27-29 בינואר 2020 – ברוך הבא חודש שבט!

… ואז יצאה לרגע שמש וקשת עמדה, ונזכרתי כיצד פעם חזרתי אחרי ניכוש עשבים בכרם, וידיי כבדות ספוגות באדמה שחורה. אמרתי: “אמא,  תראי איזה לכלוך”. הייתי ילד, וכך מדברים ילדים. והיא הסתכלה עלי בעיניים חומות בלתי-נרדמות ואמרה לי: “בוץ זה לא לכלוך”.                                 יהונתן גפן בשבועיים האחרונים ירד הגשם כמעט כל הזמן. מסך אחיד של טיפות קטנות, לא כבדות מדי, לא מכות מדי, אלא גשם משמח ורגוע. היו פעמים שהוא עצר לשעה-שעתיים, לעתים אפילו הפציעו קרני השמש מבעד לעננים והאור חזר לשדה, אבל חוץ מההפסקות האלה, רטוב רטוב רטוב. אנחנו משתדלים, אמנם, לתזמן את הקטיפים לפי תחזית הגשמים, ופעמים רבות קוטפים חלק נכבד מהירקות יום לפני. ועדיין – בתקופה של גשם כה רצוף, אין מנוס גם מקטיף בגשם, לפעמים גם בגשם שוטף. לכן אנחנו משתדלים להתלבש ולהצטייד בהתאם. ההכנות לקראת היציאה כוללות נעילת מגפיים גבוהות, לבישת מכנסי סערה, מעיל סערה, ומעל – כובע רחב שוליים – מעין מטריה, שמנסה להגן במעט על הראש והפנים מפני הטיף טיף טף: עבודה בגשם, וגם יום-יומיים (לפעמים שלושה) אחרי הגשם פירושה גם התבוססות בבוץ, וכשאני אומרת התבוססות דמיינו לכם מגפיים עמוסות עד לחצי גובהן בבוץ דביק וחום ונפלא וגם… כבד. כל כך כבד. אחרי כמה צעדים מתחילים להפעיל את כל שרירי הרגליים, מהירך ועד הבהונות, רק כדי להרים רגל ועוד רגל ולפסוע צעד אחד ושניים לכיוון הערוגה הבאה. בדרך חזרה לבית האריזה מנסים להיפטר מכמה שיותר בוץ ומשקל – מקפצים, מרקדים (אנחנו בטח נראים קצת כמו רקדני סטפס), משתפשפים בצמחיה הצומחת במרכז השביל, ומנסים להשאיר עליה כמה שיותר מן החום החום הזה. הורדת המגף בסוף יום עבודה בוצי ורטוב כזה כמוה כהצמחת כנפיים – לכמה רגעים ראשונים מאבדים את תחושת הכובד ומוכנים לרחף…   בפתח בית האריזה שלנו יש גגון ומשטח כניסה מבוטן, כך שחלק מהבוץ שבעבר היה נכנס לבית האריזה עצמו, מתרכז במשטח הכניסה… זהו גם מקום העמסת הארגזים על מכוניות השליחים, ובדרך קבע בימות הגשמים נפרשות בכניסה וסביב המכוניות יריעות קרטון גדולות כדי להימנע מהבוץ, ועדיין – תוך כדי העמסה ומשלוחים – גם השליחים זוכים ליהנות מנעליים מבוצבצות למדי… שמתם בוודאי לב שאת הירוקים אנחנו אוגדים בשבועות האחרונים בגומי ולא מכניסים לשקיות ניילון. זה משום שהם נקטפים רטובים, ורטיבות יתר שמצטברת בהם ולא מתאווררת עלולה לפגוע בעלים. מאידך, צרור ירוק ללא אריזה מצליח להתייבש קצת… ובימים קרים ולחים כמו אלה, הוא גם לא נובל במהרה כשאינו עטוף. אצלכם בבית חשוב לעטוף אותם לפני שאתם מכניסים אותם למקרר, אחרת הם ינבלו ויתייבשו. (*אנחנו מזכירים שבאתר שלנו תוכלו למצוא מדריך לאחסון הירקות ובו המלצות כיצד לשמור אצלכם בבית את הירקות בצורה מיטבית). הגזרים, הסלקים, הדייקון, הצנוניות, השומר והבצלים שנשלפו מהקרקע יצאו חומים ומבוצבצים. חלקם זכו לאמבטיות ממושכות: כדי לשטוף מהם את הבוץ, אנחנו משרים את הירקות באמבטיה למשך כשעה ואז שוטפים אותם ונותנים להם להתנקז מהמים בתוך ארגזי פלסטיק מרושתים. אבל את הבצל והשומר, העשויים שכבות שכבות אנחנו לא שוטפים, כי עודף מים יחדור בין קליפותיהם, יצטבר שם ויזיק להם, ולכן הם מגיעים אליכם בוציים ממש. הפתרון הוא לתת לבוץ להתייבש, ואז הוא מתפורר ויורד בקלות מהירק, ואת השאריות ניתן לשטוף. אפשר להרויח גם קצת רווח משני בשטיפה הזאת: לפני כמה חורפים התנדבה אצלנו חנה, והיא נידבה לי את הטיפ המפליא אך גם המופלא ש… בוץ הוא מסיר שומנים מצויין. כמו החול, המשמש לניקוי, גרגירי האדמה הבוציים מצליחים לגרד לכלוכים עקשניים במיוחד, בעיקר מכלי מתכת. אז… אם יש לכם סיר שהשטיפה הרגילה לא ממש הצליחה להוריד כמה כתמים שחורים עקשניים שדבקו בו, נסו את הטיפ הבא: שימו בו את שלל ירקות השורש המבוצבצים שקיבלתם בארגז (גזר, סלק, קולרבי, צנון, שורש סלרי ופטרוזיליה וכאלה) וכסו במים. עכשיו הכינו לכם תה ושבו בנחת לבחור את המתכונים שאתם עומדים לבשל. תנו למים לעשות את שלהם, לרכך את הבוץ ולהפריד אותו מהירקות. אחרי זמן מה חזרו לירקות המבוצבצים, הוציאו אותם מן המים ושטפו היטב תחת מים זורמים. תנו להם להתייבש על מגבת עד תום, ואז הכניסו אותם לכלי אטום ולמקרר (או ישר לקדירה על הכיריים). חזרו לסיר המלוכלך שלנו – שפכו את המים בזהירות, הרבה בוץ עוד ישאר בתחתית (הבטחה שלנו) – אל תשפכו גם אותו, השתמשו בו כדי לשפשף את הסיר במקומות המפוייחים, ואז שטפו במים – התוצאה תהיה מבריקה ומפתיעה. השבוע התחזית מספרת לנו סיפור יבש ושמשי, הטמפרטורות אמנם נמוכות, באיזור ה15-16 מעלות, אבל הפסקת הגשם, שתימשך עד סוף השבוע (אולי עם מטר קטן ברביעי) תאפשר לשדה לנשום, לספוג לתוכו בחלחול איטי ומתון את המים שירדו עליו, ולשמור אותם במאגרים מתחת לשורשי הצמחים, שמתארכים ומושיטים זרועות כדי לשתות מהם את המים והמזון האגורים בהם. ההנאה מימים כאלה של שמש שאחרי גשם היא נקייה וצרופה במיוחד. הכל שטוף,ף והתחושה היא שמותר ליהנות מהחמימות, כי השדה כבר שתה לרוויה. ובימי שמש יפים כאלה, שלאחר הגשם והסופה, אנחנו נפרדים מחודש טבת (באכדית tebitu) – ששוקעים בו (בבוץ) בשל הגשמים המציפים את הדרכים והשדות, ומקבלים בברכה את חודש שבט – (באכדית shabatu) – הַמַּכֶּה – שקיבל את שמו כי בו יורדים גשמי סוף החורף המצליפים ומכים על הקרקע. ברוך הבא! בתקוות לחודש של מכות טובות שיהיו בעצם יותר טפיחות עדינות ומרוות של מטר, שיהיה שבוע טוב, אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח’ביזה ________________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: מנגולד/טאטסוי/קייל/תרד ניוזילנדי, צנונית, ברוקולי, בצל ירוק/כרישה/בצל לח, מלפפון, עגבניה, גזר , פטרוזיליה/רוקט/מיזונה, חסה, כרובית. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/אפונה/פול ירוק. ובסל הגדול גם: קולרבי/שומר, דייקון/לפת, כרוב אדום/סלק, סלרי עלים או שורש בארגז הפירות: פומלה, בננה, קיווי, קלמנטינה. יום רביעי: בצל לח/כרישה/בצל ירוק, סלרי עלים/שורש, עגבניה, גזר, כרובית/תפו”א, פטרוזיליה/מיזונה/רוקט, חסה, מלפפון, ברוקולי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/אפונה/פול ירוק ובסל הגדול גם: קולרבי/שומר, צנונית/דייקון, סלק, כרוב/טאטסוי. בארגז הפירות: פומלה/אבוקדו, בננה, קיווי, קלמנטינה/תפוז.
Top