עלון 9, 2 ביוני 2004, י"ג סיון התשס"ד

ניסוי, טעייה ותהייה
בעבודה חקלאית יש כל הזמן ממד של אי-ודאות. הזורעים עושים זאת בדמעה משום שאין הם יודעים מה יעלה בגורל הזרעים שהם מטמינים באדמה – האם ינבטו? (די מים אך לא יותר מדי, טמפרטורה מתאימה, ציפורים שילקטו את הזרעים מתוך האדמה לפני נביטתם) האם יצמחו הלאה? (ושוב – מזיקים, טמפרטורה, מים, מחלות שונות) האם יניבו פרי מוצלח? הקציר כבר נעשה ברינה, ואנחנו העסוקים בימי הקטיף יכולים להעיד שאכן סיפוק עצום הוא לראות את ערימות היבול הקטוף מחכות לחלוקה לארגזים (ומפח נפש כשמשהו משתבש בנדון…). אצל חקלאים מתחילים כמונו יש גם ממד של אי-ודאות בשאלה איך הכי נכון לעשות כל דבר. לוקח זמן עד שמוצאים את השיטה הנכונה והמתאימה לנו לביצוע חלקים שונים בעבודה, דבר שאצל חקלאים ותיקים כבר מובנה ופועל בשגרה.
למשל – השאלה האם לזרוע את הזרעים מיד בשדה או להנביט אותם לפני כן בחממה. לגבי חלק מהדברים אין שאלה: גזר זורעים בשדה, וכך גם קטניות, תירס, דלועים וכו'. סולניים של קיץ (עגבנייה, פלפל, חציל) בוודאי שמכינים שתילים בחממה. אך ישנם גידולים שאפשר גם וגם. וכך – כשנראה היה שהשיטה הראשונה שנקטנו לא צלחה, ניסינו דרך אחרת. ולכן, לאחר שהסלק והפטרוזיליה שנזרעו בשדה נבטו לאט מדי, בצורה שגרמה להמון עשבים לעלות עוד לפני הנביטה, החלטנו לנסות ולהנביטם בחממה. לגבי הפטרוזיליה נחלנו אכזבה. כמעט שלא הייתה נביטה בחממה. מתוך מגש של 300 שתילים נבטו אולי 10. כך שעם הפטרוזיליה חזרנו לדרך הקודמת, וזרענו אותה בשדה, נהנים עכשיו מהתחממות הימים שבכל זאת מאיצה את נביטתה (פטרוזיליה נובטת בדרך-כלל בתוך 3 שבועות ועד חודש וחצי-חודשיים!!) ומסיום עונת הגשמים שמפחיתה במשהו את העשבייה.
לעומתה, הסלק שנזרע בחממה היה הצלחה – השתילים התבססו יפה מאוד (וזאת למרות ששורשים בדרך-כלל מעדיפים שלא יזיזו אותם, וזאת הסיבה שאת כולם כמעט זורעים ישירות), וצמחו מהר הרבה יותר מהזרועים בסיבוב הראשון. בשתילה גם יכולנו לשמור על מרחק קבוע בין שתיל לשתיל וכך להבטיח פחות צפיפות שגורמת לסלקים להישאר קטנים.
השבוע החלטנו לעשות ניסיון דומה עם אבטיח – חצי מהכמות זרענו בשדה, כמו שאר בני משפחתו הדלועים, וחצי זרענו בחממה ונעביר כשתילים צעירים לשדה. במהלך הגידול ננסה לעקוב אחר שתי הערוגות ולראות האם אחת מהן מתקדמת יותר, או שאולי אין הבדל כלל.
עונת הגידול הנוכחית שלנו היא עונה של המון לימוד. לימוד אילו זנים לבחור (זן הברוקולי שגידלנו, למשל, הוא לא מוצלח לדעתי, ובשנה הבאה נצטרך לבחור זן ברוקולי ביתר קפדנות), כמה לדשן (את הכרוביים צריך לדשן הרבה יותר משדישנו השנה, כדי לקבל כרוביות גדולות יותר, למשל), כמה לגדל מכל דבר, ועוד ועוד. אתם כלקוחות ראשונים גם עוברים איתנו את ההתנסויות האלה, ואנחנו מודים לכם כאן שוב על הסבלנות, על הפידבקים ועל אורך הנשימה שאתם נותנים לנו כדי להמשיך ולהשתפר.

תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים. אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!!!

הגודל קובע? – מילה על גודל הירקות:
חוסר בדשן: פעמים רבות הירקות שלנו קטנים מאלה שתמצאו בשוק. חלק מהסיבה נעוצה בכמויות הדישון שמוזרמות לגידולים בשוק הכללי. דשנים לא-אורגניים הם דשנים סינתטיים עתירי חנקות, ולכן הם מפיקים ירקות שלפעמים הם עצומים בגודלם. ועדיין, חלק גדול מן החנקות לא מצליח להילקח על ידי הצמח לשם תזונתו, והן נשטפות למי התהום, דבר המזהם את המים שמהם כולנו שותים. הדשנים בחקלאות האורגנית הם מוגבלים יותר וכמויות חומרי ההזנה בהם קטנות ומושפעות מהטבע – מבעל החיים מהם הם מופקים, לכן קשה להגיע לאותו גודל של ירק או פרי כמו בחקלאות הרגילה. ובכל זאת – מגדלים אורגניים רבים כן התנסו ולמדו ומגיעים לירקות גדולים ויפים, כך שאין סיבה שירק אורגני יהיה קטן ועלוב יותר. אצלנו עניין הדישון הוא עדיין בלמידה, אך אנחנו בהחלט משתפרים.
קטיף צעיר: אולם, חלק מהירקות שאנחנו קוטפים קטנים יותר בגלל צעירותם, ולא בגלל חוסר בדשן (גזרים, סלקים, קולורבי, לפעמים כרישות). ירקות צעירים יותר הם מתוקים ורכים יותר. יעידו אלה מכם שפגשו קולורבי סיבי או גזר גדול אך מריר… בשוק בדרך כלל לא יופיעו הירקות הללו כי החקלאי מקבל מחיר לפי משקל, ולכן עדיף לו למכור ירקות גדולים. ירקות ה"בייבי" שמופיעים בשוק מתומחרים גבוה בהרבה מירקות רגילים, כדי לפצות על המשקל. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לתת לכם ירקות צעירים בגלל צורת המינוי שבה אנחנו פועלים, שמבטיחה לנו מחיר מסוים על הסל. אמנם לפעמים צריך לקלף עוד כמה גזרים בשביל המרק, אך אנחנו עדיין סוברים שהגודל לא קובע!

ומה בסל השבוע?
צרור קייל וקולרדז (למי שלא מכיר פנו אליי, ואשלח לכם את העלון הראשון העוסק בהם)
ראש חסה ערבית או צבעונית
צרור גזרים
 כרובית לבנה
קישואים – זוקיני ירוק וגם צהובים ראשונים!
צרור ריחן משלושה סוגים: רגיל, לימוני וקינמון
שקית רוקט
סלק – אדום וצהוב!
מלפפונים – הרוב משלנו וקצת השלמה ממגדל אורגני אחר
עגבניות – השלמה ממגדל אורגני אחר
בצל יבש – השלמה ממגדל אורגני אחר
 
ובסל הגדול תוספת של:
כרובית סגולה
צרור פטרוזיליה
סלרי עלים
כרוב: סגול או ירוק
כרישה
ריחן מצוי = בזיל = בזיליקום

הריחן הוא צמח חד-שנתי, בחורף קר לו מדיי והוא נובל, אך לעתים ישרוד את החורף אם יהיה מוגן בבית בעציץ. הוא נפוץ באזורים חמים בעולם: באסיה, באפריקה, בדרום אירופה, בקליפורניה. בארץ הוא אינו גדל בר, אך נפוץ מאוד כצמח תרבות בגינות ובעציצים, בהם הוא גדל בקלות, בתנאי שיקבל לפחות 6 שעות שמש ביום.
מקור השם הלועזי הוא במילה היוונית Basilus שפירושה "מלך". כנראה שהריחן זכה לשמו זה בשל ריחו הייחודי (ועל כן תרגום שמו לעברית מוצלח במיוחד). עלי הריחן אכן משמשים במזרח לריענון אוויר הבית ובישומו.
ריחן ומזיקים: האגדה מספרת ששמו נגזר משמו של דרקון אימתני בשם בזיליה, שכל רואהו היה מת מיתה משונה, ורק צמח ריחן היה סגולה נגד פגיעתו הרעה. ואכן, עד היום ידוע שימוש בריחן כאמצעי להרחקת חרקים טורדניים (טוב, קצת יותר קטנים מדרקון…), ולכן מגדלים אותו באיטליה ובצרפת על אדן החלון. אמונה הפוכה סברה שהריחן מושך עקרבים, ואף יכול להפוך בעצמו, לעקרב. אנשים חששו מלהריח ריחן, שמא ההרחה תגרום לכניסת עקרב למוחך. ובלוגיקה דומה – אם ריחן מושך עקרבים – כך גם ימשוך את עוקצם, ולכן האמינו שהצמדת עלי ריחן למקום עקיצת חרק ארסי יעילה כדי לשאוב את הארס ממקום העקיצה.
גם היום שותלים ריחן בגן ירק משולב כדי למשוך חרקים מועילים ולדחות זבובים ויתושים. שתילת ריחן ליד עגבניות ואספרגוס אף משפרת את טעמם.
ריחן ואהבה: כשמסירה נערה סיציליאנית את עציץ הריחן מאדן החלון שלה, אות הוא שאהובה יכול לטפס אל חדרה. הריחן מסייע לאהבה בדרכים נוספות: בדרום איטליה נהגו נערות לעטר את ראשיהן בזר ריחן כאות לתומתן וכסמל לאחוות המינים, והוא מכונה Bacia Nicola – נשקיני ניקולה. ודגם אצל הבנים – גבר איטלקי רומנטי הרוצה להראות לכולם שהוא מאוהב יענוד צרור ריחן על דש בגדו. בהודו מקובל הריחן כקמע המרחיק מרעין בישין שעלולים לפגוע בפוריות הזוג, משום כך נוהגות נשים בהודו לטפח ריחן סביב הבית ובמקדשים.
יהודי מרוקו, תימן, אלג'יר תוניס ולוב משתמשים בריחן כצמח בושם, ומברכים עליו את ברכת "בורא מיני בשמים" בהבדלה. בדרך כלל יהיה זה הריחן הסגול. ואם בעניין זנים עסקינן – לריחן ואריאציות וזנים רבים כל כך כיום, שלא אתחיל אפילו למנות את כולם. הוא יכול להופיע בצבעים שונים מירוק לגמרי ועד סגול לגמרי, עלים חלקים או משוננים, טעמים שונים וכו'.
אנחנו מגדלים שלושה סוגים:
ריחן רגיל (עלים ירוקים גדולים, פיתוח ישראלי של זן שעמיד בפני כימשון שעלול לתקוף ריחן):basilsweetnufar.jpg

ריחן לימוני (גם הוא ירוק, טעמו טיפה חמצמץ וריחו קצת לימוני):
basillemon.jpg

וריחן קינמון (גבעולו ושולי עליו סגולים, ויש לו ריח קינמוני משהו):

basilgreen.jpg

ברפואה העממית משמש תה ריחן לטיפול בכאבי בטן, ותמצית ריחן מסייעת לטיפול במחלות עור. תערובת של תבלינים שונים וריחן ניתנה לאנשים שסבלו מנדודי שינה, ואכילת זרעי ריחן עם העלים הייתה תרופה לחיזוק פעולת הלב. לשמן האתרי המצוי בעלי הריחן תכונות אנטי בקטריאליות, אנטיספטיות ואנטי פטרייתיות. הוא מכיל לינלאול Linalol, מתיל חביקול Methyl chavicol, וחומצת ציפורן Eugenol, להם תכונות של עידוד הזעה, עידוד פעולות הקיבה, הקלה על מחלות דרכי הנשימה והגברת הפרשת חלב אצל נשים. הריחן מכיל גם ויטמין A וויטמין C.
תה ריחן (8 עלים בספל מים רותחים) משמש כדי להקל על שיעול, להפיג גזים במעיים, להקל על חניכיים כואבות, להקל על התכווצויות של המחזור החודשי, לשמור על לחץ דם מאוזן וגם פשוט – להרגיע לשם שינה טובה.

טיפ טיפה

  • עלי ריחן ניתן לשמר בשתי דרכים: עטופים במגבת לחה, בתוך שקית ניילון במקרר (כמו שיעצנו לשמר חסה, סלרי, מנגולד ועלים ירוקים אחרים), או מונחים כזר בתוך כלי עם מים (כמו עשבי תבלין – פטרוזיליה, כוסברה וכגון אלה). אם חם במטבח מומלץ לעטוף את כלי המים בשקית, ולשים במקרר.

אם במתכון רשומות כמויות לתבלינים יבשים, ניתן להשתמש בתבלינים טריים, אך להכפיל עד לשלש את הכמות. התיבול יהיה ארומאטי וחזק יותר.
 
מתכונים: והפעם – מכירת חיסול – מתכונים שאפשר להכין מכל הירקות שנשארו יום לפני שמגיע הארגז הבא. יש במתכונים רשימת מרכיבים, אבל כדאי כמובן להיות גמישים ולגוון, לפי מה שיש במקרר…

תבשיל ירקות בחלב קוקוס (שוב תודה לאלונה הנהדרת מכפר-שמואל, שממנה גם שאבתי את רעיון "חיסול הירקות")

  • המרכיבים:

כל הירקות שיש כמו: כרובית, ברוקולי, תפוח אדמה, גזר, בטטות, קישואים וכוי.
בצל גדול
3 שיני שום
כל עשבי התבלין שיש כמו: שמיר, פטרוזיליה, כוסברה, סלרי וכו'.
קופסת שימורים של חלב קוקוס.
תבלינים: מה שבא. אני אוהבת הל, פפריקה מתוקה וקינמון.

  •  ההכנה :
  1. (אני מכינה בסיר לחץ ,אבל אפשר להכין גם בסיר רגיל)
  2. מקלפת מה שזקוק לקילוף, חותכת לחתיכות גדולות.
  3. קוצצת את עשבי התיבול.
  4. מטגנת בחמאה פרוסות בצל ושום, אם יש סלרי מטגנת אף אותו.
  5. מוסיפה את כל הירקות ועשבי התיבול, ואת התבלינים.
  6. שופכת פנימה חלב קוקוס. אם אין מספיק נוזלים, אני מוסיפה מים. הנוזלים אמורים לכסות שליש מכמות הירקות.
  7. סוגרת מכסה ואחרי שהצ'ופצי'ק של הסיר יוצא, מבשלת 5-8 דקות. · 

קוביות טופו וירקות מוקפצים (מתוך אתר "פסטו")

  • המרכיבים:

500 גרם טופו חתוך לקוביות
למשרה: 1 שן שום כתושה
       1 כפית ג'ינג'ר טרי כתוש
       1/4 כפית פלפל
       2 כפות רוטב סויה
       1 כף שמן שומשום
       2 כפות שרי יבש
       1/4 כפית רוטב הויזן (hoisin) סיני
לירקות:
 2 כפות שמן
בצל בינוני קצוץ
גזר בינוני קלוף ופרוס דק
2 גבעולי סלרי עלים פרוסים
1 כוס פרחי כרובית קטנים
1 כוס אפונה
1/2 פלפל אדום פרוס דק
1 כפית שטוחה קורנפלור

  • ההכנה :
  1. מערבבים את חומרי המשרה בקערה ומוסיפים את קוביות הטופו, מכסים ומשאירים למשך 4 שעות לפחות לספיגת טעמים.
  2. מטגנים את הבצל בווק עד להתרככות קלה, מוסיפים את שאר הירקות לפי דרגת קשיותם, וממשיכים לטגן בערבוב עד להתרככות קלה.
  3. מוציאים את קוביות הטופו מהמשרה ומוסיפים לווק.
  4. מוסיפים את הקורנפלור למשרה ומערבבים, יוצקים על הירקות בווק ומערבבים.
  5. מחממים עד שמגיע לרתיחה, ומסירים מהאש.
  6. מגישים מיד.

שיפודי ירקות ברוטב פטרוזיליה (מתוך אתר "פסטו")

  • המרכיבים:

ירקות לשיפודים:
פלפלים, פטריות, עגבניות שרי, קישואים, כרישה, כרובית, גזר, סלק, בצל וכו'
שמן זית
לרוטב:
 1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה
1/2 כוס כוסברה קצוצה
2 שיני שום כתושות
2 כפות חומץ יין אדום
1 כף מיץ לימון טבעי
1/2 כוס מיונז
מלח ופלפל שחור לפי הטעם

  • ההכנה :
  1. מבשלים מעט את הירקות הקשים (כרובית, גזר, סלק וכו').
  2. טובלים 8 שיפודי עץ במים למשך כמה דקות.
  3. חותכים את הירקות לרצועות, פרוסות, פרחים וכו'.
  4. משחילים את הירקות לסירוגין על שיפודי העץ. ניתן להשתמש בשני שיפודים כיחידה אחת (להשחיל ירקות ארוכים על שניהם, לשמור על קצת רווח) כדי שיהיה קל להפוך על הגריל.
  5. מורחים במעט שמן זית ומניחים על הגריל לצלייה של כ-8 דקות עד לריכוך קל.
  6. מערבבים את כל חומרי הרוטב במעבד מזון או בבלנדר, עד לקבלת רוטב אחיד, טועמים ומתבלים במלח ופלפל.
  7. מגישים את הרוטב ליד הירקות (הרוטב טוב גם כמטבל לירקות טריים) ·
     
    טמפורה ירקות (מתוך: השף העירום)
  • המרכיבים:

1 וחצי כוסות קמח
100 גרם קורנפלור
מי קרח (עדיף סודה)
מבחר ירקות: קישואים, בצל, חצילים, גזר, בטטות, שעועית ירוקה, ברוקולי, פטריות, עשבי תיבול טריים, עלים ירוקים – כל ירק יתאים, כל עוד הוא חתוך מספיק דק כך שיתבשל ויתרכך בזמן שלוקח לבלילה להפוך פריכה.
שמן לטיגון

  • ההכנה :

– שמים את הקמח והקורנפלור בקערה. בעזרת ידית של כף או מקל אכילה מערבבים ובוחשים פנימה את מי הקרח, עד שהבלילה מקבלת מרקם קצת יותר סמיך משמנת מתוקה. אל תערבבו עד הסוף, כי הטמפורה ידועה בגושישי הקמח שלה.
– טובלים בבלילה את הירקות החתוכים ומנערים מבלילה עודפת.
– מטגנים את הירקות בשמן עמוק (7 סנטימטרים), עד שהבלילה קצת זהובה ופריכה. הופכים את הירקות מדי פעם כדי לטגן את שני הצדדים באופן אחיד.
– דגים את הירקות בכף מחוררת ומנערים משמן עודף. מניחים על מגבות נייר ואוכלים מהר ככל האפשר.

כתוב/כתבי תגובה