עלון 260, 24-26 באוגוסט 2009, ד'-ו' אלול התשס"ט

הודעות של סוף חודש:
השבוע אנחנו מחייבים את הכרטיסים שלכם, ואני רוצה להזכיר ולהבהיר:
– שימו לב שחודש אוגוסט הביא עימו חמישה ימי שני, וארבעה ימי רביעי.
– החיוב יתבצע לקראת סוף השבוע, לפני משלוחי יום שני האחרון, שינויים של הרגע האחרון יאוזנו בחודש הבא.
ירקות ופירות מחוייבים על ידינו בנפרד, בשני חיובים שונים וזוכים לשתי חשבוניות-קבלה שונות.
– ולבסוף, אני שבה ומזכירה לא להשיב למייל ממנו מגיעה החשבונית – זה מייל לאחסון בלבד ואנחנו לא מגיעים לקרוא מה שמגיע אליו. הכתובת הנכונה להשיג אותנו היא: csa@chubeza.com
___________________________________________

אין, אין אין כמו במיה

כמעט מדי יום אנחנו קוטפים במיה. אנחנו מקפידים לא לקטוף במיה על הבוקר, כשהיא עוד לחה מן הטל, ולפני הקטיף מוודאים שאנחנו מוגנים היטב: שרוולים ארוכים וכפפות. קטיף במיה יכול להיות חוויה מעקצצת במיוחד. לאורך גבעולי הצמח וגם על התרמילים יש ספק זיפים-ספק קוציצים דקים, שמפזרים על הגוף כמויות קטנטנות אך אכזריות של חומר המגרה את העור וגורם לגירוד. יש כמובן מי שרגישים יותר ורגישים פחות לענין הזה. "אגדה אורבנית" אמריקאית מספרת שריקוד הטוויסט הומצא על ידי קוטף במיה אחד ברגע משברי במיוחד…
מתוך דאגה לחקלאים ולאכלנים פותחו זני במיה תוך תשומת לב לתכונה הזאת, אבל זה כנראה משהו בגנים שלה, והאיכות העוקצנית לא עוברת לגמרי גם בזנים החדשים והחלקים יותר. כשאתם מכינים במיה (ואני מקוה שאתם מכינים), שטפו אותה היטב במים כדי למנוע עקצוצים באצבעות.

הצד המשמח והמתגמל של קטיף במיה הוא קודם כל בילוי של זמן מה מול אחד הפרחים הכי יפים בשדה:

הבמיה, בת למשפחת החלמתיים המכובדת והיפיפיה היא דודנית, בין השאר,  של הח'ביזה החביבה, הכותנה, ורד הבר, ההיביסקוס, על שלל זניו היפים, והחוטמית (hollyhock), צמח הבר הגדול והמקסים (שבאביב האחרון גיליתי לשמחתי שזרעיו נפוצו לאורך כביש ירושלים-תל-אביב והוא פורח באיזור מחלף בן שמן בפריחה מרהיבה, צבעונית ומשמחת לב, שרק תלך ותגבר עם השנים). וכמו דודניה, גם היא פורחת בפריחה יפיפיה, מדויקת, עדינה מחד ועוצמתית מאידך. הניגוד בין הפנים הבורדו-שחור של הפרח, לבין העלים הצהבהבים-חלמוניים, יוצר משהו שגורם לי להיעצר לרגע בכל קטיף מחדש.
הפרחים האלה פורחים רק לזמן קצר במיוחד – משהו כמו 24 שעות, שבסופן מתחיל לגדול תרמיל קטן בבסיס הפרח, והפרח מתייבש ומתכווץ עד לנשירה. אנחנו מגדלים זן חלק וארוך ודי נקי מסיבים, ולכן אנחנו מחכים בדרך כלל עוד יומיים-שלושה לפני שהתרמיל מוכן לקטיף. המתנה ארוכה מדי כבר מניבה תרמילים קשים וסיביים מדי שממויינים החוצה בשעת הקטיף או באריזה (הנעשית גם היא, בכפפות אצל מי שחפץ בכך).

מלבד הגירוד, הבעיה הגדולה של הבמיה היא, כמובן, הריריות. אין לי הסבר מתקבל על הדעת, מלבד סוג של פולניות נוסח "אני אשב בחושך ואסבול" לעובדה המתמיהה שבשיא הקיץ הישראלי אוכלים פה תבשילי במיה כבדים ומהבילים. מילא לבשל אותה בסתו, בשלהי העונה, כשבערב יש איזו בריזה קלילה והחגים, על תבשיליהם, דופקים בדלת. אבל באוגוסט??? רחמי על המבשל/ת העמל/ה במטבח על בישול ארוך, ועל הסועדים המזיעים את נשמתם. גם הריריות מתבטאת בשיא עוזה בתבשיל רווי נוזלים, ומגבירה את הרתיעה של רבים ממנה. חבל, כי באמת אין כמו במיה.
אנחנו מעדיפים אותה מוקפצת קלות, פרוסה לפרוסות ארוכות ודקות או בתרמיל שלם (רק, כמובן, קטום מעוקצו – הסברים בהמשך). כמעט בכל ארוחת צהרים בשדה היא מככבת בתפריט בגרסא הקלילה שלה, מלווה בבצל, עגבניות, חצילים או דלעת – הירקות התורניים שנקטפו בשדה, יבשה וטעימה. השבוע בחרתי עבורכם רק מתכונים כאלה – פשוטים, קצרים, ובטעמים קצת אחרים. כדאי, כדאי לנסות.

כדאי לנסות קודם כל, בראש ובראשונה, כי היא טעימה, ויש לה טעם שאי אפשר להשוות לאף תרמיל ירוק אחר. מלבד זאת היא טובה ובריאה לנו. היא עשירה בויטמין A ובויטמין C, בחומצה פולית, מנגן, סידן ומגנזיום. אבל אולי יותר מהכל, במיה נחשבת למקור מצוין לסיבים תזונתיים. הסיבים התזונתיים מסייעים, כמובן, במניעת עצירות, אבל לא רק –  הם תורמים לייצוב רמות הסוכר בדם, כי הם מאטים את הקצב בו מערכת העיכול סופגת סוכר וחומרים אחרים. בנוסף, אותם סיבים תזונתיים סופחים אליהם גם כולסטרול ורעלים חומציים, שסוננו על ידי הכבד, ולוקחים אותם איתם החוצה.
אבל זה לא נגמר כאן: בתחומים רבים של הרפואה המשלימה מאמינים שכל המחלות מתחילות במעיים, והסיבים התזונתיים, המנקים ומשחררים אותם, הם הטובים ביותר למניעת צרות. במיה נחשבת למומחית בתחום, לפחות כמו זרעי פשתן טחונים, והתכונה הרירית שלה מסייעת מאוד כי היא מסייעת לכל הפסולת הרעילה והמיותרת לצאת החוצה בקלות ובלי להזיק לאיברים פנימיים בדרך. ובנוסף לכל, שוב בדומה לזרעי פשתן טחונים, הסיבים של הבמיה מזינים את פלורת החיידקים הטובים במעיים. מהצריך יותר מזה – גם נהנים מהטעם וגם משפרים את הבריאות.
ושלא תגידו לי שלא אמרתי לכם – הדרך הטובה ליהנות מהוטימינים והאנזימים היא בבישול או טיגון קל וקצר, או אפילו טריה, כמו שהיא, בסלט (נוסה בהצלחה).

כמי שרוצה לסנגר על הירק הקייצי הזה, כתבתי על במיה כבר כמה פעמים: על ההסטוריה, על שמה, על אופן הגידול, על צורות שימור ועל אמנות בבמיה – מי שרוצה לקרוא, מוזמן לבדוק את הערך במיה בארכיון שלנו.

אבל אני לא מתעלמת מהריריות, ולצורך כך יש טיפול פשוט שצריך לעשות לפני הבישול:
– לשטוף את הבמיה במים (למניעת גירודים)
– לקטום את העוקץ שלה (החלק שהיה מחובר לצמח) בנקודת החיבור לתרמיל ולנסות עד כמה שניתן לא לפצוע את התרמיל. יש הגורסים שצריך לחתוך בצורת גומה קטנה פנימה, ויש הגורסים חיתוך ישר, אני מעדיפה את הגרסא שאומרת שגם אם בחלק מהבמיות תחתכו מעט יותר ממה שצריך, זה לא אסון.
– להניח לייבוש. יש הגורסים שמוכרחים ייבוש שעה בשמש, יש המסתפקים בייבוש גם סתם כך בחדר. שוב, בעיני, שתי האפשרויות טובות.

מקוה שהעלון הזה והמתכונים המצורפים יביאו כמה מבועתי במיה להחליט לנסות אולי בכל זאת איזה מתכון קיץ קליל,
ולכולנו – עוד מאמץ קטן של חום אוגוסט בלתי נסבל, והסתו כבר כאן (אנחנו כבר התחלנו לשתול כרוביות וזה אומר שאין כבר דרך חזרה והקרירות בוא תבוא)!

שבוע טוב,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
_____________________________________________

ומה השבוע בסל?

יום שני: חסה, עגבניות צ'רי, קישואים, בצל יבש, כוסברה, בזיל, פלפל אדום, פקוס+מלפפון, שעועית תאילנדית, דלעת, במיה.
ובסל הגדול תוספת של: חצילים, תרד, עגבניות.

ארגז פירות: פסיפלורה, רימונים, ענבים. ובסל הגדול תוספת של: תאנים, שיזף (עינב)

יום רביעי: חצילים, בזיל, חסה, בצל ירוק, מנגולד, סויה, דלעת, עגבניות צ'רי, שעועית תאילנדית, בצל יבש, פלפל אדום, עגבניות-לקטנים.
ובסל הגדול תוספת של: תירס/דלורית, מלפפון+פקוס/מלון, במיה.

ארגז פירות: קטנים-שלושה מתוך, גדולים-ארבעה מתוך: ענבים, תאנים, פסיפלורה, רימונים, עינב (שיזף).

סליחה על העדכון המאוחר – עומסי החופשה הגדולה וסוף החודש…

_____________________________________________
מתכוני במיה קלילים:

במיה בחרדל עם שמן זית, שום, בצל ולימון – מתכון של ארז קומרובסקי

סלט במיה ים תיכוני – מתכון של שי לי ליפא אנג'ל

במיה כבושה – יש הרבה גרסאות, אני בחרתי אחת של חיליק גורפינקל עם חומץ תפוחים

שלושה מתכונים של יעל גרטי – במיה בלימון ופטרוזיליה, במיה בעגבניות צ'רי, ובמיה בעגבניה וכוסברה

מחשבה 1 על “עלון 260, 24-26 באוגוסט 2009, ד'-ו' אלול התשס"ט

כתוב/כתבי תגובה