18-20 ביוני 2018 – ריח מלונים

  אליעזר ורוז מ”שורשי ציון” הכינו אריזות יפות לטבלאות השוקולדים המעולות שלהם. גודל החפיסה קטן קצת, ואיתו ירד גם המחיר. טבלאות השוקולד שלהם עשויות מ75% קקאו נא אורגני מומס בטמפרטורה נמוכה, שהוא מקור מעולה למגנזיום, ומומתקות בסוכר קנים לא מעובד. טעים ובריא. דרך מערכת ההזמנות שלנו תוכלו לבחור בין שישה טעמים מיוחדים: טבעי, ג’ינג’ר וכורכום, קפה, צ’ילי מקסיקני, תפוז ופטל.   וגם – חיכיתם חיכיתם, והוא בא: חומץ התפוחים המהולל של תומר וחמוטל חזר! חיכינו לו בסבלנות מרובה (טוב, קצת גם בחוסר סבלנות כבר), לקח לו זמן לתסוס ולהחמיץ – והנה הוא שב אלינו. מי שמכיר מן הסתם ימהר להזמין, ומי שלא – זה הזמן להכיר את החומץ המעולה והטבעי הזה שמכינים תומר וחמוטל מתפוחים עודפים מהמטע של קיבוץ צובה. דרך מערכת ההזמנות שלנו _____________________________________________________________ מי יתנני במדבר מלון… עסיסי ומתוק (הנביא ירמיהו בעיבוד ח’ביזאי) ביום רביעי שעבר, בשעת האריזה, ירד אצלנו בשדה גשם שוטף. שאון הטיפות על גג הפח שלנו היה מחריש אזנים ולכחצי שעה הרגשנו כאילו החורף חזר. כמובן ששעה אחר כך התבהרו השמיים, ויומיים אחר כך השרב הגיע במלוא עוזו והזכיר לנו שאמצע יוני, אבל לרגע שוב התהפך מזג האויר ובלבל אותנו כהוגן. ובכל זאת – רוב רובם של הירקות בשדה וגם בארגז שלכם מדברים כבר “קייצית”: קישואים, פקוס, דלעות שונות, מלונים, חצילים, שום, עגבניות צ’רי, תירס שקפץ לביקור ראשון בשבוע שעבר, והשבוע גם אבטיח ולוביה תאילנדית שעושים גיחה ראשונה לארגז. בינתיים אנחנו בח’ביזה דבקים בזהותנו כפלאחים, עובדי אדמה, מגדלי ירקות. היה לנו רגע או שניים שחשבנו לטעת מטע קטן של עצי פרי, אבל בינתיים החלטנו לדבוק בקרוב לקרקע, ולהרכיב ארגז פירות מתוצרת בוסתני הפירות האורגנים שמגדלים חקלאים אחרים בארץ. ובכל זאת אנחנו לא מוותרים על זוג פירות שהפכו כבר אורחי קבע בארגזי הקיץ שלנו, וזאת משום שהם גדלים בהשתרעות נינוחה בשדה הפתוח, לא על עץ ולא על שיח – הלא הם המלון והאבטיח. משניהם מקדים המלון את אחיו הקשוח, ועליו נספר היום. נזכיר שהם שייכים למשפחת הדלועים, חמולת קיץ מפוארת, דודנים לשאר בני המשפחה המשתרעים שלהם – הדלעת והקישואים, המלפפון והפקוס. זה האחרון, למרות שהוא מתנהג כתחליף מלפפון, הוא בעצם מלון שנקטף לפני הבשלתו (ולכל מי שעדיין חושב שאנחנו שולחים לו שתי שקיות קישואים לאחרונה, אני ממליצה להעיף מבט בעלון לפני כמה שבועות שהוקדש לו). וטוב שכך, כי הפקוס, בניגוד לאחיו, לא יצבור מתיקות ככל שיתבגר, אבל המלונים דווקא כן. לקראת הבשלתם עולה רמת הסוכר בפירות, והם הופכים נחשקים, לא רק לנו, לצערנו, אלא גם לציפורים ולעכברים והחולדים שיודעים לאתר מצויין מלון בשל ועסיסי ומתעקשים לחלוק איתנו מדי פעם… אנחנו משתדלים להכניס את המלונים לשדה מלונים מוקדם ככל האפשר. חלק מהם נזרעים ואחרים נשתלים כדי להרויח עוד קצת זמן ופחות עישוב. עוד בחודש מרץ, קצת אחרי קרוביהם המלפפונים, הפקוסים, הדלעות והדלעת, ויחד עם הדלעות הקטנות, אנחנו זורעים ושותלים סבב ראשון של מלונים. אחריו יבואו סבבים נוספים, כמובן, כדי שנוכל לקטוף לאורך זמן מן המתוק המתוק הזה. בתחילת הגידול המלון מכוסה בבד לבן ודק, המכונה אגריל, שמאפשר לצמח לגדול בשלוה בלי להידבק בוירוסים ומחלות המגיעים מחרקים שונים. בשלה שהצמח מגיע לפריחה אנחנו צריכים, כמובן, להסיר את ההינומה הלבנה ולאפשר לכלה הנאוה להתמודד עם העולם שבחוץ – כי עם כל הסכנות האורבות ממחלות ווירוסים, ישנו גם המפגש הצפוי עם חרקים מאביקים, שבלעדיו לא יהיו האבקה והפריה ולא יהיו פירות מתוקים. קצת פחות מחודשיים לוקח למלונים הראשונים לקרוץ לנו בעגלגלות ירוקה מן הערוגה, ומקץ כמה שבועות, חודשיים ומשהו אחרי השתילה והזריעה הם כבר משנים את צבעם, מתרככים מעט מבפנים, מתמלאים עסיס מתוק וניתקים בקלות מן הצמח. מלונים, מתחילים להבשיל כ30 יום לאחר הפריחה, כשרמת הסוכר והpH עולות. הסוכרים המרכיבים את מוצקי הפרי הם פרוקטוז, גלוקוז וסוכרוז, ואליהם מתלווים כ90% מים. אנחנו רוצים לקטוף אותם, כמובן, בשיא בשלותם, לאחר שכמות הסוכר בהם הגיעה למקסימום, והם מתוקים ועסיסיים. מלונים שנקטפים בוסר יהפכו עם הזמן לעסיסיים ורכים יותר, אך לא יוכלו להיות טעימים ומתוקים. למלונים אין מאגר פחמימות, בעצם רוב רובן של הפחמימות בהם הוא סוכרים, ולא עמילן, ולכן אין להם מה להמיר לסוכר אם נקטפו. מה שקוטפים הוא מה שיש. וכך במהלך השנים התפתחו שיטות שונות ומשונות לקביעת בשלות הפרי. בין השיטות המדעיות יותר נמצאים הרפרקטומטר, מכשיר למדידת רמות סוכר, וNMRI (Nuclear Magnetic Resonance Imaging). אבל אנחנו, הפלאחים הפשוטים, פשוט מריחים (מממ… זה מריח כמו פרי בשל), מסתכלים (וגם הצבע כבר התחלך מירוק לצהוב), ממששים (לוחצים על בסיס הפרי, במקום שבו היה הפרח), ומנסים לקטוף (מתלש בקלות, מצויין. אם לא – כנראה דרוש לו עוד זמן). אנחנו מגלגלים אותם בזהירות לערימות ארוכות לצידה של הערוגה ועוברים עם מריצה כדי לאסוף את החבורה לקצה הערוגה, שם נסדר אותם בארגזים נמוכים (הם לא אוהבים לשבת בקומות) וניקח אותם להדיף ריחות משכרים בבית האריזה. השנה אנחנו מגדלים שני זני מלון, מטיפוס אננס: מלון ארוך, אליפטי ועסיסי, שאילן היוחסין שלו ארוך וותיק ומקומי: הוא פותח מזן המלון הבלאדי שגדל כאן בארץ שנים רבות. החקלאים המקומיים כינו אותו פשוט “שמאם” (מלון) או לפעמים על שם דודנו – בטיחי אספר (אבטיח צהוב). כאמור, אנחנו מגדלים שני זנים: ריימונד – שבשרו קרמי ובהיר, והדסון – שתוכו כתום עז. האחד מבכיר, כלומר, מתאים לתחילת העונה, והשני מאפיל, כלומר, מתאים גם להמשך ולסוף העונה. הזריזים, המבכירים כבר נקטפו ונשלחו אליכם לפני כמה שבועות. מהמאוחרים יותר יש שנזרעו ונשתלו אפילו במאי, ואלו מתחילים להבשיל עכשיו.   ההיסטוריה של המלונים מתחילה באפריקה, שם עדיין מוצאים זנים רבים של מלוני בר. לא ידוע מתי, היכן ואיך בויתו המלונים, אך כנראה בחרו ושמרו הלקטים של אותה תקופה את זרעי המלונים המתוקים ביותר. הם כבר היו בשפע במצרים לפני למעלה מ4000 שנה, ומילניום מאוחר יותר הגיעו, בנתיבי מסחר, לטורקיה, איראן, אפגניסטן, הודו, דרום מרכז רוסיה, סין ויפאן. הם מתוארים בתמונות (ציור קבורה מצרי מלפני 2400 שנה) ובכתובים, למשל ב”מסעות גילגמש”, לפני 2000 שנה, שם אוכל גילגמש מלונים ארומאטיים. לאירופה הם הגיעו כנראה בסביבות התקופות היוונית והרומית. המורים הביאו אותם מצפון אפריקה לספרד בתקופת שלטונם שם. בארץ הוא ידוע מתקופת המשנה, הוא מוזכר בה בשם “מלפפון”… המלונים הללו היו קטנים מאוד יחסית לאלו שאנחנו אוכלים היום, גודלם היה כשל תפוז. קצת על ההסטוריה של המלונים בארץ, על זנים שונים וגם מתכונים מפתיעים למלון תוכלו למצוא בכתבה הנחמדה הזאת של הבשלנית והכותבת עופרי זוטא. מלונים נאכלים בצורות שונות בתרבויות שונות: במזרח הרחוק מבשלים מלונים ואוכלים אותם כמו ירקות אחרים, אבל אלו זנים אחרים מהמלונים המתוקים המוכרים לנו. אחד הזנים האוריינטליים הוא מלון צ’אקיאינג שגדל מתאילנד עד דרום סין. זן זה של מלון מוחמץ ונשמר כך למשך מספר חודשים. במזרח התיכון, במרכז ודרום אמריקה ובסין אוכלים כחטיף גרעיני מלונים מיובשים. במקסיקו עושים מהמלון מיץ מרענן ועדין בטעמו agua fresca, כלומר – מים טריים. ביפן מכינים ממלון משקה אחר, “מידורי”: ליקר מלון כבד ומתוק בטעמו, המופק ע”י השריית מלונים באלכוהול למשך כחודש(!). גם באכילת המלון חי, בצורה המוכרת לנו, מגוונים אנשים בתיבול לפי טעמם: מלח ופלפל, אבקת ג’ינג’ר או מיץ לימון. אלכימאים בימי הביניים טענו שהמלון מעודד זרימת דם ומתאים למזגים איטיים ורגזניים. נאמר עליו כי הוא מקל כאבי אבנים בכליות ומנקה את העור. ברפואה הסינית נחשב המלון כמזון קר המשפיע על הלב והקיבה, מעודד בהשתנה, מקל על עצירות, משפיע על מחלת כבד, מסייע להקלת שיעול, מוריד חום ומפחית צמא. מומלץ לאכול אותו בנפרד, כארוחה בפני עצמה. מבחינה תזונתית המלון עשיר בוויטמין C (בחצי מלון 117 מ”ג, כמעט כפול מהתצרוכת היומית המומלצת) ובוויטמין A=בטא קרוטן, שניהם נוגדי חמצון שעוזרים להגן על התאים מהנזק של הרדיקלים החופשיים. בנוסף, בחצי מלון 853 מ”ג של אשלגן (כמעט כפול מאשר בבננה), שעוזר להורדת לחץ דם ולכאבי שרירים. איך לאחסן מלון? · מלון בשל יישמר במקרר שבועיים. · מלונים רגישים לגז אתילן, המופרש מפירות בשלים, ויכולים להתקלקל מהגז המופרש מחבריהם או מפירות אחרים. אם יש לכם מספר מלונים שברצונכם לאכול לאורך זמן, שימו אותם במקום פתוח ואחסנו רק את אלה שרכים מספיק. אל תאחסנו אותם ליד תפוחים. מאחלים לכולנו שבוע מתוק ומלא טוב, מרווה, מרענן ומלא עסיס, אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח’ביזה ______________________________ מה מלווה את המלון השבוע בסל? יום שני: מלון/אבטיח, דלעת ערמונים/דלורית/אמורו, חסה, מלפפון+פקוס, סלק, עגבניה, תפו”א, תרד ניוזילנדי/מנגולד, קישואים, פטרוזיליה/כוסברה. בארגזים קטנים בלבד: שום/כרישה. בארגז הגדול גם: בצל יבש/חציל, דלעת נאפולי, עגבניות צ’רי/לוביה תאילנדית, תירס. בארגז הפירות: בננה, נקטרינה, אבוקדו, תפוח עץ. יום רביעי: שום/כרישה, חסה, עגבניה, דלעת נאפולי/דלורית, עגבניות צ’רי/לוביה תאילנדית, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון, קישואים, תירס, תפו”א, מלון/אבטיח. בארגז הגדול גם:  חצילים/בצל יבש/פקוס, תרד ניוזילנדי/מנגולד, דלעת אמורו/דלעת ערמונים. בארגז הפירות: בננה, מנגו, ענבים, תפוח עץ.
Top