31 באוגוסט – 2 בספטמבר 2020 – תירס מקפץ – פופקורן!

… ואף על פי כן, ולמרות הכל – השבוע חוזרים הילדים לבית הספר ולגנים. עם מסכות, בקפסולות, ליומיים או לשבוע שלום – בשינוי אדרת ובאוירה אחרת – חוזרים לשגרה (מסויימת). חוזרים לשבת על כסאות, ליד שולחנות ומול המורה (או מסך הזום) להתרכז, להתעמק, ללמוד, לפתור, לכתוב, לצייר, לחלום, לשרבט…

ובתוך החבורה יש ילדים שעבורם החזרה היא שוב להרגיש את הקוצים בישבן ואת הקופצניות שצריך לרסן ואת האנרגיה שצריך להשקיט… אז לכבוד הילדים המקפצים (גם אם רק מבפנים) ולכבוד הרגעים שכבר ממש קשה לשבת על הכסא – בשבועות הקרובים מבקר אותנו תירס עם הפרעת קשב מקסימה, תירס עם קוצים בישבן (וכמה טוב שכך) – הלא הוא הפופקורן!

כמדי שנה, בסוף הקיץ, מגיעה עונת הפופקורן ולארגזים מצטרפים קלחי תירס קטנים וקשים מהרגיל. אנא אל תזרקו אותם מתוך מחשבה שהפעם התירס ממש לא הצליח לנו – זה דווקא תירס מוצלח מאוד ומשמח לבבות קטנים וגדולים: פופקורן (או בעברית תקנית: פִּצְפּוּצֵי תִּירָס). לכבודו אנחנו מביאים בשידור חוזר מדי שנה את עלון הפופקורן וכך גם הפעם – צפיה מהנה!

בסביבות מינוס 3500 לספירה, במערה בצפון אמריקה (באיזור מערב-מרכז ניו-מקסיקו של היום), ישבו כמה חבר'ה וצפו בטלויזיה של אז – אש המדורה. בעוד האש מרצדת ומשמחת את ליבם, והשיחה קולחת, הם גם כמובן נשנשו בהנאה. הם לא סיימו את החטיף, ומה שנשאר ממנו התגלה יותר מ5000 שנה אחר כך, ב1948, ונודע כפופקורן העתיק ביותר בעולם! הוא נראה עדיין טרי וטוב, אבל לא היינו ממליצים לתת ביס…

הפופקורן הוא זן מיוחד של תירס קטן וקשה במיוחד. הקלחים נזרעו במרץ, יחד עם סבב התירס הראשון, ולאחר שהצמחים גידלו קלחים בעלי זקן אדום כהה, סגרנו להם את המים ואפשרנו לקלחים, הקטנים בגודלם מקלחי התירס המתוק, להתייבש על הצמח. לפני כשבוע קטפנו את הקלחים, היבשים והקשים, והעברנו אותם לייבוש והתקשות אחרונים במחסן. איזה יופי לנשנש חטיף שההסטוריה שלו היא כבר בת אלפי שנים.

יש זנים שונים של פופקורן – בצבעים וגדלים שונים:

זן חמוד במיוחד נקרא: "פופקורן תות" (strawberry popcorn) ונראה כך:

הילידים האמריקאים השתמשו בפופקורן עוד לפני שהכירו את התירס המתוק האהוב עלינו כל-כך. סביר להניח ש"גילוי" הפופקורן היה במקרה – גרעין אקראי שהתגלגל ליד המדורה והתפוצץ בפתאומיות, הביא לנסיונות לחזור על הפלא, ובהמשך למיסוד השימוש בחטיף הקדום הזה. בימי קדם היו קולים את הפופקורן על ידי חימום הקלחים באש ישירה או בבור שמולא בחול וחומם עד לחום גבוה מאוד. הקלחים הוכנסו לתוך הבור בשלמותם והגרעינים התפוצצו על הקלח, עטופים בעלים, מוגנים מהחול. הוכנו גם כלים מיוחדים לקליית החטיף הפיצוחי: קדרות חרס בעלות רגליים (להעמדה מעל האש).

האמריקאים הקדומים השתמשו בפופקורן לא רק כנשנוש. הם הכינו ממנו מרק ובירה, והוא שימש בטקסים דתיים, לקישוט האלים וגם כתכשיטים וקישוטים לכיסויי ראש. אצל האצטקים, טלאלוק (tlaloc), אל הגשם והפריון, קושט בשרשראות פופקורן, ולאל המים, מגן הדייגים הוגשה מנחה של "אבני ברד" עשויות פופקורן. גם האירופאים שהגיעו לחוף זכו לתשורות של שרשראות עשויות תירס מפוצפץ, ועד היום יש המקשטים את עצי חג המולד שלהם בפופקורן טרי וריחני.
שימוש לא שגרתי אחר לפופקורן, שנחל כשלון מוחץ, הוא כתחליף אקולוגי ומתכלה לחומר אריזה עשוי קלקר. הרעיון חביב למדי, תודו, אלא שתכונותיו החיוביות של הפופקורן משכו מכרסמים ושאר אורגניזמים לחגיגה, הוא איבד לחלוטין את יתרונו אם נרטב, והיה רגיש יותר להתלקחות.

הפופקורן, או בשמו המדעי, Zea mays averta, הוא תת-זן של סוג התירס הקרוי flint corn, או בתרגום חופשי: "תירס חלמיש". שמו ניתן לו בשל קליפתו הקשה כאבן, שהיא אחד המרכיבים הנחוצים לפיצוץ. המרכיב השני הוא מידה נכונה של לחות ורמה גבוהה של עמילן בתוך הגרעין. בשל הקליפה הקשה, כשמחממים את הגרעין, הופכת הלחות הכלואה בתוך הגרעין לקיטור, ובפנים נוצר לחץ גובר והולך. העמילן בתוך הגרעין נקרש והופך גמיש ורך. הלחץ גובר עד לנקודת הפיצוח, בה נבקעת לבסוף הקליפה הקשה, הקיטור פורץ החוצה בכוח, והעמילן הרך נחשף לחוץ, מתרחב ומתייבש במהירות, והופך לקצף היבש והפריך שאנחנו קוראים "פופקורן".

הנה סרט הממחיש את התהליך בהילוך איטי דרמטי:

טיפים:
– כדי שהקצף יתייבש במהירות, מניחים את הגרעינים בסיר בשכבה דקה, כך נוצר פופקורן פריך שלא סופג מחדש לחות מהסיר.
– לתשומת לבכם – גרעיני הפופקורן המפוצחים גדלים פי כמה וכמה מגודלם המקורי – 2 כפות (25 גרם) גרעיני פופקורן גולמיים מניבים 2 וחצי כוסות של פופקורן מוכן!
– בצורתו הטבעית, הפופקורן הוא בחירה מצויינת לחטיף בריא – הוא מכיל כמות נאה של סיבים תזונתיים, דל בקלוריות ובשומן, ואין בו נתרן או סוכר. כל זה אמור, כמובן, בפופקורן הנקי והביתי, בלי הוספות החמאה והשמן, המלח או הקרמל, שהופכים אותו מנסיך יפה תואר לצפרדע מבהילה למדי…

אחסון:
גרגירי הפופקורן אולי נראים לכם קשוחים, אבל זה לא ככה – אם לא תאחסנו אותם כמו שצריך לא בטוח שהגרגרים יתפצחו לפופקורן. שמירה במקרר עלולה ליבש את הגרעינים או להיפך, להוסיף להם לחות מיותרת ולרכך אותם, לכן עדיף לשמור אותם בארון קריר וחשוך, ולהמנע מקרבה של חום, לחות או אור. מומלץ להפריד את הגרעינים מהקלח ולהעביר אותם לצנצנת אטומה, לכלי קרמיקה או לקופסת פח שנסגרת היטב.

הנה הדגמה קצרה של הפרדת גרעיני הפופקורן מהקלח (אלו קלחי פופקורן שלנו מח'ביזה, והידיים הן ידי טליה, אשפית האתר שלנו):

הכנת פופקורן איכותי היא אמנות ואומנות בפני עצמה: אחוזי ואיכות הפיצוץ תלויים בקצב החימום. חימום מהיר מדי יגרום לפיצוץ מהיר מדי, לפני מהעמילן הספיק להתרכך ולהתגבש, והתוצאה – גרעינים מפוצחים חלקית, בעלי מרכז (מה שהיה פעם הקליפה) קשה מדי. קצה קליפת הגרעין, המקום בו הגרעין מחובר לקלח, הוא מקום עדין יותר משאר הקליפה. חימום איטי מדי יגרום לקצה הזה להיסדק ולאפשר דליפת קיטור החוצה, מה שימנע את הלחץ והפיצוץ. בעבר היתה הכנת פופקורן בסיר מלאכה שדרשה אימון והתמחות ואפילו כשרון. היום, עם פרוץ תנורי המיקרוגל, הכל פשוט הרבה יותר. ועדיין, אולי שווה להפריש מנה קטנה של גרעינים מהסל השבוע, ונסו את כוחכם בהכנת פופקורן בסיר "כמו פעם"?

הוראות הכנה:

הכנה במיקרוגל –
* הכניסו כמות קטנה של גרעינים (כשתי כפות) לתוך אחת משקיות הנייר שקיבלתם בארגז השבוע (בחרו, כמובן, שקית שלמה ויבשה), וקפלו את קצה השקית לסגירה (הנה סוף סוף שימוש חוזר לשקיות הנייר).
* כוונו את המיקרוגל ל2-3 דקות, והאזינו.
* אחרי כמה שניות של התחממות יתחילו הגרעינים להתפצח בקול נפץ. כאשר חולפות 3 שניות ללא פיצוח, הפסיקו את פעולת המיקרוגל והוציאו את שקית הנייר.
* אנא היזהרו! השקית חמה מאוד. פתחו פתח לאוורור והמתינו ליציאת האדים ולהתקררות.
* תבלו כרצונכם וזללו בהנאה

הכנה בסיר – הוראות מחויכות מאתר קיבוץ שער הגולן –
הוראות הפעלה – פופקורן, סיר ושמן
כולם מכירים את ה"צלקות" השחורות והמפוייחות שפופקורן לא מוצלח יכול להותיר בסיר תמים. או את הגרגרים שלעולם לא נפתחים, הנה המלצות שלב אחר שלב כדי להמנע מאכזבות:
הסיר:
השתמשו בסיר רחב וגבוהה, כדי שלגרגרים יהיה מקום להתפתח כמו שצריך.
השמן:
לכו על הכלל – 3 כפות שמן ל 1/2-3/4 כוס פופקורן. השמן אמור לכסות את כל תחתית הסיר ו"לעטוף" את כל הגרגירים. (אפשר גם לשלב שמן וחמאה).
לוח זמנים:
יוצקים שמן וממתינים מעט לחימום השמן. אפשר לבדוק עם גרגר אחד או שניים – אם נוצרות בועות שמן סביב הגרגר סימן שהשמן חם ואפשר להתחיל במלאכה.
להקפיץ את הגרגירים?
בתחילת התהליך אפשר לתת ניעור קל כדי לסדר את הגרגרים בשכבה אחת וכדי שהשמן יכסה את כל הגרגירים.
לוח זמנים 2:
השאירו את הגרגרים על אש בינונית, כשתתחילו לשמוע את הסאונד של ההתפרצות הגרגרים הראשונים הנמיכו מעט את האש.
בייבי סיטר:
זה לא השלב ללכת רגע לסדר את הסרט ב- DVD. השגיחו על הסיר, האזינו לקולות ההתפצחות של הגרגירים. כשהתדירות מתחילה לרדת, זה בערך הזמן לכבות את האש. חשוב לא לפתוח מייד את המכסה – אלא רק כאשר אתם כבר לא שומעים דבר.

ובפינת הברכות לפני סיום – השבוע ברכות מרגשות ומיוחדות ממש לאלון, שמגיע לעזור בהתנדבות כבר שנים (לא זוכרים כבר כמה) ולריטה זוגתו – שחובקים נכדה ראשונה. ההורים שבנינו מתקנאים בסבאות שלכם! שתהיה לכם סבאות-סבתאות נפלאות!

ולמשה ותמה המתוקים, נציגי ח'ביזה הצעירים העולים השנה לכיתה א' – מאחלים לכם ולכל התלמידים החדשים שנים של פליאה וענין, של חברות ומשחק, הנאה ושמחה!

שבוע טוב, למרות השרב המעיק והמכביד שקיבלנו לקינוח הקיץ, אל דאגה – כמעט שבא הסתו…
אלון, בת-עמי, דרור וכל צוות ח'ביזה

______________________

מה השבוע בסל?

כמה מילים על הזחלים בתירס הטרי: בתקופה הזאת התירס לעיתים נגוע בזחלי נובר התירס, מזיק שפוגע בדגנים שונים, ובעיקר בתירס, על ידי יצירת מנהרות בכל חלקי הצמח. אנחנו כרגע די בשיא… (כשיורד החום, פעילות הזחלים פוחתת). אנחנו מתמודדים עם בעיית הזחלים בעזרת הדברה ביולוגית אבל יעילותה מוגבלת… ולכן אנחנו קוטפים בצורה סלקטיבית ביותר. מכיוון שהקלחים עטופים בעלים, לא תמיד אנחנו מצליחים לאתר את כל הנגועים, אז אם פגשתם בכל זאת זחל רעב בתירס שלכם, ברכו אותו לשלום ושלחו אותו לדרכו. את החלק שכרסם בתירס, אפשר לחתוך וליהנות משאר הקלח הטעים. במידה והרעיון של מפגש עם זחל רעב מזעזע אתכם, נא עדכנו אותנו כדי שנחליף את התירס בארגז שלכם בירק אחר.

יום שני: תפו"א, חסה/בזיל, תירס, בצל ירוק/כרישה, מלפפון, עגבניה, נתח דלעת/דלורית, כוסברה/פטרוזיליה, חצילים/קישואים, לוביה תאילנדית/במיה ו… פופקורן!

בארגז הגדול גם: פלפל/עגבניות צ'רי, תרד ניוזילנדי, בצל יבש.

בארגז הפירות: בננה, שזיף, מנגו. בארגז הקטן: אגס. בארגז הגדול: אפרסק.

יום רביעי: חסה/בזיל/תרד ניוזילנדי, במיה/לוביה תאילנדית, פלפל, תירס, דלעת חתוכה/דלורית, חצילים, פופקורן, מלפפון, עגבניה, בצל ירוק/כרישה, כוסברה/פטרוזיליה.

בארגז הגדול גם: בצל יבש, תפו"א, קישואים/בטטה/עגבניות צ'רי.

בארגז הפירות: בננה, שזיף, מנגו. בארגז הקטן: אגס. בארגז הגדול: אפרסק.