עלון 279, 18-20 בינואר 2010, ג’-ה’ שבט תש”ע

השבוע לכבוד הטיפות הממטירות עלינו… אנחנו מצרפים לעלון הצעה מרונה ממחלבת יוטב, הגבנית שלנו, המייצרת גבינות עיזים ללא חומרים משמרים, מייצבים ושאר תוספות מלאכותיות. מחלבת יוטב עובדת איתנו כבר זמן מה, לשמחת והנאת חלק נכבד מכם, ומעתה הם מציעים גם אפשרות של סלים קבועים מסוגים שונים. הפרטים בארגזים בשבוע הבא (כשהירקות יהיו פחות רטובים)

 

_________________________________

אם יש לך שמש… בחורף… את העלון הזה אתם בודאי כבר קוראים בלב הסערה. התחזית מבשרת לנו סופה שעתידה להתחיל ביום ראשון בלילה, ודניאלה (מדניאלה ותמיר אנשי הדבש שלנו) כבר סיפרה שברמת הגולן שוב חורפי… בררר… אבל אצלנו כאן בח’ביזה עדיין זורחת השמש במלוא עוזה, כפי שהיא עושה בשבועיים וחצי האחרונים, וקשה קשה לכתוב בתאריך בתחילת העלון “ינואר” ו”שבט”. יש איזו תחושה של תרמית. הפוך על הפוך. כשהיינו ילדים וביום חורפי הצצנו דרך החלון וראינו שמש ידענו שזו “שמש משקרת” – כזו שמבעד לזגוגית נראית נעימה ומחייכת, אבל כשיוצאים החוצה היא מקפיאה אותך בקור חורפי עז, שהרי ידוע כי הכפור של יום בהיר וצח בחורף חודר יותר מזה של יום מעונן. אבל דוקא עכשיו, כשהשמש מחממת ואנחנו מתפשטים לחולצות קצרות, התחושה היא שמישהו שם למעלה מהתל בנו – 25 מעלות בינואר??? מי משקר כאן עכשיו? בסיומם של שבועיים וחצי של “כמעט חמסין” בלב עונת הקרות והכפור שוחחנו אלון ואני על ההשפעה שהיתה לתופעה המוזרה הזו על השדה שלנו, ורצינו לחלוק אתכם את הממצאים… הממצא העיקרי והמפתיע, אולי, הוא שלא היו זעזועים גדולים, לא תקלות רציניות או פאדיחות משמעותיות בעקבות הקיץ שצנח עלינו. כן היו שינויים קלים: הברוקולי והכרובית הבשילו מהר יותר. בעונה הזו בדרך כלל יש קור רציני, בשלו מתעכבים הברוקולי והכרובית ויש איזו התארכות בקצב הגידול שלהם. את שתילות נובמבר אנחנו קוטפים לפעמים רק בתחילת מרץ (בדרך כלל פרק הגידול הוא שלושה חודשים וכאן לפעמים הוא נמתח לארבעה). השינוי השני הוא שחלק מהירקות, שבדרך כלל בעונה הזו מתקשים להגיע למימדים גדולים ואנחנו רגילים לקטוף אותם קטנים או בינוניים, צמחו וגדלו בעידודה החם של החמה לגדלים שאנחנו מכירים מהסתו או מהאביב. כך למשל במקרה של הברוקולי, הכרובית והשומר. וכך גם באגף החסות. כמדי שנה שתלנו גם בנובמבר האחרון 1200 חסות, כמות כפולה מנפח השתילות הרגיל, זאת משום שידענו מנסיון שבתקופה הזו, בשל הקור העז, החסות לא מצליחות להגיע לגודל מלא, וסביר להניח שניאלץ לארוז אותן שתיים-שתיים כדי להגיע לגודל משביע רצון. הפעם התבדינו. החסות מתנהגות כאילו אביב, וצומחות ומשמינות בהתעלמות מוחלטת מלוח השנה… התקופה הזו היתה לא רק חמה אלא גם יבשה. מלבד ממטר אחד ולא מייצג ביום רביעי האחרון, לא הומטרו רגבינו כבר שבועיים וחצי, מה שהביא לצורך במעט השקיה דרך הטפטפות, מעין עידוד ותעודת ביטוח לאותם צמחים שעושים את צעדיהם הראשונים בשדה ושורשיהם עדיין אינם עמוקים דיים כדי להגיע לעומק האדמה בו הרטיבות לא הופרעה. השמש והיובש הביאו להתאדות זעירה של 2 מ”מ ביום (לשם השוואה, בקיץ מגיעה ההתאדות ל5-6 ואף 7 מ”מ ביום), וזה ייבש את 2-3 הסנטימטרים העליונים של הקרקע. צמחים בעלי עלווה רחבה, כמו הכרובים, הסלקים או הירוקים, אוספים במהלך הלילה הקריר והרטוב די טל כדי להרוות את צמאונם (ולהרטיב את מכנסינו) גם בתקופה יבשה כזאת. אבל השום, הכרישה ודומיהם, שעליהם ישרים וזקופים ודקים, לא מצליחים לאגור טל, וזקוקים לתזכורת של מעט מעט רטיבות. מה שעוד שונה, הזכרנו לעצמנו השבוע, הוא לא מה שיש אלא מה שאין: נזקי קרה, פגעי ברד ושאר צרות של חורף, שאנחנו רגילים לספר לכם עליהם בתקופה הזו, נחסכו מאיתנו בשבועיים וחצי הראשונים של 2010. הכל מתפתח באופן משביע רצון, שמח בחימון הבלתי צפוי, וממהר לשכוח את התקופה הזו בשנה שעברה. באופן שקצת הפתיע אותנו במחשבה ראשונה, לא היום לנו תקלות של מחזורי שתילה שהתחברו, ופתאם הוצפנו בברוקולי, כרובית או כרישה. הסיבה לכך, אנחנו סבורים, היא העובדה שפה בעמק הלילות היו עדיין קרים מאוד. מעדויות של מי שטיפס לכיוון ירושלים או נסע מערבה לכיוון הים אנחנו יודעים על ערבים חמימים באיזורים האלה, אבל כאן, ברגע שהשמש נעלמה מעבר לגבעות, נהיה קרררררר. זה כנראה שמר על קצב הגידול שהפך אמנם מהיר אבל לא במהירות מופרזת… ומנע התחברות וחפיפה של סבבי שתילות וזריעות, ועל כך רוב תודות ללילות העמק הצוננים. כמובן שעם כל הנעימות וההנאה מימי שמש שכאלה, אין כמונו שמחים ומצפים לקול הרעמים ולמטחי הגשם הצפויים להגיע הלילה ומחר ומחרתיים, עד רביעי בצהרים, אינשללה. אז בברכת סערה סוערת ורטובה וקולנית ומלאת חורפיות ודרמה, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה _____________________________________ ומה השבוע בסל? יום שני: חסה, גזר, חרדל ירוק, בצל ירוק, שמיר, עגבניות, ברוקולי, פטרוזיליה שורש, כרובית, שומר, מלפפונים, רוקט/טאטסוי. ובסל הגדול תוספת של: סלק, אפונה/פול, כרוב ארגז פירות: אשכולית אדומה, פומלית, תפוח סטארקינג, קלמנטינה, תפוז, אבוקדו. יום רביעי: כרובית, כרוב אדום, עגבניות, כוסברה, חרדל ירוק, ברוקולי, שומר, גזר, חסה, מלפפונים, סלק אדום, פול לקטנים. ובסל הגדול תוספת של: קולרבי, פטרוזיליה שורש, בצל ירוק, רוקט/טאט סוי ארגז פירות: ________________________________ מתכונים ליום סערה: במיוחד כדי לחגוג את הכרוביות השופעות העבירה אלי נטע מתכון למאפה כרובית קליל ומקסים שמתאים במיוחד לאמהות עסוקות ביותר ולפיות קטנים (או גדולים) רעבים ביותר: המצרכים: ראש כרובית מופרד לפרחים גדולים 1 קוטג’ 1 גבינה לבנה כל שאריות הגבינה האפשריות במקרר: צפתית, בולגרית, פרמז’ן וכו’ ביצה אחת כף פירורי לחפ 3 כפות שמן זית מלח (תלוי בסוגי הגבינות, אם מכניסים גבינות מלוחות אין צורך במלח כלל) – מאדים את הכרובית במים רותחים וקצת מלח לרמה של חצי בישול – כמה דקות על אש גבוהה. – בקערה נפרדת מערבבים את שאר החומרים. – כאשר הכרובית מתרככת מסננים מהמים, מניחים בתבנית פיירקס או תבנית קרמית. – שופכים מעל הכרובית את תערובת הגבינות. – מכניסים לתנור חם (180 מעלות) ל-40 דקות לפחות. נפלא להגיש עם ירקות חתוכים גס עם לימון, שמן זית ומלח. ולכבוד האורח החדש בארגזים- שורש פטרוזיליה מאודה של צחי בוקשתתר, ועוד שני מתכוני שורשים מרק שורש פטרוזיליה בציפוי בצק
Top