עלון 142, 12-14 בפברואר 2007, כ"ד-כ"ו שבט תשס"ז

גשם ושמש, חוץ ופנים, נביטות ועשבים:

לפני שאצלול אתכם לסיפורים מעניינים מהשבוע האחרון, רק מילה אחת על תאריך: כמו שמן הסתם חשתם כבר, אנחנו פה בח'ביזה מודעים מאוד להתחלפות העונות – הירקות בסלים משתנים מאוד במהלך השנה, עומס העבודה שלנו משתנה דרמטית בין החורף האיטי והקיץ המהיר מאוד מאוד, ואנחנו מתלוננים על רטיבות וקור או על חום בלתי נסבל בהתאם לעונה… ולכן התאריך הוא משהו מאוד מרכזי פה אצלנו. משום מה עד היום לא השתמשתי בתאריכים העבריים, ובכל פעם שהגיע יום חג או חודש חדש ציינתי את הדברים בכתיבה, בלי שהכותרת תמקם אותנו מראש. פתאם עכשיו, כשמתקרב יום הולדתה העברי של נטע שלנו, שמתי לב לזה ותהיתי למה ומדוע – ומהיום אני מקוה לתקן ולמקם-לתארך אותנו ב"שתי השפות".

השבוע האחרון עבר עלינו בערבוביה, אופיינית לעונה, של גשם ושמש, ימי עצירה וימי עבודה מאומצת, עבודה בחוץ ופרוייקטים בפנים, והרבה צמיחה מכל הכיוונים. בתחילת השבוע פגש אותנו גשם סוחף, וביום ראשון עבדנו במתכונת מצומצמת ביותר, מנסים להפוך את הגשם ליתרון: סווט וחבר תימרנו בין עבודה תחת הטיפות להפוגות במטר סוחף, ודישנו את ערוגת השום שלנו במנת גואנו (קקי של ציפורים) לקראת הצמיחה המחודשת המתרחשת כעת בשום, לאחר תרדמת חורף מסויימת. הגואנו הוא דשן יבש, מעין אבקה אפורה משהו (ובעלת ריח עז ביותר… ), שפועלת את פעולתה ברטיבות, ולכן ממטרי הגשם הנדיבים יעילים מאוד להמרצת הדישון. השום מעריך את זריקות העידוד הללו, במיוחד כעת, כשמזג האויר מתחמם לאט לאט "ממריץ את דמו" ומקל עליו לספוג את חומרי ההזנה מהקרקע.

ולעומת יום ראשון האיטי והדליל משהו, ביום חמישי התברכנו בחבורה גדולה בשדה: לעובדינו המסורים הקבועים הצטרפו מבקרים-אורחים ליום עבודה: זוג לקוחות חרוצים – דני וגלית, שבאו ליום עבודה שלאחר הגשם, וגם רותם, מגרעין דבש הירושלמי. הגרעין במתכונת מלאה יותר כבר ביקר אצלנו בשדה לפני כחודש, חבורה עליזה ומבוססת בבוץ צעדה במרץ ממרכבות לטרון לשדה שלנו ופגשה את הירקות ואותנו. השבוע הגיע רותם ליום עבודה נוסף, וכמובן ששמחנו לארחו שוב. כמה מילים על גרעין דבש: זהו גרעין של החברה להגנת הטבע שפועל לשימור שטחים פתוחים ומקדם את תחום הגינות הקהילתיות בירושלים. החבר'ה, בוגרי י"ב לפני גיוס, פועלים במסגרת שנת שירות שלפני השרות הצבאי, תומכים בגינות קהילתיות קיימות ומקימים גינות חדשות ברחבי העיר, וכן פעילים בבתי ספר שונים במסגרת "החינוך הסביבתי". למי שמעוניין לקרוא עליהם עוד: http://sustainable-jerusalem.org/coalition/ginot/dvash.html. יום חמישי הגדוש הוקדש לדישון השתילות האחרונות, שתילות סוף ינואר-ראשית פברואר הצעירות, ולעישובים… כן, כן, שבנו לפעולה המבורכת והמתמשכת של עישוב ועישוב ו… עוד קצת עישוב.

הצמיחה הנמרצת שמתחילה בשדה ניכרת ביבולי הסל, הישנים והמצטרפים החדשים: הסלרי, השומר והכרוביות. גם הנביטות החדשות מלבלבות בשמחה של לקראת אביב: הרוקט, הצנוניות, הסלק והלפת כבר מציצים בשורות החדשות. ועם הצמיחה הזאת של מה ששתלנו וזרענו במכוון, פורצת לה ומתחדשת גם צמיחה מהירה יותר של עשבים. בטבע, כמובן, אינו מפלה בין צנונית וח'ביזה, וכשיש די גשם ואחריו מחייכת השמש, שתיהן פורצות במחול של צמיחה, שמקשה כמובן על הצנונית, העולה החדשה, הזרועה לא מזמן, להתמודד עם הח'ביזה שאבות אבותיה כבר זרעו עצמם באופן עצמאי בשדה שלנו. מכיוון שאנחנו חפצים בצנוניות, אנחנו מסירים את הח'ביזות, החרדלים ושאר ידידיהם מתוך הערוגות, אבל עדיין שומרים על הערכה וכבוד לזכות אבותיהם. בצידי השדה ובחלקים ריקים מסביב גדלים עשבי בר מקומיים ומוכרים ואנחנו שמחים לראות אותם ולחזות בצמיחתם הנמרצת. ההתחדשות הזאת שלהם מאשרת לנו שתזמון הזריעות והשתילות שלנו היה נכון – בדיוק בזמן עם הלבלוב הטבעי של השדה, ואנחנו שמחים על קיומם לצד הירקות שלנו. מדי חורף אנחנו משתדלים גם לשתף אתכם בשמחת עשבי הבר, ולהוסיף לסלים צרורות רעננים של ירק בר, וגם השנה מרמזת לנו הרעננות הירוקה שסביב כי מתקרבת העונה המתאימה לכך. בקרוב בקרוב.

יחד עם הסרת התחרות – העשבים מערוגות הירקות החדשים, אנחנו משתדלים לתת להם זריקת עידוד לצמיחה, בצורת דשן אורגני. יום חמישי הנאה הוקדש גם לפינוק השתילים החדשים במנות של כופתיגן – דשן מכופתת (מעין פתיתים) העשוי מזבל עופות ובקר וקומפוסט. כמו שאתם שמים לב, קקי הוא מרכיב מרכזי במחזור הצמיחה בטבע (גם הקומפוסט עשוי ברובו מזבל פרות), וכך נסגרת בעצם שרשרת המזון בטבע והופכת למעגל מחזורי: בעלי החיים אוכלים צמחים, ומוציאים את פסולת גופם בנדיבות ריחנית על הקרקע. ויצורי הקרקע, בתורם, אוכלים את הקקי של הפרה, התרנגולת, העז או הסוס, וגם הם מפרישים את מנת חלקם הצנועה, או פשוט מסיימים את חייהם ומקדישים את גופם למדע (לטבע). הצמחים טורפים ברעבתנות את החור האורגני שהשאירו מיקרובי הקרקע, וכך נהנים בעצם מתוצרת בעל החיים שנשנש אותם. במהלך החורף הקר הירקות פועלים במידה רבה כמונו: מתכנסים לתוך עצמם ומנסים לשמור על חום גופם וכוחותיהם. הגשם היורד מרענן אותם כמובן, אך הם מתקשים לאסוף חומרי תזונה רבים מהקרקע, והחומרים המזינים עצמם מתפרקים לאט יותר, בשל פעילות נמוכה של יצורי הקרקע – פטריות, בקטריות, שלשולים ושות', המואטת גם היא. עם ההתחממות האביבית והתארכות שעות האור כולם מתעוררים לתחיה, ולכן זה הזמן המתאים להאכיל אותם.

אולם לפני יום חמישי השמשי ועמוס ההספקים בשדה, התמודדנו השבוע עם רטיבות לא מעטה בימי הקטיף: יום שני עבר עלינו בקטיף תחת הטיפות, כשאנחנו משתדלים לתזמן להפוגות שבין הממטרים, אבל גם נרטבים בהחלט. לשם הוצאת הארגזים מהשדה נעזרנו, כרגיל, במושיע החורפי שלנו, יואב. קטיף יום רביעי כבר התבצע ברובו ביום שלישי, בהפוגה יעילה בין הגשמים, ממש עד שהתחילו ליפול שוב טיפות, ואז התקפלנו לפרוייקט במחסן (פירוט עוד רגע). גם כאן סייע לנו יואב להוציא את ארגזי הקטיף מהשדה בעזרת הטרקטור. המכוניות שלנו אינן כלי תחבורה יעיל במקרים שכאלה. יום רביעי הגשום עדיין מצא אותנו קוטפים את העלים הירוקים לסלים, וביניהם גם 140 חסות, שנאספו בשק מרובע ענקי, ונישאו ברוח תנ"כית משהו על שני מוטות שהושחלו בצידי השק.

אבל מלבד השעות שנאלצנו לבלות בתחילת השבוע תחת הגשם, בקטיף, את שאר הזמן העברנו ב"פרוייקט פנים" אופייני לחורף: העונה הרטובה והאיטית משהו היא זמן מצויין לחקלאים לעשות את הדברים שבדרך כלל נדחים כי אין זמן… אחד השיפורים אצלנו היה שדרוג איזור האריזה שלנו על ידי אלתור מדפים שיגביהו את הארגזים המתמלאים ויחסכו מאיתנו התכופפויות מיותרות ומזיקות. הפתרון ה"חאפרי" הראשוני היה העמדת שלושה ארגזים ריקים מכל צד, ועליהם מדפי קרשים. אבל כשמשה, בעל הבית שלנו, ראה את הסידור, התלקחה בו היצר המבורך הקרוי "לעשות דברים כמו שצריך", והשבוע הקדשנו זמן ומאמץ לבניית מדפים של ממש, ועוד הגדלנו עשות ובנינו שתי קומות (כחצי מטר זו מזו) שמאפשרות סידור ארגזים רבים יותר לאורך הקירות. מה נאמר ומה נדבר, פתאם, לאחר הליכה בין שבילי ארגזים על הרצפה, מתרחבים הלב והעין ואנחנו מרגישים כמה גדול המחסן. כמובן שעד מהרה ננסה לנצל את המרחב להוספת שולחנות שיוסיפו עמדות שקילה וחלוקה, אבל בינתיים אנחנו משנסים מתנינו לפזז ברחבת הריקודים שנוצרה…

שבוע טוב ומרקד, בין הטיפות והשמש חליפות,

אלון, בת-עמי, וצוות ח'ביזה על אורחיו הנהדרים

 

ומה השבוע בסל?

יום שני:

 עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , פלפל – השלמה , תפו"א – השלמה , גזר , צנון , קלרבי , שמיר , בצל ירוק , סלק אדום עם העלים שלו , סלרי עלים , חסה ערבית

ובסל הגדול תוספת של:

כרובית , דלעת  או בטטות , מנגולד ( עלי סלק ירוקים)

יום רביעי:

 עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , פלפל – השלמה , תפו"א – השלמה , גזר , תרד חורפי, כרובית , טטסוי (עלי חרדל לסלט) , בצל ירוק , שומר, סלרי עלים , חסה ערבית

ובסל הגדול תוספת של:

בטטות , ברוקולי , פטרוזיליה

מתכונים בין חורף לאביב:

בשבוע שעבר היתה לאלון בעיית מחשב ולכן הירקות עודכנו מאוחר, והמתכונים לא עודכנו כלל, צר לנו על התקלה, גם טכנולוגיה, מסתבר, היא בלתי צפויה וצריך לקבל את תהפוכותיה…

לכבוד הכרוביות החדשות בסלים אני שמחה לחלוק אתכם מתכון ילדות שלי – שהוצג אחר כבוד על ידי חיה דסקל, המכונה "אמא של ענת", בפני חבורת נערות רעבות שתמיד טרפה וביקשה עוד… אז הנה לפניכם האוצר, המתאים לימי חורף גשומים, אבל גם בהחלט לערבים אביביים יותר –
כרובית עם גבינה של חיה דסקל:

  • המרכיבים:

כרובית מבושלת, לחלק לפרחים
1 ביצה
כוס וחצי חלב
מלח, פלפל
2 כפות קמח
50 גר' חמאה
גבינה צהובה
פירורי לחם

  • אופן ההכנה:
  1. לסנן את הפרחים לאחר בישול
  2. לשמן תבנית
  3. לטרוף את הביצה, להוסיף חצי כוס חלב, מלח ופלפל, לטבול כל פרח בביצה ולהניח בתבנית
  4. לפזר קצת גבינה צהובה מעל
  5. הכנת רביכה: להמיס את החמאה בסיר קטן, להוסיף את הקמח ולערבב על אש קטנה, להוסיף כוס חלב/גביע יוגורט, פלפל, מלח
  6. לשפוך את הרביכה על הכרוביות, לפזר פירורי לחם ולאפות בחום בינוני כ-25 דק'.
  7. לאכול בתיאבון, לחשוב מחשבות ענוגות

מרק סלק מאתר "אנונימוס:
http://www.anonymous.org.il/rec-beetsoup.htm

סלק בניחוח אקזוטי מאתר "טבע הריפוי":
http://naturemed.co.il/hc/salad/salad_29.html

צ'יפס סלק – של השף עמיר אילן:
http://chefilan.com/blog/?p=66

מרק גזר ועדשים מוקרם, לא חלבי! מתוך מגזין "דרך האוכל:
http://www.ifeel.co.il/page/2430

 

 

 

כתוב/כתבי תגובה