסה , קישואים , פלפל

מתכוני רימונים:

גראנדין – ליקר / סירופ רימונים, מתוך פורטל היין הישראלי:

הכנת יין רימונים דומה במידת מה להכנת יין לבן.

  • סוחטים מיץ מרימונים כמו שסוחטים תפוזים.
  • מסננים,
  • ניתן לבצע את התסיסה במיכלי יין עם נשם כמו בהכנת יין לבן.
    לחלופין ובאין כלים להכנת יין או מכל סיבה אחרת – מכניסים לבקבוקי פלסטיק שטופים של משקאות קלים וסוגרים באופן רופף כך שגזים של תסיסה יוכלו להשתחרר בקלות מהבקבוק.
  • מניחים לתסוס במקרר – או במקום קריר – בחורף מספיק להניח בפינה חשוכה שהשמש לא מגיעה אליה.
  • לאחר התסיסה שיכולה לארוך בין 30-50 יום מקבלים יין.
  • מבצעים שפיה ולאחר מספר שעות או מספר ימים – רצוי ימים – ניתן לשתות.
    שפיה נוספת בטרם שתיה תעדן את המוצר הסופי.

טיפים:

  • איכות היין כאיכות הרימונים בהם השתמשת – רצוי רימונים בשלים וטובים ללא פגימות.
  • במידה ורוצים יין רימונים מתוק או יין חזק יותר מוסיפים סוכר למיץ הסחוט בטרם התססה כפי שמוסיפים לתירוש.

 

מתכונים הספר "רימונים" של אן קליינברג:
http://food.walla.co.il/?w=/912/597635

עוד מילים ומתכונים, של יעל גרטי:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3304731,00.html

ושל פיליס גלזר (פלוס מתכון חלופי לגראנדין)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3441741,00.html

כתוב/כתבי תגובה