עלון 141, 5-7 בפברואר 2007

 טוב, אז עוד לא ממש אביב… שיעור פרטי בענווה חקלאית: הגשמים השבוע בדיוק לכבוד טו בשבט היו לי מאוד בזמן. הזכירו לי משהו על יחסי האדם והטבע ומקומנו הצנוע כחלק ממארג הטבע… בשבוע שעבר שוחחתי עם אלון על ההספקים בזריעות ובשתילות והיינו מאוד מרוצים מתזמון עבודת השדה של ח’ביזה – בסוף הקיץ ולאורך הסתו אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו, ועכשיו – הנה פברואר רק בפתח וכבר זרענו סיבוב אביב, ומיד אחריו הגיע גשם קל ראשון שהשקה את הזרעים החדשים במנת ההרטבה הראשנית המתאימה, ושאר השבוע היה נראה יבש דיו כדי להספיק שתילות נוספות – נהדר, אמרנו לעצמנו, הנה אנחנו שולטים במצב. כל הכבוד לנו, שתי טפיחות על השכם. פטפוטי אביב מילאו את ליבנו וריח של היבריס אנושי כל כך עמד באויר… והנה באו גשמי סופהשבוע והרטיבו לנו את טו בשבט במנת גשמים מבורכת שהזכירה לי, שוב, שאם יורד גשם, גם אנחנו נרטבים, יחד עם הצמחים, החיות, האבנים והאדמה. ושבמקום להתגאות בתזמון המעולה שלנו, היה נכון דוקא אולי לרקוד ריקוד הודיה קטן לגשם שהואיל ובא בדיוק בזמן לאחר זריעות האביב הראשונות לשנת 2007, לזכור כמה אנחנו תלויים בכל טיפת גשם במדינה המזרח תיכונית שלנו, ולשנן לעצמנו שעדיין צריך לקוות חזק חזק לעוד גשמים בעונת החורף הזאת, כדי שיתמלאו מאגרי המים במידה מספקת והשנה לא תוגדר כשנת בצורת, ולבקש שנהיה ראויים לגשמי ברכה גם בעתיד, עד שיבוא האביב, בעוד מספר חודשים. אז השבוע, עוד לפני שאמשיך ואספר לכם על המתרחש בשדה בשאר הערוגות, אני רוצה לאחל לכולנו שבוע חורפי, מעונן, גשום וערפילי, שנהיה ראויים טיפות גדולות ורטובות של גשמי ברכה, ונזכור את חלקנו כחוט נוסף במארג החורפי והצבעוני של הטבע, לצד העצים המתחילים לפרוח, השיחים הפוצחים בלבלוב, הגיאופיטים, פרחי הפקעות שפותחים את תפרחתם עכשיו, ושאר יצורי העונה, שבוע טוב וחורפי לכל שוכני שדה ח’ביזה, חי, צומח ודומם. שדה של חווה כמו שלנו מתאפיין בסגנון צמיחה מיוחד מאוד: כמעט מכל זן מהזנים והסוגים הרבים של ירקות שגדלים בשלווה ובנחת זה לצד זה אפשר לראות בו זמנית כמה דורות. אנחנו משתדלים לזרוע ולשתול את הירקות במרווחים נכונים כדי שהסבבים יבשילו זה אחרי זה ונוכל לקטוף מהם באופן רציף. וכך, למשל באגף הכרוביות, לצד דור הסבים שמאופיין בערוגות שכבר קטפנו מהם כמה סבבים או אולי כבר נקטפו כליל ומחכות לטיפול שלאחר הקטיף (כלומר לניקוי, פיזור קומפוסט ותיחוח), צומח, לאחר כמה ערוגות, דור האבות, שממנו אנחנו מתחילים לקטוף בשבועות האלה, והוא עכשיו במלוא תפארת בשלותו. אם תלכו עוד כמה צעדים תוכלו לפגוש שוב כרוביות, או נכון יותר לומר, צמחי כרובית, משום שאלו עדיין בני תשחורת שלא גיבשו לחלוטין את זהותם האישית (=את פרחי הכרוביות שלהם) והם צעירים יותר, נמוכים יותר, ועדיין משקיעים מרץ רב בצמיחה ירוקה ונסיון להגיע לשחקים. במהלך השבוע האחרון נכנסו לקרקע השתילים החדשים ליצירת הדור הרביעי – הזאטוטים שרק לומדים לאכול ולשתות בעצמם, לצמח גפיים-שורשים ארוכים ולהיאחז בקרקע כדי למצוא את מקומם בעולם הח’ביזי. ועדיין, מתוך ענווה של מי שלמד מן הטבע ושינן לימודו אני רוצה לספר שהשנה אנחנו מרוצים מאוד מרוב מרווחי השתילה שלנו. ברוב הירקות אנחנו מגיעים לרצף של ממש – כמו במרוץ שליחים מתוזמן היטב, ערוגה אחת מסתיימת ומעבירה את המקל לערוגה הבאה בתור שעומדת מוכנה לזינוק. המומחיות הזאת לא באה לנו מיד, היא פרי ניסוי וטעיה של השנים הקודמות והחורפים הקודמים (כי מרווחי הקיץ, כצפוי, שונים לחלוטין ומהירים הרבה יותר), ולמידה מתמדת מלקחי העונה שעברה. אנחנו שמחים על ההצלחה אבל גם יודעים שיש עוד להתקדם, הנה למשל, למרות ההשתדלות שלנו לעמוד בזמנים, פיספסנו השנה את רצף זריעות הגזר, ובמקום לזרוע מדי שבועיים, כלומר, שתי זריעות באוקטובר, הספקנו לזרוע את הסיבוב הבא רק בנובמבר, וכעת אנחנו ניצבים בפני רווח בקטיף – הערוגה הקודמת הסתיימה, אך הערוגה הבאה בתור לא מוכנה עדיין. כך שבגזר צפויה לנו הפוגה לעת עתה. בין הירקות שנצטרך בינתיים להמתין לתנובתם נמצאות גם הכרישות, שגדלות כל החורף באיטיות אופיינית, הן הולכות ומתעבות בעצלתיים חורפיים, הקרירות נעימה להן, ותשבח את טעמן, ובינתיים הן מתפנקות להן באדמה הרוויה ולוקחות את הזמן. אנחנו בודקים מדי שבוע את מצבן, ובאמת קשה לנו להעריך בשלב זה את הקצב, אבל אולי בעוד כמה שבועות כבר נוכל לקטוף מהן לארגזים. גם סלרי העלים והשורש נראים כאילו הם זקוקים רק לעוד מעט סבלנות מצידנו, ואנחנו מקוים שיגיעו לארגזים בקרוב, בשבועות הקרובים. בערוגות הפול והאפונה כבר רואים על הצמחים הירוקים והמרוצים תרמילים קטנים שהולכים ומתמלאים, מתארכים ומתעבים עם כל יום שעובר ועוד מעט יגיעו אליכם לביקור משמח. בחלקת התבלינים – מוכן כבר סבב חדש של כוסברה ושמיר ואנחנו מתחילים לקצור ממנו בשבועות אלו. גידול חורפי חדש אצלנו השנה הוא התותים, ממנו אנחנו מגדלים חלקה קטנה ממש – כמה מטרים בערוגה בקצה השדה. לאחר תקופה די ממושכת של פירות קטנטנים ולבנבנים-ורדרדים, התחילו השיחים הנמוכים להניב בתקופה האחרונה פירות גדולים ויפים, סמוקים וטעימים. בשבוע שעבר קטפנו מהם… עשרים במספר… כמו שאתם מבינים מכמות התנובה, מדובר אכן בחלקת ניסוי, ואנחנו מתייעצים באופן קבוע עם נביל, מדריך התותים הארצי והמנוסה, שמלווה אותנו צעד צעד. נשמח לבשר לכם על כמויות גדולות כבר השנה, אבל אנחנו שומרים על ענווה ראויה השבוע, ומודים בחוסר ידיעתנו בשלב הזה. למי שיבוא לבקר בשדה, מובטחת הצצה לערוגה המיוחדת הזאת, ונגיסה בתות אדום ועסיסי, אם יגיע בתזמון הנכון. בניגוד לתותים החדשים, גידול חורפי ותיק אצלנו בח’ביזה הוא השום, והשנה הוא גדל יפה, אפילו יותר מבעונת החורף הקודמת. גם כאן הפקנו לקחים, בעיקר בעניין דישון בעיתו, ואנחנו מקוים שהוא יהיה חזק ובריא ולא יסבול מחלדון, כמו שתקף אותו בשנה שעברה. השום זכה לדישון אחד של כופתיגן (דשן אורגני בשחרור איטי) כבר בעבר, ולפני שבוע פיזרנו לו גם מנת פינוק של גואנו (במילים פשוטות – קקי של ציפורי ים, גם הוא דשן אורגני, עשיר בחנקן ושאר דברים טובים בשל דיאטת הציפורים העשירה בדגים). הגואנו מתפרק מהר יותר מהכופתיגן, ובחורף, שמאט את המטבוליזם של הצמחים, בדיוק כמונו, קל להם יותר לספוג אותו מהשורשים לכיוון הצמח כולו. במהלך חודש פברואר אנחנו מתכננים לדשן אותו שוב, ולהנות ממנו במהלך האביב. אבל, כזכור, עד האביב עוד צפויים לנו גשמי חורף, וימים קרים וערפיליים, צמיחה מנומנמת והתעוררות איטית ומפוהקת של צמחי החורף שלנו. אז ברכת שבוע גשום וטוב לכולנו, מקוים שיעבור עליכם בנועם עם הרבה מרק חם והתכרבלות, אבל קחו עצה ידידותית ממי שנשאר בחוץ בגשם (לפעמים הסוחף) פשוט כי שם מקומנו לפעמים, תנו לעצמכם גם את המתנה הקטנה והנהדרת של ריקוד קטן בגשם, או הליכה איטית ורגועה תחת מסך הטיפות שמאפשרת לגוף לספוג את הטבע הזה הצועק רוק’נרול מסביב, ולהיספג בו, על ריחותיו, קולותיו, צבעיו והמגע הרטוב שלו. בסוף תמיד אפשר להתייבש בבית. האחרון/יהודה עמיחי האחרון שאיננו רץ בגשם פתאום, אלא ילך לאיטו כמקודם, הוא ראשון לאהבה ומועד לאחר כך. יגיע בשיער מדובק למצחו ובריח הצמר המתייבש. ויאהב. שירים 1948 -1962, עמוד 270 (ותודה לעליזה שלי על השיר) שבוע טוב, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה הנרטב בשמחה (מסויימת)…     ומה השבוע בסל? יום שני:  עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , דלעת , צנונית , שמיר , תפו”א – השלמה , תפוזים , אבוקדו , חסה , תרד חורפי , בצל לח , גזר ובסל הגדול תוספת של: כרוב , טטסוי , כוסברה יום רביעי:   עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , דלעת , צנון , שמיר , תפו”א – השלמה , תפוזים , אבוקדו , חסה , ברוקולי , בצל לח , גזר ובסל הגדול תוספת של: רוקט , כרוב אדום , כוסברה   מתכונים לשבוע חורפי:  
Top