מרץ 2018 – מריו לוי – חלוץ ישראלי, חקלאי אורגני, בנאדם.

אתמול התבשרנו על פרידה מאיש של חזון, עשיה והשראה – מריו לוי

אבי החקלאות האורגנית בישראל, האיש שזרע בעקשנות, בהתמדה ובאמונה את הזרעים שממנה נבטה הצמיחה האורגנית המרשימה פה. מי שהעז לחלום גם כשמסביב גיחכו, והקפיד לממש את החלום בפרקטיקה דייקנית, עמוקה, כוללנית ומלאת צניעות. מריו נפטר בשבת בגיל 94 בקיבוצו, שדה אליהו שבעמק בית שאן, לצד הגינה האורגנית המטופחת שלו, שארחה, חינכה ושימשה השראה לאנשים כה רבים.

מריו, איטלקי במקור, עלה לארץ כנער ולמד במקוה ישראל. בתחילת שנות הארבעים הוא הצטרף לקיבוץ שדה אליהו, ויחד עם הקיבוצניקים האחרים ניסה לעשות חקלאות בעמק בית שאן הלוהט. ההתחלה היתה קשה, אבל הם למדו עם הזמן איך לגדל יבולים נאים, אלא שדווקא אז, בשנות השישים, עם התבססות החקלאות בקרקע, החלו להגיע יותר ויותר אתגרים: מחלות, מזיקים ושאר צרות חקלאיות. הפתרונות הקונבנציונלים היו ריסוסים ועוד ריסוסים, החלפת חומרי הדברה, הוספת דשן כדי להקפיץ את הצמיחה ובחירה בזנים עמידים. למריו כל זה נראה לא הגיוני – ההצלחה הזאת נראתה לו לא מספקת ולא יציבה – קצרה ולא ברת קיימא.

בניגוד להמלצות המדריכים החקלאיים הוא החל להעז להאמין בכוחו של האיזון הטבעי ובכוחם של צמחים בריאים להתגבר על אתגרים. הוא נמנע מריסוס, פעם פה ופעם שם, וגילה, שלמרות כל התחזיות המקצועיות דאז, החרקים המועילים מצליחים לטפל במזיקים ביעילות רבה, וצמחים לא מרוססים משגשגים יופי. לאחר תקופת התנסות הוא יצא להשתלמות בחקלאות אורגנית בשוויץ וחזר נפעם ונלהב. את משרד החקלאות זה עדיין לא הרשים, אבל מריו החליט להתחיל בחלקת האלוהים הקטנה שלו, והצליח לשכנע את הקיבוץ (אמרנו כבר עקשן ובלתי מתפשר?) להקצות לו 200 דונם של שדות למשך שלוש שנים "למשחקים והנסיונות" שלו. והשאר הסטוריה. הם גידלו עשרה גידולים שונים באותו שדה אורגני – מגזר ועד מספוא – וראו כי טוב  – פעמיים כי טוב – הגידולים מצליחים והחקלאים מחייכים!

עוד חקלאים הצטרפו לחבורה, אבל משרד החקלאות עדיין לא יצא מגדרו, בלשון המעטה, ובמקום תמיכה נלהבת זכו החקלאים האורגנים בעיקר לזלזול מתנשא. מריו ועמיתיו הבינו שאת מה שהממסד לא יעשה החקלאים צריכים כנראה לעשות בעצמם – ובתחילת שנות השמונים הם הקימו את הארגון לחקלאות אורגנית. מקומץ חקלאים "משוגעים" לפני 35 שנה  – כיום חברים בארגון מאות מגדלים אורגנים מכל רחבי הארץ, ואיתנו שותפים עוד מפעלי עיבוד תוצרת, משווקים, יצרני חומרים, אנשי הדרכה ומחקר.

כשיצאתי להרפתקה של חיי, להקים את ח'ביזה, הלכתי לפגוש את מריו בשדה אליהו. הוא קיבל אותי במאור פנים ובסבלנות – אישה צעירה בת שלושים שבאה לקבל ברכה מהרבי המבוגר (כבר בן שמונים אז). סיפרתי לו על החזון והתכניות, וקיבלתי ממנו עצות, הכוונה ועידוד, אך הוא לא התלהב והתרגש בקלות. הוא היה פרקטי, מפוכח ומדויק, הדגיש את התכנון והביצוע היסודי והרציני והמוקפד ופרש בפני את האתגרים והנקודות שאני חייבת לשקול בצאתי לדרך החדשה. הוא הבטיח שלא יהיה קל, אבל יהיה מספק. כי כזה הוא היה, כזאת היתה תפיסתו והתנהלותו בקשר לחקלאות אורגנית ואולי גם בכלל – השקעה רצינית ומלאה, כוללנית ועמוקה, מתוך דרישה עצמית כנה ובלתי מתפשרת.

ובמילותיו שלו:
"העוסק בחקלאות אורגנית חייב לדעת שהיא חלק בלתי נפרד מהעולם האקולוגי. העיסוק בה יכול להשפיע בצורה חיובית ביותר על מצב בריאות האדם.
מהצד החקלאי – החקלאות האורגנית הולכת ומוכיחה שזאת לא אוטופיה אלא תקלאות ברת-קיימא.
כל זה דורש מאיתנו התעמקות, הרחבת דעת בכל מה שאנו עושים ולראות את עולם הטבע בשלמותו ובכללותו ולא להסתפק בעובדות חלקיות וזמניות.
יחד עם זאת דורש מאיתנו להיות אנשים פשוטים ולהסתפק במועט. עלינו לחיות ולהתנהג ללא ראוותנות חיצונית, ולעשות הכל בענוה רבה.
בכל אלו נוכל להצליח אם יש אהבת האדם, אהבת הרע וננהג תמיד בסבלנות ובסובלנות.

עד לפני שנים ספורות מריו עוד עבד בשדה. ומשפרש בגיל מופלג ממש, החל לנדוד בארץ בין חוות אורגניות קטנות וגדולות, לבקר חקלאים צעירים (ממנו, הכל יחסי…), להכיר, לייעץ, לשמוע, ועדיין ללמוד ולראות במו עיניו את האדוות הרבות שיצר מפעל חייו. דמיינו לעצמכם – איש בן למעלה מתשעים שנה – חייכן, חקרן, מלא מרץ וידען. וכולו ענוה ואמונה. מריו לוי.

אשרינו שזכינו ללמוד ממנו ולהכיר אותו. תודה, מריו.
יהי זכרו ברוך.

מי שרוצה לשמוע עוד מוזמן להאזין לסיפור חייו כאן.

שבוע טוב מכולנו בח'ביזה

_______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: ברוקולי/כרוב, גזר, פול/ארטישוק ירושלמי, מלפפון, כרובית, עגבניה, תפו"א, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, חסה, בצל ירוק/כרישה, בארגזים קטנים בלבד: סלרי שורש.

ובסל הגדול גם: אפונת שלג/אפונת גינה, קייל/מנגולד/תרד, סלק, צנון/לפת/דייקון.

יום רביעי: צנון/לפת/דייקון/צנונית, תפו"א, עגבניה, פול/ארטישוק ירושלמי, כרובית, חסה אדומה/ערבית, גזר, מלפפון, אפונת גינה/שלג, כרוב/ברוקולי. בארגזים קטנים בלבד: מנגולד/תרד/קייל.

ובסל הגדול גם: סלק, סלרי שורש, כוסברה/פטרוזיליה, כרישה/בצל ירוק.