5-7 באוגוסט 2019 – היא באה השמש

סגירה מוקדמת של מערכת ההזמנות ליום שני הקרוב ביום ראשון בשבוע הבא חל צום תשעה באב. בעקבות כך, תיסגר מערכת ההזמנות ליום שני הבא ביום חמישי השבוע, 8.8 בשעה 22:00. מודים לכם על שיתוף הפעולה.

____________________________________________________________________

בשבוע שעבר הזכרתי שכיסינו את הקרקע בפלסטיק במנהרות הצמיחה כי אנחנו עושים שם חיטוי סולרי. השבוע ארחיב מעט על התחום המרתק הזה. למה בכלל לחטא את הקרקע? מאותה סיבה שאנחנו שוטפים את הידיים במים ובסבון – כדי למנוע מעבר והדבקה של וירוסים, פטריות וחיידקים. גם בקרקע מצויים פתוגנים (מחוללי מחלות) שמזיקים לצמחים, אחד המפורסמים בהם הוא הפטריה שגרמה למחלת הכימשון בתפוחי האדמה האיריים בשנת 1845, השמידה את היבול והביאה לתקופת הרעב הגדול באירלנד. גם אצלנו בח’ביזה אנחנו פוגשים מחלות קרקע כל שנה. למזלנו הרב, הן אינן מגיעות לקנה מידה רחב, וכמובן שאינן גורמות לאסונות דוגמת רעב תפוחי האדמה באירלנד. לעתים הבעיה מתבטאת בגידול לא אחיד לאורך הערוגה – בחלקים מסויימים של הערוגה הצמחים נהדרים, ובחלקים אחרים – יש משהו שמעכב את צמיחתם. במקרים כאלה, אנחנו מנסים להחזיר את הקרקע לאיזון והתחדשות האורגניזמים המועילים הפועלים בה – על ידי חיטוי קרקע. חיטוי קרקע הוא בחירה בדרך של מניעה מראש – הרעיון הוא לנקות את הקרקע מגורמים מחוללי מחלות ומעכבי צמיחה לפני הזריעה כדי למנוע את פעילותם על הצמחים שעתידים להישתל בחלקה. ישנן מספר דרכים לחטא את הקרקע: שיטה ראשונית שפותחה בסוף המאה ה19 בידי חוקרים גרמנים היא חימום וחיטוי הקרקע בעזרת קיטור. אחריה פותחה השיטה הכימית בה מחוטאת הקרקע בחומר כימי נדיף, המוכר והעוצמתי (והמאוד רעיל) ביניהם הוא המתיל ברומיד. שיטת החיטוי הכימית היתה הנפוצה והמקובלת ביותר בשטחי גידול נרחבים בעולם עד לפני כ15 שנה, ונראה היה שהוא חיוני ולא יהיה לו תחליף. אבל החיטוי הכימי הוא גם בעייתי מאוד, בלשון המעטה. הבעייתיות המיידית ברורה – החומרים הללו רעילים מאוד, לאדם, לקרקע, לבעלי החיים והחרקים בסביבה, מתיל ברומיד גם פוגע בשכבת האוזון ובעקבות כך נאסר השימוש בו. אבל לחיטוי כימי יש חסרונות נוספים: מכיון שחומרי החיטוי רעילים מאוד ואינם בררניים בקשר למי ומה הם מחטאים, הם פגעו גם באויבים הטבעיים של הפתוגנים, הרסו את המרקם המיקרובקטריאלי החיובי בקרקע והפרו את שיווי המשקל הביולוגי באדמה, מה שגרם למפגע אקולוגי לקרקע ולסביבה. פגיעה באיזון יכולה לשמש כחרב פיפיות, כי ברגע שהושמדו “החיילים הטובים” אין לקרקע ולצמחים בה אמצעי הגנה כנגד מחלות או בעיות שיגיעו לאחר החיטוי. בשנות השבעים של המאה העשרים (המחקר הראשוני פורסם ב1976) פותחה בארץ שיטה חלופית על ידי פרופ’ יעקב קטן ושותפיו – חיטוי בעזרת חימום הקרקע על ידי קרני השמש. הרעיון הוא שהטמפרטורות הגבוהות אליהן מגיעה הקרקע קוטלות אורגניזמים מחוללי מחלות ומנקות את הקרקע מבעיות עתידיות. גם זרעי עשבים נהרסים מהחימום ולכן זו שיטה המשמשת ביעילות גם לניקוי השטח מראש מכמות גדולה של זרעי עשב, והתחלה “ברגל ימין”, עם פחות עשביה פונציאלית. החיטוי הסולרי עדין יותר כלפי הפעילות הביולוגית בקרקע. הטמפרטורות אליהן מגיעה הקרקע בחיטוי סולרי (40-45 מעלות) לא משמידות את כל הפתוגנים ובודאי שלא ממיתות את הפעילות הביולוגית בקרקע. פיתוח נוסף של השיטה בו מצניעים קומפוסט בקרקע לפני החיטוי תורם דווקא להגברת הפעילות המיקרוביאלית בה. אז איך עושים חיטוי סולרי?
  • קודם כל מחכים לעונה המתאימה, כלומר, הקיץ (ובעיקר יולי-אוגוסט). אז מכינים את הקרקע כאילו לזריעה ושתילה: מנקים את שיירי הגידול הקודם, מתחחים את האדמה ומוסיפים לה קומפוסט ומכינים ערוגות.
  • השלב השני הוא הרטבה, בדרך כלל עושים זאת בממטרות. ההרטבה מוליכה את החום לעומק ומעודדת פעילות ביולוגית. הקרקע צריכה להיות רטובה לעומק של 70 ס”מ!
  • אחרי ההרטבה מכסים את הקרקע ביריעת ניילון שקוף, כדי לגרום לה להתחמם. פרישת היריעה היא מלאכה שצריכה להיעשות מוקדם מאוד בבוקר, כשעדין אין רוח ולא חם וכשאנחנו מצויידים בכל הסבלנות והדיוק הנדרשים. היריעה נפרשת מתוחה ומהודקת על הקרקע, ומכוסה באדמה בשוליים מכל הצדדים כדי ליצור ואקום מתחתיה.
  • ואז מחכים. מומלץ להשאיר את היריעה על הקרקע למשך ארבעה-שישה שבועות.
מה שקורה בקרקע במהלך הזמן הזה הוא התחממות שלה מעט מעל לטמפרטורה בחוץ והצטברות של חומרים נדיפים בואקום שמתחת לחיפוי. אלו חומרים שמופרשים באופן טבעי מהקומפוסט שעורבב בקרקע, אך בשל החיפוי לא מתנדפים אלא מצטברים בקרקע ברמות גבוהות מהרגיל, וגורמים לחיסול פתוגנים. התוצאה היא היחלשות של פתוגנים והשריית “תנגודת קרקע” – בעצם הגברת המערכת החיסונית של הקרקע. בניגוד לחיטויים אחרים לא נוצר בחיטוי הסולרי “ריק ביולוגי” ואין הפרה גסה של שיווי המשקל הביולוגי בקרקע. כמובן שיש זעזוע ויש שינוי מהמצב הקודם, אך במקומו נוצרת בקרקע היערכות מיקרוביאלית אחרת, ועדיין מאוזנת למדי. בפעם הראשונה שהתנסינו בו, לפני שמונה שנים, לא ממש הלך לנו, לאחר כשבוע של קרקע מכוסה, גילינו שנוח, כלבנו החביב אך הפרוע, החליט כנראה להשתמש בחלקה המחופה כמגרש ריצה, וסימני רגליו חוררו את הניילון לאורך הערוגות… התאכזבנו למדי, אבל לאחר עוד מספר נסיונות, למדנו קצת יותר וזו כבר השנה השלישית שאנחנו מחטאים את בתי הצמיחה בחיטוי סולרי. אנחנו עושים שימוש חוזר בפלסטיק שהורדנו מגגות המנהרות, הוא לא שקוף לגמרי, כי הוא משומש, אך אנחנו מעדיפים לעשות שימוש חוזר, גם במחיר טמפרטורה קצת פחות גבוהה בחיטוי. לאחר תום תקופת החיטוי הסולארי, נסיר את יריעות הפלסטיק, ניתן לקרקע להתאושש ולמיקרואורגניזמים החיוביים בה לחזור לפעילותם הברוכה ונתחיל בזריעות ושתילות סתו. (כן, כן, הסתו באופק!). שיהיה לכולנו שבוע טוב, מלא שמש ובריזה, אלון, בת-עמי, דרור אורין ויוחאי וכל צוות ח’ביזה ___________________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: דלעת אמורו, חסה, תירס, חצילים, מלפפון, עגבניה, לוביה תאילנדית, דלעת נאפולי/דלורית, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ’רי, פלפל/קישוא. בארגז הגדול גם: בצל/בצל ירוק, תרד ניו-זילנדי, במיה. בארגז הפירות: סברס, מנגו, תפוח. בארגזים קטנים: בננה, בארגזים גדולים: שזיף. יום רביעי: תירס, קישוא/במיה, עגבניה, חציל/תפו”א, פלפל, דלעת נאפולי, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ’רי, מלפפון, חסה, לוביה תאילנדית. בארגז הגדול גם: תרד ניוזילנדי, דלעת אמורו/דלורית, בצל/בצל ירוק. בארגז הפירות: שזיף, תפוח, ענבים. ארגזים קטנים: בננה. ארגזים גדולים: סברס.
Top