14-15-16 בספטמבר 2020 – שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה

שינויים במועדי משלוח הארגזים בתקופת החגים:

בשבוע שבין ראש השנה ויום כיפור:
משלוח יום שני עובר ליום שלישי 22/9.
יום רביעי כרגיל ב23/9

בשבוע שבין יום כיפור לסוכות:
משלוח יום שני עובר ליום שלישי 29/9 (לא תהיה אפיית לחם ביום זה, וכנראה גם לא נבטים)
יום רביעי כרגיל ב30/9

בשבוע של חול המועד סוכות אין משלוחים
לא יהיו ארגזים ביום שני 5/10 וביום רביעי 7/10

ניפגש "אחרי החגים"…

אם אתם רוצים להגדיל את הארגז לקראת החגים – נא כתבו לנו אימייל או צלצלו מבעוד מועד.

שנה טובה ומתוקה, ורק בריאות!
מכולנו בח'ביזה

_____________________________________________

רק השבוע – מאפיית "איש של לחם" מציעה לכבוד ראש השנה: לחם תמרים ואגוזים:
לחם שאור על בסיס קמח חיטה, עם מבחר אגוזים טבעיים: לוז, פקאן, מלך, ותמרים אורגנים.

תוכלו להוסיף אותו לחגיגה דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_______________________________________

אנחנו מזכירים שנשמח לקבל חזרה את ארגזי הקרטון הריקים לשימוש חוזר, והשליחים הנאמנים שלנו יודו לכם מאוד אם תשאירו אותם פתוחים ושטוחים. הם צילמו עבורכם סרטון קצר שמדגים כיצד לשטח את הארגז. תודה!

_____________________________________________

תכלה שנה ואנחתה,
תחל שנה ושמחתה.

עברה חלפה שנה קשה,
שלום שלום לחדשה!

שנה טובה תביא ברכה
לכול: גם לי וגם לך.

שנה טובה תביא היום
לכל ארצי תביא שלום.

תכלה שנה ואנחתה,
תחל שנה ושמחתה.

(מחבר/ת המילים לא ידוע/ה, הלחן של משה יעקבסון)

וואו. איזו שנה עברה עלינו. מדי שנה לקראת ראש השנה אנחנו כותבים מילים חגיגיות ומברכים בלב מתרגש ושמח לקראת החג. השנה קשה יותר, יותר מחצי השנה החולפת בכל העולם, וגם בישראל, מתמודדים עם מגיפת הקורונה שעדיין לא נראה לה סוף, שינויי מזג אויר קיצוניים מביאים איתם צרות ואסונות, והתחושה הכללית היא של אתגר וקושי.

ובכל זאת – בתוך התקופה המאתגרת והארוכה שאנחנו נמצאים בה, העונות ממשיכות לנוע וגלגל השנה מסתובב, מזכיר לנו שגם בתוך קושי יש תנועה ומחזוריות, השתנות ומעגליות מנחמת, ושנה חדשה עומדת בפתח. במסורת היהודית מתחילים לספור שנה חדשה בארבעה מועדים שונים (בניסן, באלון, בתשרי ובשבט) כל ראש שנה נועד למטרה אחרת. א בתשרי הוא ראש השנה שלנו – של הפלאחים המגדלים ירקות בשדה. את ההגיון המושלם של התזמון הזה אנחנו מרגישים על גופנו, שלהט מחום בימות הקיץ הארוכים והמתישים, ועכשיו הוא מתרכך ומצטנן מעט, מתרפק על הירידה בעומס החום (כן, כן, יש ירידה, למרות שעדיין חם מהרגיל) ועל השקיעה שהולכת ומגיעה מוקדם יותר, הסתו הוא הזמן בו מתחלפת השנה בשדה – יבולי הקיץ עומדים לקראת סיום, ושתילות הסתו כבר נכנסו לשדה וממתינות לממטרים ראשונים שיתנו את האות: אכן, השמיים משתנים לעיני החקלאים. ועם השינוי הזה, למרות כל האתגרים, באות גם התקוות – שתהיה השנה הזו ברוכה וגשומה ופוריה, מבריאה ומנחמת, מצמיחה ומחייה.

התקוות האלה מבוטאות באופן פיזי ממש בשולחן החג של ראש השנה, בברכות וסימני החג. אביי, האמוראי שהחליט לקחת אחריות על הקולינריה של ראש השנה, הוא שהביא את סימני החג לשולחן התלמוד: השתא דאמרת סימנא מילתא היא (עכשיו שאתה אומר סימן טוב הוא) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה) קרא (דלעת) ורובי (לוביה), כרתי (כרישה) וסילקא (עלי סלק) ותמרי (תמרים)" (מסכת כריתות ו' א').

סימני ליל ראש השנה מבטאים את העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, שיש בו אורחים מכל הסוגים: מהעלים הירוקים (מנגולד), מהקטניות (לוביה), ממשפחת הבצלים, (כרישה), ומהדלועים. וכמובן – מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הזו. בערב הזה, בו, במיוחד השנה, אנחנו חושבים על השנה שעברה (ומה היינו רוצים שלא ימשיך), ומצפים לשנה הבאה (ומה היינו רוצים שיהיה בה), הארוחה מציעה לנו לעצור בהווה, בעונה העכשווית, לאכול משהו שהוא מכאן ועכשיו, נקטף בשדה בימים אלה, ויחד עם כל מה שהיה ומה שיהיה, לחוות את מה שעכשיו מתגלגל לנו על הלשון, מתפצח בפה ומתלקלק בשפתיים, ולזכור שעם כל האתגר והקושי והחשש, יש מסביבנו כל כך הרבה צמיחה ושפע וטוב.

שתהיה שנה טובה וברוכה!

וכמסורת ח'ביזה – ברכות סימני הסל השבועי – לראש השנה תשפ"א:

(תרד ניוזילנדי:) שנכיר בכוחותינו לשרוד ולצמוח ברעננות ירוקה אפילו בימים קשים (התרד – הירוק המשגשג בימים של חום עז).

(מנגולד-סלקא:) שיסתלקו מעלינו ביקורת מחלישה, תככים ומריבות, ושנטפח עמוד שדרה בטוח, איתן, תומך ומרהיב כשל המנגולד.

(חסה:) שנחוס ונחשוב על הסבים והסבתות שנמצאים השנה בחג לבד או בצמצום, רחוק מהחגיגיות המשפחתית המוכרת. שנדע להעריך ולא לקבל כמובן מאליו את השגרה הנאמנה של מי שנשאר איתנו, עכשיו ובימים האחרים.

(תפוחי אדמה:) שנלמד מטעויות – מטעויות של אחרים ומטעויות של עצמנו, ולתקן. ושנזכור לגוון את שדותינו ביבולים רבים ולא להסתמך רק על הזמין והפשוט ביותר. (הסבר כאן)

(בטטה:) שהכתום ישוב להיות צבע משמח ומלבב ולא אות לסכנה מתקרבת בהתחלפות מירוק לאדום. ושנראה זה את זה באור אנושי ומחבר (כמו הכתום המחבר אדום וצהוב) ולא בחלוקות למגזר זה או אחר.

(כרישה-כרתי:) שתהיה לנו הסבלנות להתמודד לאט ובהתמדה, וההבנה שלפעמים כדי להגיע לבגרות בריאה ויציבה צריך לגדול לאט לאט ולעשות צעד ועוד צעד. (משך הגידול של כרישה הוא מינימום חמישה חודשים… היא מלמדת אותנו סבלנות ואורך רוח).

(חציל:) שנזכור לנסות וגם נצליח לחלץ את האור, הבהירות והרוך מתוך הקליפות הכהות שמסתירות את הרכות הפנימית.

(קישוא:) שלמרות הקושי נזכור את מחזוריות הטבע, את העובדה שגם לאחר תקופה בה צריך להצטמצם או לשמור על ריסון, באה תקופה מחודשת של צמיחה ושפע (הקישוא האביבי נאלץ להיפרד מאיתנו בשיא הקיץ, אבל חוזר אלינו לביקור מחודש עם בוא הסתו).

(דלעת-קרע:) שיבוא סוף למגפה ונוכל לקרוע מעל פנינו את המסכות ממש לתמיד, ולא רק לזמן שאול עד שעת חצות בה אנחנו נהפכים חזרה לדלעת…

(בצל:) שנחכים להכיר בקליפות הרבות והשונות מהן בנויים החיים, מהן מורכבים אנשים, מהן נוצרת מציאות, ושנשאף לקלף בעדינות ובהסכמה את הקליפות הללו, לשמוח ברבדים השונים ולהגיע ללב המתוק.

(פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים.

(מלפפון:) שנפתח את הרגישות וההקשבה לחוש את המתיקות והרוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים.

(עגבניה:) שתהיה לנו שנה מלאת עסיס, צבע, ומתיקות.

(ריחן-בזיליקום:) שתמיד נשים לב לריחות הפריחה, הפירות הבשלים, העשב הרענן והאדמה הרטובה מגשם. שנעצור לשאוף את הריחות מלוא ריאות ונזכור להוקיר ולכבד את הנשימה שלנו, המובנת כל כך מאליה.

(כוסברה:) שנשמח בשוני בטעמיהם של אנשים, בניגודים שבינינו, במגוון וברבגוניות הנפלאים שיוצרים דווקא ריבוי דעות, פנים שונות ובחירות הפוכות, ונסרב לקולות "אנחנו" ו"הם" להוביל אותנו. (הכוסברה היא אולי הירק השנוי ביותר במחלוקת, ועדיין אפשר ביחד).

(פטרוזיליה:) שניתן לדברים הטובים להכנס בנו, למלא אותנו, לנקות אותנו מן המרעיל והמזיק.

(במיה:) שנביט בכוכבי הלילה מדי פעם, ונרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית. (חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים)

(לוביה:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב, להתלהב.

(תירס:) שתהיה שנה טובה ומתוקה! ושלפעמים יהיה ממש פשוט פשוט לארגן ארוחה טעימה – רק לקלף ולנגוס ולהתענג.

(רימון:) שתהיינה ידינו מלאות משימות, יצירה, צמיחה ועשיה פוריה כגרעיני הרימון.

(ח'ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה.

אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שחי כאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם.

לתקווה באמת גדולה של כולנו, שבשנה הבאה תחלוף מגיפת הקורונה ונוכל לשוב לשגרת חיים ברוכה.

אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה, לבריאות, לחיים טובים ולשלום. שנה טובה!

מכל צוות ח'ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים: אלון, בת-עמי, דרור, אסף, אורין, יוחאי, מיה, מוחמד, מג'די, עלי, וינאיי, תום, הוט, מונטרי, נופדול, יונתן, מליסה, רותי, אלון, חנה, איל, דוד, לב, אלון, זיו, תמיר, מתן, ברק, מלני ועליזה.

_________________________________

הירקות שמאחורי הברכות בסל החגיגי השבוע:

יום שני: חסה, פלפל/תפו"א, תירס, כרישה, מלפפון, עגבניה, תרד ניוזילנדי/מנגולד, נתח דלעת/דלורית, כוסברה/פטרוזיליה, חצילים, לוביה תאילנדית/במיה, רימון.

בסל הגדול גם: בזיל, בטטה/קישוא, בצל יבש.

בסל הפירות: בננה, מנגו, תפוח עץ זהוב. בארגז הגדול גם: אפרסק. בארגז הקטן גם: אגס.

יום רביעי: חסה, כרישה, תפו"א, נתח דלעת/דלורית, חצילים, בזיל/מנגולד/תרד ניוזילנדי, מלפפון, עגבניה, בטטה, בצל יבש, רימונים. בארגזים קטנים: פלפל/במיה.

בסל הגדול גם: לוביה תאילנדית/במיה, כוסברה/פטרוזיליה, תירס, פלפל.

בסל הפירות: בננה, שזיף, תפוח עץ זהוב וירוק. בארגז הגדול גם: ענבים. בארגז הקטן גם: אגס.