ונהפוכו – בתקוה בקרוב – עלון פורים – 22-24 בפברואר 2021

לרגל חג הפורים, הלדר הרגיל לובש מלכות והופך למגילה לא רגילה המתאימה במיוחד למשלוחי מנות. כמו כן ניתן להוסיף כמובן שקיות פרי מיובש או לבחור מבין כל מגוון המוצרים הטובים: סיידרים מתובלים, ריבות, עוגיות ושוקולדים, קרקרים, זעתר וסירופ חרובים, דבש ותמרים (רק חלק מהרעיונות) וגם לוח העד המקסים של "שנה בגינה":

– הכל דרך מערכת ההזמנות.

פורים בריא ושמח!

_________________________________

על חקלאות אורגנית, מזג האויר ו… שמחה…

השבוע הזה קיבל את פנינו אסון הכבד של זיהום הים והחופים לאורך כל קו החוף שלנו אחרי הסערה של השבוע שעבר. גם הסופה של השבוע שעבר גרמה לנזקים בשדה, ובכל זאת – נכנס אדר – אז מרבים בשמחה… ?

זה גרם לי לחשוב על חצאי כוס מלאים וריקים. ועל ההנחיה הזאת להיות שמח – אפשר בכלל להורות למישהו להרבות בשמחה? להיות בשמחה? אולי זאת שאלה של טיפוס – יש כאלה שבאים לעולם מלאי שמחה וחיוביות, אחרים פסימיים מעצם טבעם, או שזאת שאלה של משקפיים, של בחירה, האם להסתכל בחלק המזוהם של הדברים ולהצטער על הנזק העצום שנגרם, או ליהנות מהאופק הכחול ולסמוך על כח ההתחדשות הגדול של הטבע שבסופו של דבר ישיב את הצמיחה והחיות והאיזון על כנו.

הזיהום בהחלט מדאיג ומכביד. נדרש ניקוי מדוקדק של החופים ויש נזקים בנפש בקרב בעלי החיים הימיים והחופיים, ובשנה קשה כמו זו שעברה עלינו, זה מכופף עוד קצת את הגב. ובכל זאת – האביב כבר בפתח, הגשמים החורף היו גשמי ברכה, ובסך הכל לא סבלנו מאוד מהצפות וגם לא מבצורת, לטבע יש אכן כוח להתחדש ולשוב לחיים, ואולי האסון הזה יביא למרכז העניינים ותשומת הלב עיסוק בדברים חשובים יותר מאשר בחירות (שוב) ומאבקי כוח בין פוליטיקאים שלכולנו כבר נמאס מהם.

וגם הסופה שהעיפה חלק מהכיסויים ששמנו על הערוגות, והביאה איתה מטחי ברד כבדים גרמה אצלנו בשדה נזקים: האפונה הסינית נפצעה, המנגולד חתוך ומנוקב, חסות וסלקים קטנים קיבלו מכה מכדורי הברד והבצל הירוק חטף חזק. ומצד שני – למרות הרוחות, החממות שלנו לא התעקמו ולא איבדו את הכיסוי שלהן, ערוגות רבות, ביניהן גידולי האביב שכבר נשתלו והם רגישים יותר, נשארו מכוסות היטב בפלסטיק שהגן עליהן והגשם הרב שירד (מעל 100 מ"מ) מרווה את הקרקע, מחלחל מטה ונאסף במאגרי מי התהום המקומיים לשמש אותנו בקיץ.

וזה הקטע בשמחה. זה לא שהמציאות ריקה מדברים משמחים, אלא שיש בה גם הרבה צדדים מכאיבים ומצערים, ומשום מה, פעמים רבות אנחנו נותנים להם את העדיפות. השבוע היה בשדה שי מעיתון "דבר" שכתב כתבה בעתון על הסיפור שלנו בח'ביזה ועל הסיפור הגדול יותר של חוות קטנות שבונות סביבן קהילה (הוא כתב את הסיפור ממש יפה, וגם אתם, כמובן, חלק מהענין, כדאי לקרוא). כשסיפרתי לו על תחילת הדרך בח'ביזה ואיך העזתי להקים את הסיפור הזה, נזכרתי שהיה זה זמן קצר אחרי ששבתי משנתיים בקליפורניה, והייתי כולי מלאה באמונה האמריקאית, שאם יש לך חלום – תוכל להגשימו. מזל שמיד צללתי לענין, אמרתי כמו תמיד, כי אם הייתי מחכה כמה חודשים נוספים, הציניות והביקורתיות הישראלית היו משתקים אותי וח'ביזה לעולם לא היתה קורית.

וזה לא שאחת התפיסות, הישראלית או האמריקאית, נכונה יותר: חלומות לא תמיד מתגשמים, אבל פעמים רבות הם כן. באמת יש גם מזה וגם מזה. כשאנחנו שותלים מגוון רחב של ירקות בשדה, בזמנים שונים ובסבבים רבים, חלק מצליח מאוד וחלק נכשל כשלון חרוץ. השאלה מה זוכרים, כמה שמחים על ההצלחה, וכמה נשארים בצער על מה שלא הלך. האם מתבאסים משלושה שבועות נטולי גשמים, שמחייבים אותנו להרבות בהשקייה, או שמחים על כך שיש לנו חלון הזדמנויות לעבד את הקרקע ולהכין אותה לשתילות האביב.

כדי להיות חקלאים אורגניים מוכרחים להרכיב לעתים קרובות משקפיים ורודות. הרבה נתון בידי הטבע ומדי פעם אנחנו מוכרחים לקבל בהבנה ערוגה שטבעה בים עשביה שלא טופלה בזמן, שאין לנו שום פתרון או הגנה בפני עקיצות זבוב הדלועים, ששוב הכרישה נגועה בפטריה או שהכלבים השכנים השתוללו וקרעו את החיפוי שמתחנו על ערוגות הירוקים. אנחנו יודעים וחווים כל הזמן את השליטה המוגבלת שלנו במה שמתרחש בשדה, וצריכים להחליט איך להתייחס לכשלונות, למשגים או לבעיות בלתי צפויות ולא מוכרות – האם להתבעס ולהתייאש, או לראות כמה יש עדיין בשאר השדה, להתמקד בגידולים שניסינו לראשונה וגילינו שהם צומחים בקלות ומצויין, ולשמוח בכל כך הרבה טוב שמניבה החלקה ובזכות שלנו לעבוד במקום הזה.

אז למרות שהבאסה מסתירה לנו בימים אלה את השפע הנפלא של השדה ושל הטבע שסביבו, ולמרות שאנחנו בשנת קורונה מתאגרת, מפחידה ומעייפת כבר, אני מנסה הזכיר לעצמי (ולכם) שלפעמים השפע והיופי והרבגוניות נמצאים בחשכה, במקום סמוי, מוסתר, מכוסה. השאלה היא אם אנחנו ממשיכים להאמין שהם שם, אם מתאמצים לגלות אותם ואם בטוחים שאם הכל לא הולך, כנראה שמשהו חייב להשתפר. ובעודי מהרהרת את כל ההרהורים האלה בדרך הביתה, שר לי אריק איינשטיין שמשהו טוב חייב לקרות. אני מסכימה.

שיהיה חג פורים מלא שמחה, תקוה, והרבה חצאים מלאים, רצוי בגשם, שמש, פריחה ואויר נקי וטוב.
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה שמקוים לנהפוכו מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, ממש בקרוב.

__________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: גזר/ארטישוק ירושלמי/תפו"א, חסה, סלרי עלים/סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, סלק, מלפפון, עגבניה, כרוב לבן או אדום, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, אפונת גינה או אפונת שלג/פול ירוק, כרובית, שום ירוק/כרישה.

בארגז הגדול גם: ברוקולי, דייקון/לפת, קייל/מנגולד.

בסל הפירות: בננה/לימון, תפוח עץ אדום, פומלית, תפוז.

יום רביעי: חסה, קייל/מנגולד/ח'ביזה, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, גזר, כרישה/שום ירוק, כרוב, מלפפון, עגבניה, סלק/תפו"א, אפונת גינה או אפונת שלג/פול ירוק/ארטישוק ירושלמי. בארגזים קטנים: כרובית/ברוקולי.

בארגז הגדול גם: כרובית וגם ברוקולי, לפת/צנונית, סלרי שורש/סלרי עלים/פטרוזיליה שורש.

בסל הפירות: בננה/לימון, תפוח עץ אדום, פומלית/קלמנטינה, תפוז.