עלון 152, 14-16 במאי, 2007, כ"ו-כ"ח אייר תשס"ז

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים

בטח רבים מכם תהו למה ומדוע בא לו הגשם הזה של סופהשבוע האחרון. כמעט באמצע מאי, פתאם ממטרים וטפטופים ורטיבות מהשמיים. מזג האויר אכן הפך די מוזר לקראת סופו של השבוע שעבר, עם אובך ושרב מלווה בגשמונים ממושכים אך מזורזפים (לפחות כך היה אצלינו בשדה). אז הנה, אני יכולה לפתור לכם את הקושיה: בשבוע שעבר סיפרתי כאן על תלאות חקלאים קטנים כמונו, שנאלצים להמתין בסבלנות לחסדי חיים קבלן עבודות הציוד החקלאי. מסתבר שהיה משתלם ביותר להמתין. הגשם בסוף השבוע בא לנו בדיוק בזמן, וכנראה שהעכבה הזו היתה לנו אכן לטובה.

ביום שישי הגיע חיים סוף סוף לשדה והחלקה הנוספת שלנו זכתה לעיבוד הראשוני של משתת, הפעם, בניגוד לעיבוד החלקה הראשונית שלנו לפני שלוש וחצי שנים, זה היה בעזרת כלי מסוג קצת שונה, המכונה "משתת לעיבוד ערוגות". מדובר בכלי פלדה עצום מימדים בעל שתי רגליים/שיניים החורצות את הקרקע ומרימות אותה, ולצידן שני מסמנים, הבונים את צידי הערוגה. אבל לפני שאפלסף על המשתת הספציפי הזה, בואו נדבר על עיבודי קרקע בכלל.

פעם פעם, לפני שנים רבות, כשהחלו בני האדם לעבד ולעבוד את הקרקע, לא היו לא משתתים, לא מחרשות, לא מקלטרות, לא מתחחות, אלא רק אצבעות קשוחות של אנשים ואולי גם מקל אקראי שננעץ בקרקע כדי לקדוח בה חור לזרעים. מאז זרמו הרבה מים בנהרות ובימים, אנשים עברו לעיבוד בעזרת כלים שונים שהמציאו: את ומעדר, מכוש ומפלחה, שפילחו את הקרקע בכוח האדם בלבד. עם השנים למד האדם לביית בעלי חיים (השוורים הראשונים בויתו כנראה במסופוטמיה לפני כ6000 שנה) ולהשתמש בכוחם העולה כמובן על כוחו של האדם, כדי להקל על העבודה ולייעל אותה. עם פיתוח הכלים הממונעים וביניהם הטרקטור עברו כלי עיבוד הקרקע להיות מונעים ומופעלים על ידי מכונות צורכות דלק. בתקופת האבן אנחנו מדברים על כלי עבודה עשויי אבן צור ועץ, אחר כך נחושת וברונזה, לאחר מכן במשך אלפי שנים – ברזל, ולבסוף – פלדה.

המחרשה, המוכרת לנו כיום ככלי העיבוד הראשוני המרכזי בחקלאות פותחה דוקא באירופה, ולמען האמת, לא מתאימה לעיבוד קרקעות בישראל. תפקידה היחיד של המחרשה הקדומה שפותחה באיזורנו היה לפלח את האדמה, לפתוח תלמים בחריש פתיח לפני הזריעה ולכסות את התלמים בחרישת ערב אחרי הזריעה. המחרשות הקדומות שפותחו כאן עוצבו לפי תנאי הקרקע והאקלים בארץ, כשהרעיון המרכזי הוא איוורור ופילוח הקרקע תוך שמירה מקסימלית על הלחות בה. באירופה המטרה היתה כמעט הפוכה: ייבוש הקרקע הרטובה והספוגה בגשמים, על ידי הפיכת השכבות העמוקות והרטובות והעלאתן על פני הקרקע כדי שתתאדה רטיבותן. בעזרת מחרשה אירופאית ניתן לעבד את הקרקע גם כשהיא רטובה, ולנקז את המים על ידי התעלות שנוצרות באדמה ההפוכה. עד היום השיטה המרכזית לעיבוד ראשוני של קרקע במרבית העולם היא חריש עמוק, שהופך את האדמה.

בחקלאות אורגנית צורת העיבוד הזו נתפסת כהרסנית ומזיקה. ובארץ היא מזיקה אולי אפילו יותר מבהרבה מקומות אחרים. ההסבר נמצא בהבנה מהי בעצם אדמה, מהי הקרקע שעליה אנחנו דורכים ובה אנחנו מנסים לגדל את האוכל שלנו. התשובה לשאלה הזו ממלאת דפים של הרבה הרבה ספרים שנותנים תשובות ארוכות שנעות בין מדע מדויק מאוד לבין התחום הרוחני והמיתי. אני הקטנה כמובן לא אכנס לעומק לא בכיוון האחד ולא בשני, ורק אתאר אותה בפרופיל…

פרופיל קרקע, כשמו כן הוא, מבט על הקרקע מהצד. וכמו שצדודיות אנשים הן שונות ומגוונות, כך גם צדודיות קרקעות נראות שונה לחלוטין, תלוי בסוג הקרקע, האקלים, השימוש בה ועוד ועוד. אבל כמו שאצל רוב האנשים ניתן לזהות מאפיינים עיקריים בפרופיל: אף, פה, עיניים, סנטר – כך גם מחלקים את צדודית הקרקע לכמה חלקים עיקריים, כמה שכבות, ולפני שאכתוב קצת על כל שכבה, הנה לכם תמונה לדוגמא של הגברת אדמה:

Soil_profile.JPGהרעיון הכללי הוא שהקרקע מורכבת משכבות שכבות, מהשכבה העליונה ביותר,המכונה O, מהמילה ORGANIC, שמתייחסת לחומר אורגני שנאסף על הקרקע (למשל בחורש או יער, ובחקלאות או גינון מנסים לחקות אותה על ידי חיפוי), דרך שכבות A,B,C ועד לסלע האב הקשה שעליו נוצרה האדמה. שכבה A היא השכבה המכילה את מירב החומר האורגני וחיי הקרקע והיא הפוריה ביותר מנקודת מבט חקלאית. בכל "קומה" בבית המשותף הזה גרים גם דיירים שונים: עכברים, חולדים, תולעים, נמטודות, עכבישים, חיפושיות, נמלים, מרבי רגליים, חלזונות, פטריות, בקטריות ואצות.

למי שרוצה להעמיק, הנה אפשרות אחת: http://library.thinkquest.org/J003195F/newpage5.htm

מהתיאור הקצר והכללי הזה אתם מבינים שהפיכת השכבות בקרקע וערבובן מפר לחלוטין את הפרופיל וגורם לאי סדר ומהומה בבנין השלו, ובעיקר, מעלה למעלה דוקא שכבות פוריות פחות של הקרקע. כמובן שלא רק חריש, שהופך לחלוטין את הקרקע, אלא כל כניסה של גוף זר, במיוחד להבי פלדה גדולות, לעומק הקרקע, מערער את השקט, ולכן בחקלאות אורגנית ברת קיימא משתדלים כמה שאפשר למעט בעיבודי קרקע פולשניים וודאי לא לחרוש.

אלא שעדיין יש צורך לאוורר את הקרקע ולאפשר לה ניקוז מוצלח, ולכן בוחרים בחקלאות אורגנית בעיבוד של משתת. המשתת בנוי מלהבי פלדה מעוקלים ודקים שמזעזעים את הקרקע וחורצים בה חריצים בעומק 40-50 ס"מ, אבל לא מערבבים את שכבות הקרקע, לכן בעיבוד משתת נוצרים גם הרבה פחות רגבים גדולים על פני הקרקע. לפעמים לאחר עיבוד משתת עוברים על השדה שוב עם "ארגז מיישר" שהוא אכן ארגז כבד הנגרר על האדמה, מפרק רגבים ומיישר אותה. כך עשינו בעיבוד הגדול הראשון, אבל הפעם המליץ לנו חיים לעבוד עם משתת מיוחד לעיבוד ערוגות, שחורץ את הקרקע בצורה מקומית יותר, רק בגבולות הערוגות, ומסמן את הערוגות תוך כדי המישתות. אחרי עיבוד כזה לא עוברים עם ארגז, אלא מפזרים קומפוסט ומיד מתחחים. ומבחינתנו זה יתרון לעבד את הקרקע ביתר צמצום ומיקוד ולחסוך ממנה עוד עיבוד ארגז.

כאמור, עיבוד המשתת התבצע סוף סוף ביום שישי האחרון, ולאחריו זכתה החלקה החרוצה שלנו למנת גשם חביבה לאורך השבת. בסך הכל ירדו 7 מ"מ, כמות כלל לא מבוטלת לגשם חודש מאי שכזה, אידאלית להרטבת האדמה לקראת התיחוח. היום (יום שני) יפוזר על האדמה הקומפוסט שמחכה בערימה בסבלנות, כמונו, כבר שבועיים, ולאחריו נתחח את הערוגות ונוכל להתחיל לשתול ולזרוע בשמחה. השטח הזה המתווסף אלינו קטן קצת מהחלקה הראשונה שלנו (כ2/3 ממנה) אבל בהחלט יאפשר לנו לתת לחלקים שונים בה לנשום , לנוח ולהתרענן. הכוונה היא לתת לאיזורים שונים בשדה מנוחה וגם חיזוק בדמות גידולים מטייבים, ולאפשר לאדמה להתחזק ולבנות את הפוריות שלה, "המערכת החיסונית" שלה, במחזורים קבועים.

קרו עוד די הרבה דברים השבוע, במיוחד בתחום הצללת הירקות (מלשון צל), אבל העלון הפעם נכבש בסערה על ידי החדשות הטובות על משתת, גשם, קומפוסט ותיחוח, אז את השאר נשמור לפעם הבאה.

מקוים שיהיה לכם שבוע טוב, צופן התחלות חדשות ותחושת רווחה, כמו אצלנו בשדה,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ומה השבוע בסל?

יום שני:

 עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , גזר , תפו"א – השלמה , לפת , קייל אדום , שום יבש , בצל ירוק , זוקיני – השלמה , פטרוזיליה , חסה ערבית , ברוקולי לסל הקטן

ובסל הגדול תוספת של:

ברוקולי/ כרובית / כרוב , קלרבי , סלק אדום , מנגולד

יום רביעי:

עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , גזר , תפו"א – השלמה , סלרי עלים , מנגולד , בטטות , בצל ירוק , זוקיני – השלמה , פטרוזיליה , חסה ערבית , סלק אדום

ובסל הגדול תוספת של:

שום יבש , שומר – הם יחסית קטנים אבל מוכנים ,לפי שהם מתחילים לפרוח , כרוב לבן / ברוקולי

מתכונים:

יעודכנו עד יום שני בלילה

 

 

כתוב/כתבי תגובה