לכבוד חג החנוכה החוגג את נצחון האור של שמן זית מקומי על החושך – השבוע אנחנו שמחים לחלוק אתכם כתבה נחמדה על אחת משותפותינו, סינדיאנת הגליל – תוכלו לקרוא שם קצת על ההיסטוריה של המיזם המשובח הזה וגם על כרמי הזיתים מהם מיוצר שמן הזית המצויין שלהם. במערכת ההזמנות שלנו תוכל להוסיף לארגז מפרי עמלן: זעתר, סירופ חרובים או שמן זית.
בתאבון וחג שמח!
__________________________________
דרישת שלום מאמא אדמה
כבר יותר מחודשיים אנחנו אוספים כל שבוע פקעות כתומות ויפות לבית האריזה – בטטות. הבטטות היו הראשונות ששבו וחברו אותנו לאדמה, אחרי קיץ שבו אכלנו בעיקר “ירקות-שהם-פירות” (עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים, קישואים, דלעות, מלונים, אבטיחים) ו”ירקות-שהם-תרמילים” (במיה, לוביה), מלאי עסיס וגרעינים, שגדלו תלויים על שיח, קשורים בחוטי הדליה או משתרעים על הקרקע, הנה עם בוא הסתו מגיעות הפקעות ומחזירות אותנו אל תוך הקרקע, לשורש, ליציבות, לברכה הטמונה ברגבי האדמה, שלמרות החום הכבד מעל לה, תמיד נותרים קרירים מתחת.
בעברית, המילה “כָּתֹם” נגזרת מן המילה “כֶּתֶם”, במשמעות “זהב”, בשל הצבע הזהוב שנולד כשהצבע האדום והצבע הצהוב פגשו זה את זה ונפלו לבור עמוק… וההמשך ידוע. בשבילי הכתום בהחלט ראוי לשמו המלכותי והמוזהב, והשילוב של התקררות מזג האויר וחמימות הגוון הכתום הם איזון מושלם לעונה המקסימה הזו.
השבוע אנחנו מקדישים את העלון לבטטה השורשית הנחמדת, שבניגוד לרוב השורשים, גדלה דווקא בקיץ ובסתו ולא בחורף, חובבת חום ושונאת קור (ראו בהמשך). היא נאספת עכשיו מן האדמה, אבל את המסע החלה לפני כחמישה חודשים, אז קיבלנו מעודד ממושב ישע צרורות צרורות של זרדים ירוקים, ממש מקלות, רובם נטולי עלים, קשורים יחד בחוט. אנחנו לקחנו את המקלות/זרדים (ייחורים) האלה ונעצנו אותם בתלוליות האדמה הלחות שהכנו, ואז הלכנו צעד אחד לאחור והתבוננו שוב, כמדי שנה, במראה המוזר של המוני מקלות נעוצים בתלוליות חומות של אדמה. חקלאות נראית לפעמים כמו התנהגות משונה ביותר.
לאחר כמה ימים התחילו המקלות ללבלב, עלים ירוקים צמחו מהם והם נראו כקמים לתחיה, לאחר כמה שבועות כבר נפרש על פני הערוגה פס ירוק אחיד של צמחים, ולאחר כחודשיים כל החלקה היתה כבר מרבד אחד צפוף ומסובך של ענפים ועלים ופרחים לילכיים. ומתחת לכל התסבוכת הירוקה הזאת צמחו להם במהלך ארבעה-חמישה חודשים, שורשים שמנמנים וכתומים, מתוקים ומשביעים – בטטות. לפני שנה הכנתי לכם עלון מצולם על דרכה של הבטטה ממקל עירום לשורש החבוי תחת שטיח צפוף, הנה הוא לפניכם.
מקורן של הבטטות באיזור הטרופי של דרום ומרכז אמריקה, השרידים הקדומים ביותר נמצאו בפרו. משם היא התפשטה לשאר מרכז ודרום אמריקה והגיעה גם עד לפולינזיה, לא ברור בדיוק איך. ישנן השערות שזרעי בטטה הועברו מאמריקה לפולינזיה על ידי ציפורים או סירות שנטרפו ונסחפו. השערה נוספת היא שזרעי בטטה צפו על זרמים באוקיינוס מדרום אמריקה לפולינזיה, זאת משום שזרעי בטטה יכולים לנבוט לאחר שהיה במי ים. קולומבוס פגש אותה בקובה, הביא אותה לאירופה ומשם היא התפשטה עם מסעות הכיבוש האירופאים לאפריקה, הודו ואסיה.
היא בת למשפחת החבלבלים (Convolvulaceae) המכובדת, אליה שייכים גם עשב הבר חבלבל השדה, הכשות הטפילה והלפופית (morning glory) היפה המצויה בטבע ובגינות. שמה הרשמי של הבטטה הוא “לפופית נאכלת” והוא מתאים לה, כי היא בין הבודדים מהמשפחה הזו שמשמשת למאכל, והיחידה המגודלת מסחרית למאכל. תופעה נדירה בהחלט. כמו רבים אחרים במשפחתה היא משתרגת ומתפתלת ושולחת זרועות ענפים לכל עבר. אם תתנו לה, היא גם תטפס על הגדר הקרובה ותכסה אותה בעלווה של עלים ירוקים דמויי לב ואחר כך גם בפרחים יפים וסימטריים בצבעים סגולים בהירים, הנפתחים בשעות הבוקר ונסגרים בצהרים מול השמש העזה.
שנים של בחירה סלקטיבית וזהירה של צמחי הבטטות על ידי החקלאים וגם על ידי הטבע עצמו הביאו לכך שצמח הבטטה הוא בעל דרגה גבוהה של עמידות למזיקים ולמחלות. לפעמים יכולים הצמחים להיות נשאים של פתוגנים מסויימים שאינם מתבטאים בפועל ולא מפריעים לצמח בגדילה ובהתפתחות. בסך הכל לא סובלת הבטטה כמעט מבעיות, ובמשך כמה חודשים היא צומחת בדרך כלל בלי הפרעה. אחרי כארבעה חודשים אנחנו מתחילים להוציא אותן מן האדמה. תחילה מגששים: חופרים באחת הפינות ובודקים מה מסתתר שם, האם יש שורשים כתמתמים, כמה, מה גודלם והאם הם נראים בריאים. ואז, אם הן מוכנות, מתחילים להוציא אותן בהדרגה מן הקרקע.
כשמגיע מועד הקטיף, אין צורך להוציא את הבטטות בבת אחת מן הקרקע ולאחסן בחוץ. הן מוגנות בהחלט בתוך האדמה, אפילו בחורפים קרים, כי באדמה הטמפרטורה בדרך כלל חמימה יותר מבאויר הפתוח. אם מוציאים את הבטטות מחוץ למשכנן באדמה צריך לשמור אותן בפנים כדי שלא יהיה להן קר מדי… כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה מ-13 מעלות, שומרים על טמפרטורה של 13-15 מעלות באחסון כדי שהבטטות לא יפגעו מהקור.
זו גם הסיבה לכך שלא כדאי לאחסן בטטות במקרר. כצמח הגדל בעונה החמה הבטטה לא אוהבת קור וטעמה ייפגם במקרר. בטטות מאחסנים במקום קריר ומאוורר, לא בשקית או כלי אטום כדי למנוע לחות יתר. אין צורך להסתירן מאור, כי (בדומה לצנונית או סלק למשל) הן שורש שאין בו כלורופיל ולכן לא יוריקו. (זאת בניגוד לתפוח האדמה שהוא גבעול מעובה ולכן מוריק במגע עם אור וכדאי לאחסנו בחשיכה). טמפרטורות גבוהות מדי יגרמו לבטטה לנבוט או לתסוס ולכן יש להימנע מהן (אלא אם כן כוונתכם להכין ממנה שיכר…)
את הבטטות שאנחנו מוציאים מן הקרקע אנחנו שומרים בבית האריזה לזמן קצר עד המשלוח אליכם. בטטות מגידול מסחרי בקנה מידה גדול, ששומרים עד סוף החורף, עוברות תהליך של הגלדה – מוציאים אותן מן האדמה ומחממים אותן בחדר בעל טמפרטורה ולחות שנמדדות במדויק. התהליך הזה גורם לבטטות לייצר קליפה עבה יותר, ומעין גלד במקומות בהן יש פגיעה כלשהיא שנוצרה במהלך הוצאתן. בטטות שעברו הגלדה ניתן לשמור לאורך חודשים ארוכים יותר.
טעמן המשובח והמנחם של הבטטות, משמח במיוחד בערבים הקרירים של הסתו, כשההשתוקקות למתוק בפה מתגברת. אפשר לעשות כן בלי רגשות אשמה: הירק הזה הוא מלא בריאות. צבעו הכתום מבטיח לכם כמות נאה של בטא-קרוטן, ההופך בגוף לויטמין A, לוחם רב זרועות, הפועל כנגד סרטן במנגנונים שונים, חיוני לראיה, מחזק את המערכת החיסונית, שומר על בריאות העור ותורם לגדילה תקינה.
למרות טעמה המתוק היא נחשבת ירק “אנטי-סוכרתי” המומלץ לחולי סוכרת בשל תרומתו לאיזון רמות סוכר בדם ולהפחתת התנגדות התא לאינסולין, אולי בזכות הקרטנואידים שהיא עשירה בהם. חוץ מהחבר A הנ”ל הבטטה גם מכילה כמות יפה של ויטמין C , עשירה בויטמין 6B, באשלגן, במגנזיום, בברזל ובסיבים תזונתיים. הנבחרת הזאת מסייעת ללחץ דם תקין, לחיזוק העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס, לתפקוד תקין של המוח והתפתחות יכולת הלמידה בילדים ותינוקות.
לפי הרפואה הסינית בטטה היא אחד המזונות המומלצים בדיאטת הרזיה. היא מחזקת את הטחול שהוא האיבר האחראי על חילוף חומרים ועל הצורך במתוק ובמזון בכלל. טחול חלש יגרום לצורך מוגבר במתוק ולהשמנה. לפי גישה זו הגוף צריך לקבל מזונות מתוקים טבעיים, כלומר, אין רע במתוק בתפריט בתנאי שהכמות מוגבלת ושהטעם המתוק הוא טבעי ולא מגיע ממזונות מעובדים כמו סוכר לבן או ממתקים. בטטה בינונית מכילה 150 קלוריות (כמו שתי פרוסות לחם) אבל היא משביעה מאוד. לפי הרפואה הסינית הבטטה היא אחד המזונות המאוזנים ביותר והיא מתאימה כמעט לכל אחד. צבעה הכתום מקשר אותה לפי הסינים לאדמה ולכן היא נחשבת מזון מחמם ומחזק.
אז מה תעשו עם הבטטות שלכם? לא צריך לקלף אותן ולהתאמץ קשות: הרבה מהויטמינים והסיבים התזונתיים הם בקליפה ולכן מומלץ להשאיר אותה, ואפשר לשפשף היטב כדי לנקות. כדאי לבשל מיד לאחר החיתוך, משום שבשרן יתחמצן וישחיר במגע עם האויר, אם בכל זאת מוכרחים להמתין – שמרו אותן בקערה מכוסות במים כדי למנוע השחרה. רעיונות לשימושים סתויים בבטטות תוכלו למצוא באגף המתכונים שלנו.
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה
_____________________________________________
מה השבוע בסל?
הכרוביות השבוע: השנה אנחנו פוגשים בערוגות הכרוביות המוקדמות שלנו תופעה שלא הכרנו בעבר: נקודות שחורות של רקבון. אנחנו ממיינים את הכרוביות הנגועות קשה החוצה, אבל מתוך רצון לא לזרוק את היבול, אנחנו כן שולחים כאלה שיש בהם נקודות קלות של פגיעה – תוכלו לחתוך את המקומות המושחרים החוצה ולהשתמש בהנאה בשאר הכרובית.
השבוע בסלים אחרוני החצילים והפלפלים שלנו – אנחנו נפרדים מהם בהכרת תודה על השפע שהעניקו לנו בשנה המורכבת והכבדה שחלפה עלינו. הפלפלים השבוע הם ירוקים, כי הצמחים הוצאו והערוגות חוסלו, ולכן גם מי שלא היה לו פנאי להאדים – נקטף ונשלח בארגזים השבוע.
יום שני: מנגולד/קייל, חסה, נתח דלעת/ברוקולי/לוביה תאילנדית/ארטישוק ירושלמי, חציל/פלפל ירוק, מלפפון, עגבניה, בצל ירוק/סלרי עלים, סלק/שומר/קלרבי, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, גזר, בטטה. מתנה לכולם: רוקט/מיזונה.
בסל הגדול גם: כרוב/כרובית, צנונית/דייקון, טאטסוי/תרד ניוזילנדי או חורפי
ובסל הפירות: בננה, תפוח עץ אדום/קיווי, תפוז/פומלית, קלמנטינה, אבוקדו.
יום רביעי: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, תרד חורפי/תרד ניוזילנדי, בצל ירוק/סלרי עלים, חסה/רוקט, חצילים/פלפל ירוק/ארטישוק ירושלמי, שומר/סלק/קלרבי/לפת, גזר, מלפפון, עגבנייה, בטטה, ברוקולי/נתח דלעת. מתנה לכולם: טאטסוי/מיזונה.
בסל הגדול גם: צנונית/דייקון, קייל/מנגולד, כרובית/כרוב
ובסל הפירות: בננה, תפוח עץ אדום/קיווי, תפוז/פומלית/אשכולית אדומה, קלמנטינה, אבוקדו.
שנים של בחירה סלקטיבית וזהירה של צמחי הבטטות על ידי החקלאים וגם על ידי הטבע עצמו הביאו לכך שצמח הבטטה הוא בעל דרגה גבוהה של עמידות למזיקים ולמחלות. לפעמים יכולים הצמחים להיות נשאים של פתוגנים מסויימים שאינם מתבטאים בפועל ולא מפריעים לצמח בגדילה ובהתפתחות. בסך הכל לא סובלת הבטטה כמעט מבעיות, ובמשך כמה חודשים היא צומחת בדרך כלל בלי הפרעה. אחרי כארבעה חודשים אנחנו מתחילים להוציא אותן מן האדמה. תחילה מגששים: חופרים באחת הפינות ובודקים מה מסתתר שם, האם יש שורשים כתמתמים, כמה, מה גודלם והאם הם נראים בריאים. ואז, אם הן מוכנות, מתחילים להוציא אותן בהדרגה מן הקרקע.
כשמגיע מועד הקטיף, אין צורך להוציא את הבטטות בבת אחת מן הקרקע ולאחסן בחוץ. הן מוגנות בהחלט בתוך האדמה, אפילו בחורפים קרים, כי באדמה הטמפרטורה בדרך כלל חמימה יותר מבאויר הפתוח. אם מוציאים את הבטטות מחוץ למשכנן באדמה צריך לשמור אותן בפנים כדי שלא יהיה להן קר מדי… כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה מ-13 מעלות, שומרים על טמפרטורה של 13-15 מעלות באחסון כדי שהבטטות לא יפגעו מהקור.
זו גם הסיבה לכך שלא כדאי לאחסן בטטות במקרר. כצמח הגדל בעונה החמה הבטטה לא אוהבת קור וטעמה ייפגם במקרר. בטטות מאחסנים במקום קריר ומאוורר, לא בשקית או כלי אטום כדי למנוע לחות יתר. אין צורך להסתירן מאור, כי (בדומה לצנונית או סלק למשל) הן שורש שאין בו כלורופיל ולכן לא יוריקו. (זאת בניגוד לתפוח האדמה שהוא גבעול מעובה ולכן מוריק במגע עם אור וכדאי לאחסנו בחשיכה). טמפרטורות גבוהות מדי יגרמו לבטטה לנבוט או לתסוס ולכן יש להימנע מהן (אלא אם כן כוונתכם להכין ממנה שיכר…)
את הבטטות שאנחנו מוציאים מן הקרקע אנחנו שומרים בבית האריזה לזמן קצר עד המשלוח אליכם. בטטות מגידול מסחרי בקנה מידה גדול, ששומרים עד סוף החורף, עוברות תהליך של הגלדה – מוציאים אותן מן האדמה ומחממים אותן בחדר בעל טמפרטורה ולחות שנמדדות במדויק. התהליך הזה גורם לבטטות לייצר קליפה עבה יותר, ומעין גלד במקומות בהן יש פגיעה כלשהיא שנוצרה במהלך הוצאתן. בטטות שעברו הגלדה ניתן לשמור לאורך חודשים ארוכים יותר.
טעמן המשובח והמנחם של הבטטות, משמח במיוחד בערבים הקרירים של הסתו, כשההשתוקקות למתוק בפה מתגברת. אפשר לעשות כן בלי רגשות אשמה: הירק הזה הוא מלא בריאות. צבעו הכתום מבטיח לכם כמות נאה של בטא-קרוטן, ההופך בגוף לויטמין A, לוחם רב זרועות, הפועל כנגד סרטן במנגנונים שונים, חיוני לראיה, מחזק את המערכת החיסונית, שומר על בריאות העור ותורם לגדילה תקינה.
למרות טעמה המתוק היא נחשבת ירק “אנטי-סוכרתי” המומלץ לחולי סוכרת בשל תרומתו לאיזון רמות סוכר בדם ולהפחתת התנגדות התא לאינסולין, אולי בזכות הקרטנואידים שהיא עשירה בהם. חוץ מהחבר A הנ”ל הבטטה גם מכילה כמות יפה של ויטמין C , עשירה בויטמין 6B, באשלגן, במגנזיום, בברזל ובסיבים תזונתיים. הנבחרת הזאת מסייעת ללחץ דם תקין, לחיזוק העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס, לתפקוד תקין של המוח והתפתחות יכולת הלמידה בילדים ותינוקות.
לפי הרפואה הסינית בטטה היא אחד המזונות המומלצים בדיאטת הרזיה. היא מחזקת את הטחול שהוא האיבר האחראי על חילוף חומרים ועל הצורך במתוק ובמזון בכלל. טחול חלש יגרום לצורך מוגבר במתוק ולהשמנה. לפי גישה זו הגוף צריך לקבל מזונות מתוקים טבעיים, כלומר, אין רע במתוק בתפריט בתנאי שהכמות מוגבלת ושהטעם המתוק הוא טבעי ולא מגיע ממזונות מעובדים כמו סוכר לבן או ממתקים. בטטה בינונית מכילה 150 קלוריות (כמו שתי פרוסות לחם) אבל היא משביעה מאוד. לפי הרפואה הסינית הבטטה היא אחד המזונות המאוזנים ביותר והיא מתאימה כמעט לכל אחד. צבעה הכתום מקשר אותה לפי הסינים לאדמה ולכן היא נחשבת מזון מחמם ומחזק.
אז מה תעשו עם הבטטות שלכם? לא צריך לקלף אותן ולהתאמץ קשות: הרבה מהויטמינים והסיבים התזונתיים הם בקליפה ולכן מומלץ להשאיר אותה, ואפשר לשפשף היטב כדי לנקות. כדאי לבשל מיד לאחר החיתוך, משום שבשרן יתחמצן וישחיר במגע עם האויר, אם בכל זאת מוכרחים להמתין – שמרו אותן בקערה מכוסות במים כדי למנוע השחרה. רעיונות לשימושים סתויים בבטטות תוכלו למצוא באגף המתכונים שלנו.
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה
_____________________________________________
מה השבוע בסל?
הכרוביות השבוע: השנה אנחנו פוגשים בערוגות הכרוביות המוקדמות שלנו תופעה שלא הכרנו בעבר: נקודות שחורות של רקבון. אנחנו ממיינים את הכרוביות הנגועות קשה החוצה, אבל מתוך רצון לא לזרוק את היבול, אנחנו כן שולחים כאלה שיש בהם נקודות קלות של פגיעה – תוכלו לחתוך את המקומות המושחרים החוצה ולהשתמש בהנאה בשאר הכרובית.
השבוע בסלים אחרוני החצילים והפלפלים שלנו – אנחנו נפרדים מהם בהכרת תודה על השפע שהעניקו לנו בשנה המורכבת והכבדה שחלפה עלינו. הפלפלים השבוע הם ירוקים, כי הצמחים הוצאו והערוגות חוסלו, ולכן גם מי שלא היה לו פנאי להאדים – נקטף ונשלח בארגזים השבוע.
יום שני: מנגולד/קייל, חסה, נתח דלעת/ברוקולי/לוביה תאילנדית/ארטישוק ירושלמי, חציל/פלפל ירוק, מלפפון, עגבניה, בצל ירוק/סלרי עלים, סלק/שומר/קלרבי, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, גזר, בטטה. מתנה לכולם: רוקט/מיזונה.
בסל הגדול גם: כרוב/כרובית, צנונית/דייקון, טאטסוי/תרד ניוזילנדי או חורפי
ובסל הפירות: בננה, תפוח עץ אדום/קיווי, תפוז/פומלית, קלמנטינה, אבוקדו.
יום רביעי: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, תרד חורפי/תרד ניוזילנדי, בצל ירוק/סלרי עלים, חסה/רוקט, חצילים/פלפל ירוק/ארטישוק ירושלמי, שומר/סלק/קלרבי/לפת, גזר, מלפפון, עגבנייה, בטטה, ברוקולי/נתח דלעת. מתנה לכולם: טאטסוי/מיזונה.
בסל הגדול גם: צנונית/דייקון, קייל/מנגולד, כרובית/כרוב
ובסל הפירות: בננה, תפוח עץ אדום/קיווי, תפוז/פומלית/אשכולית אדומה, קלמנטינה, אבוקדו.