3-5 בפברואר 2020 – שיר (בבוץ) אחרי הגשם

הפתעות לכבוד ט"ו בשבט:

מליסה "מפרי ידיה" מציעה השבוע ובשבוע הבא מבצע 2+1: קנו 2 גלילי לדר או פרי מיובש, וקבלו את השלישי במתנה!

במאפיית "איש של לחם" יכינו השבוע ובשבוע הבא לחם ט"ו בשבט מיוחד: מקמח חיטה 70%, אגוזים ופירות יבשים.

יומולדת שמח לאילנות!

____________________________________________________________________________

ביום חמישי שעבר הספקנו לשתול שתילות אביב ראשונות (!) לפני ששוב הרטיבו אותנו ממטרי גשם… אז השבוע עוד עלון גשום ובוצי.

מהו בכלל הגשם הזה היורד אלינו מלמעלה? אם הייתם שואלים את הפולינזים, הם היו אומרים לכם שאלו דמעותיו של רנגי, אב השמיים, שמבכה את פרידתו הכפויה מפאפא, אמא-אדמה. אם תשאלו מדענים  הם יסבירו לכם שאדים שהתעבו לטיפות קטנטנות מתלכדים יחד ונוצרות טיפות גדולות וכבדות שצונחות מטה ובדרכן אוספות טיפות נוספות. הדרוזים יספרו לכם שבלילות חורף, יחד עם הגשם נופלות מן השמיים הסלמנדרות, המכונות: "אבו רפלין" (אבי השלוליות). לכן צבען שחור כלילה והברקים מנמרים אותן בהבזקים צהובים… בניגוד למה שמספרים לנו, לטיפה אין בכלל צורה של טיפה… טיפות גשם הן עגולות או אליפטיות, ולפעמים פחוסות. הן יורדות לארץ במהירות עצומה של יותר משבעה וחצי מטרים בשניה, ביצוע די מפתיע לטיפונת קטנטונת שגודלה יכול להיות גם רק כמה מילימטרים.

אצלנו במשפחה יש מסורת של נאמנות רבה לגשם: כשהוא יורד, אנחנו לא רצים ובורחים ממנו, אלא נותנים לו לדגדג את העורף, לנזול על האזניים. אפילו נגה הקטנה כבר למדה שבגשם צריך להושיט את היד מן המעיל החוצה ולתת לו להרטיב, ושכדאי מאוד להרים את הפנים כלפי מעלה, לפתוח את הפה גדול גדול, וללקק טיפות רטובות וקרירות של גשם בלשון חפצה (ואפשר גם לשיר).

בימי גשם מבוצבצים וגם ביום-יומיים שאחרי אנחנו משתדלים למעט את הסתובבותנו ועסקינו בשדה. אדמה מאוד לא אוהבת שיפשפשו בה כשהיא ספוגה במים. במיוחד נכון הדבר לאדמה כבדה כמו שלנו, אדמת טרה רוסה, האופיינית לעמקים בשפלת יהודה, זו קרקע אדומה וחרסיתית, עשירה בתחמוצות ברזל, נפוצה באזורים הרריים של סלעי גיר ודולומיט, שהבלייה שלהם יוצרת חרסית. עם הגשמים היא נשטפת מההרים ואט אט מתרכזת בעמקים הסמוכים, כמו עמק איילון שלנו. החרסית, שהיא החומר ממנו עשוי חימר, היא חומר הקרקע הדק ביותר (גרגרים קטנים מ-0.004 מ"מ). קרקע חרסיתית שמתרטבת סופחת אליה את המים והופכת בוצית מאוד. היא גם סופחת אליה מינרלים שונים, ולכן אפשר למצוא אותה בטבע בצבעים שונים. כשהיא מתייבשת (לאט יחסית) היא מתכווצת ומתפוררת באופן טבעי לגושים קטנים, וכך מאפשרת חדירה של שורשים, מים ואוויר. היא קרקע נהדרת לגידול: נקבובית, מאווררת וסופחת מים, ובנוסף, עשירה ופוריה בהיותה מאגר של תחמוצות ברזל, תחמוצות אשלגן, תחמוצות סידן ואפילו חנקן.

 

אבל… כשהיא רטובה, התעסקות יתר ברגביה מעלה בה את השאיפה הרדומה להיות לחומר אמנותי, והיא מתקשה ומתקשחת, ומפריעה לזרעים לפרוץ ולצמחים לצמוח מתוכה. לכן אנחנו משתדלים לעזוב אותה לנפשה, ולשוב למלאכות השתילה והעישוב רק לאחר שהמים נספגו קצת בעומק והאדמה בוצית פחות. לפני הגשמים הספקנו להכין הכנה ראשונה את הקרקע לשתילות סוף החורף: לפני גשם אנחנו מקפידים לפתוח את הקרקע בעזרת משתת – מעין מזלג ארוך שנכנס עמוק לקרקע וחורץ בה חריצים, אליהם יוכל הגשם לחלחל. (בטבע משמשים שורשי העצים והצמחים מעמיקי השורש כ"פותחי סתימות" טבעיים, אבל בשדה של גידולים חד שנתיים כמו שלנו, אנחנו צריכים לעשות זאת באופן מלאכותי). אחרי המשתת פיזרנו קומפוסט ותיחחנו את האדמה, אבל לאחר הגשמים הרבים שהידקו אותה, היא זקוקה לתיחוח נוסף כדי לפורר את רגבי האדמה הדבוקים ולהיות מצע מזמין במיוחד לשתילים החדשים.

במצב הרטיבות הנוכחי, אנחנו לא מתחחים את הקרקע, אבל כדי לשתול את השתילים במועדם (בשבוע שעבר) נזקקנו לאוורור הקרקע בצורה כלשהי. כאן הגיע גבי, כרגיל, עם רעיון מוצלח – הוא שאל מחבר מתחחת סיכות: מתחחת שהשיניים שלה קצרות וישרות, ולכן היא מפוררת רק את השכבה העליונה של הקרקע, ולא חודרת עמוק לשכבות הרטובות יותר, כדי להימנע מהתעסקות יתר בבוץ. וכך, לאחר עיבוד קליל של הקרקע נפרשו יריעות החיפוי, ובזהירות ובכמה שפחות התעסקות עם הקרקע הלחה, נשתלו הקישואים הראשונים לשנת 2020!

שיהיה שבוע שמשי ונעים, אנחנו מקוים לשמיים יבשים, שיאפשרו לנו לשתול שוב לקראת סוף השבוע – בשישבת חוזרים הגשמים ובגדול! נשמח את תצרפו את תקוותיכם לשלנו בריקוד "פאוזת גשם" ח'ביזאי… שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, ברוקולי, בצל ירוק/כרישה/בצל לח, מלפפון, עגבניה, סלרי עלים/שורש, גזר, חסה, פטרוזיליה/רוקט/מיזונה, כרובית/כרוב. בארגזים קטנים בלבד: קולרבי/שומר.

בארגז הגדול גם: סלק, דייקון/צנונית, ארטישוק ירושלמי/אפונה, טאטסוי.

בסל הפירות: פומלה/תפוז, אבוקדו/קיווי, בננה, קלמנטינה.

יום רביעי: בצל לח/כרישה/בצל ירוק, סלרי עלים/שורש, עגבניה, סלק, גזר, כרובית/כרוב, פטרוזיליה/מיזונה/רוקט, חסה, מלפפון, ברוקולי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי/טאטסוי

בארגז הגדול גם: קולרבי/שומר, ארטישוק ירושלמי/אפונה, דייקון/צנונית.

בסל הפירות: תפוז/תפוח אדום, אבוקדו, קלמנטינה, בננה.