3-5 ביולי 2017 – מלך הקיץ – KING CORN – חלק א'

ריקוד אחרון ופרידה – לאחר שיתוף פעולה פורה של מספר שנים, אנחנו נפרדים בעוד כשבועיים מארגזי הפירות של "מלוא הטנא". ארגזי הפירות האחרונים ישלחו ביום רביעי 12/7.
ניתן יהיה עדיין לקנות דרכנו טחינה וקפה של "מלוא הטנא".
אנחנו רוצים להודות לחילף, מגדל הפירות המסור של "מלוא הטנא" על שנים של עבודה משותפת יחד. חוות "מלוא הטנא" ממשיכה לפעול ואתם מאוד מוזמנים לבקר בה וליהנות מכל הטוב המוצע שם ומהיופי המיוחד של המקום. בחווה המגוונת יש בוסתן פרי, בית בד, מכוורת, וכמו כן הם טוחנים שומשום וקפה במקום. מקום שווה ביותר לביקור ובילוי.

הצצה קטנה כאן

________________________________

cornsky

כבר כשבועיים שאתם פוגשים בארגזים את מלך הקיץ שלנו – התירס. כל שנה הוא מלווה אותנו מחודש יוני ועד נובמבר, נפרד יחד איתנו מבית הספר, קופץ למים אל החופש הגדול, ושב איתנו ללימודים בסתו. הוא מתחיל להבשיל באמצע יוני, כשכבר חם אך עוד מתגנב מדי פעם איזה יום סביר, ממשיך בנאמנות ללוות אותנו לתוך הלהט הקייצי הבלתי נסבל של יולי-אוגוסט והחמסינים של ספטמבר, ונושם איתנו לרווחה באוקטובר, מוודא שמזג האויר חזר לשפיות, ורק אז נפרד מאיתנו בנובמבר. לא תגידו מלך?

התירס הוא כנראה אחד הגידולים הראשונים שלמד האדם האמריקאי לגדל. לפני כ-7,000 שנה הבחינו כמה לקטיות (קרוב לוודאי נשים משבט המאיה או שבט שכן במרכז אמריקה) במוטציה ספונטנית בעשב הבר teosinte – קלח ארוך יותר, גרעינים גדולים יותר, משהו משך את האינטואיציה שלהן, והן בדקו ומצאו שהדגן טוב למאכל. הן גילו גם כי גרעינים שנפלו על הקרקע נבטו וגדלו להיות צמח בוגר שהניב עוד קלחים. ולאחר זמן למדו כי אם שמרו וזרעו את הגרעינים הטובים ביותר, היבול הבא היה טוב אפילו יותר!

בשלב הבא הן (חקלאיות כבר ולא רק לקטיות) גילו כי אם יגדלו תירס, שעועית וקישואים – יוכלו להרכיב בעזרתם דיאטה בסיסית מספקת. הצמחים גם השתלבו יפה בגידול: התירס שימש כעמוד תמיכה לשעועית שטיפסה עליו, והקישואים שגדלו על הקרקע כיסו אותה ומנעו עשבייה. זה חסך זמן ויצר זמן פנוי לבניית בתים, אריגת שטיחים, קליעת סלים, פיתוח אסטרונומיה, מתמטיקה וכמובן הותיר גם זמן לחגיגות…

הנה משמאל התירס העתיק, ומימין הפיתוח העכשווי של התירס:

כיום התירס הוא אחד הצמחים היחידים שאינו יכול להתרבות ללא עזרת אדם, שכן דרושה זריעת הגרעינים הנפרדים לשם נביטת הצמח.

בשפות שונות זכה התירס לשמות נכבדים: הראשונים שהביאו את התירס לאירופה היו הספרדים, והם נתנו לו שם המבוסס על שפת הטאינו המקומית: מהיז (Mahis) בטאינו , מאיס (Maize) בספרדית. פירוש השם בטאינו הוא "הזרע נותן החיים", גם בלטינית המשיכו באותה מסורת וקראו לו : Zea Mays (המילה zea פירושה "מעניק חיים").

כשעבר לאירופה זכה דוקא לשמות סתמיים ביותר, לכינוי הכללי לגרגירים (אפילו גרגירי מלח): corn, ואף לכינוי נחות: "דגן טורקי" (Turkey wheat או Turkey corn), "דגן מצרי" (Egyptian corn) או "דגן הודי" (Indian corn/wheat). הם התכוונו כנראה גם למוצאו של הדגן אבל גם רצו לומר שזהו דגן פראי ולא מתורבת, לעומת הדגנים האירופאים המנומסים. השם העברי ניתן לדגן המתוק מתוך הסתמכות על השם האנגלי "חיטה טורקית", או המקבילה ביידיש – "טירקישע וייצן". בספר הטבע 'ראשית לימודים' מתאר אותו ברוך לינדא כך: "חטי טורקיא – הוא מין תבואה אשר זרעונים שלו המה ממראה צהוב עגול… כל צמח ממנו יש לו שלוש מגדלים, ובכל מגדל או שבולת יהיו מאתיים וארבעים זרעונים מדובקים…".

אז אם טורקי, למה תירס? השם "תירס" נזכר בתנ"ך בספרי בראשית ודברי הימים. הוא היה בנו השביעי של יפת, אחד משלושת בניו של נח. חז"ל זיהו את תירס כאבי האומה הטורקית (במסכת יומא), ולכן זכה הדגן הטורקי לשם "חיטת תירס". נעמי שפירא מקבוצת כנרת מתארת במכתב מ1912 חגיגה חקלאית קייצית: "מסג'רה יצאנו בשש עגלות עם דגלים עבריים ותורקים, בשעה חמש בבוקר. הטבע היה יפה ממעל כל בקורת וכך הגענו במשך שתי שעות לכנרת בשירים ומחיאות כפיים… הראו כל מיני ירקות תוצאות מהמושבות והחוות… היו כל מיני שעועית, אפונים, סלק, חטי תירס, דלועים, קישועים, בנדורה, מלפפונים, תבואה, חיטה – והכל בסדר יפה". עם השנים נשמטה ה"חיטה" ונותר התירס, שאת שמו היינו צריכים להגות במילרע, אבל אז באו אופיר והחבורה של "תירס חם בים בם בם" וקבעו פה מציאות בהגיית השם, שאין סיכוי לשנות…

אין ספק שלא תמיד מבטא השם את המשמעות המתוקה והחיובית של הגרעין החביב הזה, שעולמם של תושבי אמריקה הקדומים היה תלוי בו וסבב סביבו. ואולי זילות השם מ"מעניק חיים" ל"דגן פראי" משקף במידה רבה את הפיחות שחל בצמח הנהדר הזה בעולם המערבי.

האמריקאים הילידים השתמשו בתירס במגוון דרכים: באכילה טריה או מבושלת, בייבוש הקלח וטחינתו לקמח, בגריסת הגרעינים הטריים להפקת פולנטה – דייסת תירס רטובה, בקישוט הבית בתירס צבעוני, בפיצוץ הגרעינים לפופקורן, בהאכלת הבהמות בקלחים ועוד. לכל חלקי צמח התירס היו יתרונות ושימושים: במקלות גבעולי התירס השתמשו לבנייה, לדיג ועוד, זקן התירס שימש כצמח מרפא לטיפול בבעיות כליות, מעלי התירס ארגו מחצלות, וסלים, יצרו מסכות, נעלי מוקסינים, ובובות:

גם היום אנחנו היום תלויים בתירס בכל תחום, במיוחד במה שאנחנו מכניסים לפינו – כמעט בכל מוצר מעובד יש כיום תוצרי תירס, אך מדובר בניצול זנים בודדים מהונדסים גנטית מתוך המגוון הגנטי העצום, ובתוצר בו אנחנו פוגשים תירס מעובד, סחוט ומשומש, נטול ערך תזונתי, וכמובן, תוצר של הוצאת אנרגיה מרובה ומיותרת. אנחנו משתמשים בעמילן תירס להסמכה ולהדבקה ובסירופ תירס להמתקה. חומרי התפחה, מתחלבים, צבעי מאכל, חומצת לימון – כולם עשויים תירס, וגם רוב רובו של המזון להאבסת בעלי חיים בתעשיית הבשר. מן התירס מפיקים גם פלסטיק ודלק. למי שמעוניין בהרחבה – כדאי לקרוא ספר מומלץ מאוד על מקומו של התירס אצלנו ועל אוכל כיום בכלל – "דילמת השפע" של מייקל פולאן.

אבל מכל השימושים הרבים, אין כמו נעיצת שיניים בקלח תירס טרי. לפעמים ישנה רתיעה מהתירס מטעמי כשרות. יש מי שחוששים שחרקים קטנטנים השוכנים בשערות התירס נכנסים לקלח עצמו ואז ממש בלתי אפשרי יהיה לאתר אותם בין שיני התירס ולשלוף אותם החוצה. דרור, אחד השליחים שלנו, סיפר לי לאחרונה שקיבל עצה ממשגיח הכשרות של סנפרוסט כיצד להתמודד עם הענין. לדברי המשגיח, החרקים הנמצאים בשערות בורחים לכיוון הקלח כשהם נחשפים לאור, תוך כדי קילוף התירס והסרת "זקנו". הפתרון הוא פשוט ויצירתי: קילוף התירס בחושך! כך נשארים החרקים בשערות התירס ויחד איתן נזרקים לקומפוסט! אתם מוזמנים לנסות זאת בבית…

שיהיה לכולנו שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, וכל צוות ח'ביזה.

______________________________________
מה השבוע בסל, לצידו של המלך?

יום שני: פטרוזיליה, דלעת אמורו, סלק/אדממה (סויה ירוקה)/לוביה תאילנדית ארוכה, פקוס/מלפפון, קישואים, עגבנייה, תירס, חצילים, תפו"א, מלון/אבטיח. ארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה שורש.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/חסה, כרישה/שום, דלעת ערמונים/דלעת לבנה, עגבניות צ'רי.

יום רביעי: קישואים, פקוס/מלפפון, עגבניה, אבטיח אישי, דלעת אמורו, פטרוזיליה, תירס, תפו"א, עגבניות צ'רי/תאילנדית/במיה/דלעת ערמונים, חצילים, פטרוזיליה שורש/כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: סלק, דלעת לבנה/נתח דלעת פרובנס, תרד ניוזילנדי/חסה

בשבוע הקרוב יש לנו שפע של תירס – מי שמעוניין להגדיל את כמויות התירס בארגז – נשמח לעשות זאת (כל 3 קלחים הם תוספת של 5 שקלים) – כתבו לנו הערה בהזמנה, שלחו סמס או כתבו אימייל, ונשמח להגדיל את מנת התירס בארגז שלכם.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)