עלי ח'ביזה #594, 10-13 באוקטובר 2016, ח'-י"א בתשרי תשע"ז

לקראת השנה החדשה – שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי:

השבוע:
– משלוח יום שני כרגיל (10 באוקטובר).
– משלוח יום רביעי עובר ליום חמישי 13 באוקטובר. מערכת ההזמנות תיסגר (לחמישי זה) ביום שני 10/10 ב9:00.

בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן
לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 17 ו19 באוקטובר.

בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה:
– משלוח יום שני עובר ליום שלישי 25 באוקטובר. מערכת ההזמנות תיסגר (לשלישי זה) ביום ראשון 23/10 ב9:00.
– משלוח יום רביעי כרגיל (26 באוקטובר).

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה', 20 באוקטובר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!

_______________________________________________

9-sep-end-cornהשמיים משתנים… ואיתם הארגזים

הסתו לגמרי כאן. בבקרים, בתחילת יום העבודה, ושוב לפנות ערב, עם סיומו, אנחנו בחולצות ארוכות. קטיף ירוקים בערוגות בבוקר מזמן ידיים נוטפות ונעליים רטובות עד הקרסול – העלים רטובים רטובים מטל. השמיים התכולים מאופק עד אופק מתחילים לקבל עיטורים של עננים ושל צפורים נודדות שחוצות את הרקיע, והערוגות הצעירות השתולות בשתילים חדשים מתמלאות בעשבים כשרק מסובבים את הראש… בפרדס ההדרים הקטן של משה, ליד המשרד שלנו, מוריקים בעגלגלות תפוזים וקלמנטינות, פומלות ולימונים, מתחילים להראות לחי צהובה…

לוח השנה העברי צועד יד ביד עם מקצב העונות. התחלפות השנה החדשה מתחדשת בעונה בה הכל מתחייה, לאחר קיץ ארוך, לוהט ומצמית. המון התחלות חדשות צצות בשדה – שתילים שעושים את דרכם הראשונה בהתבססות בקרקע הסתוית, שולחים שורש, שורדים רוח עזה של אחר צהרים סתוי או יום שרב פתאומי, ומתעקשים להתאקלם בדירה החדשה אליה הוכנסו. נבטים ירוקים ורכים שבוקעים מהזרעים שנטמנו באדמה בשבועות האחרונים, מציצים לצד המוני נביטות זרות – חלקן של גידולי העונה הקודמת באותה הערוגה, ואחרים של עשבי בר שזו שעת הכושר שלהם. לפעמים כשמביטים על ערוגה ברגעים הראשונים זו מלאכת ניחוש משעשעת להבין מה שייך לערוגה ומה לא, מה להשאיר ומה לעשב – מי לצמיחה ומי לעישוב, מי לחיים ומי למוות – ימים נוראים…

המקדימים מבין ירקות הסתו כבר כאן – הבטטה החלה להיאסף, בשבוע שעבר הצטרף הקייל, והשבוע הסלק, הצנוניות והקישוא וממש בקרוב הגזר. עוד ירק שהשנה עשה הסבה לסתו היא הסויה הירוקה שתבקר אצלכם בארגזים בשבועות הקרובים. זאת תהיה גיחה קצרה בלבד, מכיוון שהגידול השנה היה בכמות נסיונית. לאחר כמה שנים מוצלחות של גידול אדממה בתחילת דרכנו, באו כמה שנים פחות טובות, אולי בשל הזן ואולי בשל התזמון, וגם בעקבות קושי במציאת זרעים טובים, די החלטנו לזנוח את הגידול הזה. אבל משהו דגדג בזכרון…

השנה הציעו לנו מאחת מחברות הזרעים שמהן אנחנו קונים, לנסות זן מוצלח של אדממה, והחלטנו לנסות שוב, רק ערוגה או שתיים לעת עתה. שינינו גם את מועד הזריעה. מתברר שהסויה דומה יותר לשעועית הירוקה ומתאימה לזריעות אביב מוקדם-תחילת קיץ או סוף קיץ-סתו. בעבר זרענו אותה דווקא לצמיחה בחומו היוקד של הקיץ, היינו תחת הרושם שזה מה שהיא אוהבת – מה שמלמד שתמיד כדאי לבדוק מחדש הנחות ורושם שהתקבעו… וראו זה פלא – האדממה שנזרעה בחציו השני של הקיץ, הצמיחה שיחים ירוקים חזקים ויפים, ומניבה עכשיו תרמילים ירוקים ושמנמנים.

soy-field

אנחנו נקטוף אותה עבורכם בצרורות – ועליכם המלאכה להפריד את התרמילים מהענפים – אבל זאת מלאכה שווה וכדאית ביותר. בתרבות הסינית היא הוכתרה כבר לפני כחמשת אלפים שנה כאחד מחמשת מיני הדגן המקודשים החיוניים לקיומה של התרבות הסינית (יחד עם האורז, החיטה, השעורה והדוחן). על ידי הקיסר האגדי שנג-נונג, החקלאי האלוהי, שנחשב כמי שהביא לסין את בשורת החקלאות. מקורה בצפון סין, מצמח בר ששמו Glycine ussuriensis, לפני שנים רבות, כנראה בסביבות המאה ה-11 לפנה"ס, החל תרבות הסויה ע"י הסינים, היא כנראה אחד היבולים הראשונים שגודלו ע"י האדם, כצמח לאוכל ולמרפא גם יחד. עד המאה הראשונה לספירה הגיעה הסויה למרכז סין ודרומה ולקוריאה. במאה ה-7 היא הייתה כבר גם ביפאן, אינדונזיה, פיליפינים, ויאטנם, תאילנד, מלזיה, בורמה, נפאל וצפון הודו. למערב היא הגיעה במאה ה18.

מדהים כמה עבר הגידול העתיק הזה, שמשרת את בני האדם כבר מהעת העתיקה. מגידולו בשדות סין לפני כחמשת אלפים שנה, בעיקר כדי שישמש כזבל ירוק ויטייב וישביח את הקרקע ליבולים הבאים אחריו, ועד לשימושים המאוד לא שגרתיים שעושים בו כיום בתעשיה לדבק, צבעים, סיבים סינתטיים, סבון, דיו, נרות, לכה, תחליף לגומי וכמובן – דלק. מהיותו זרע מקודש ומכובד ועד להיותו מהונדס, מתוייג ואסור באזיקי זכויות רושמי הפטנטים.

כמו התירס, כמעט בכל דבר שאנחנו אוכלים יש סויה, מאז הינקות ממש (תחליפי חלב אם), החל בשמן הסויה הנפוץ כל כך, דרך הבשר והדגים (סויה משמשת כמרכיב בתערובות מאכל לבעלי חיים ודגים), דרך קמח סויה במאפים, חלבון סויה בתחליפי חלב, וסיבי סויה ולציטין סויה בכמעט כל מזון מעובד שזקוק להדבקה, התפחה ו"עיצוב". מוזר לומר שהמזון הזה מכיל סויה, כי הוא בעצם מכיל מרכיבים שונים מופרדים, מפורקים ומעובדים עד טיפת חלבונם האחרון. האם אפשר לקרוא לזה בסוף היום סויה? לא יודעת. זאת שאלה פילוסופית לימים הנוראים… לי זה נשמע יותר כחלקי גופות מפורקים וחסרי נשמה.

אבל הכל מתחיל בשדות ירוקים. מרחבים עצומים ממש בהם גדלים המוני צמחים ירוקים ויפים מאוד. הסויה שייכת למשפחת הקטניות או הפרפרניים. משפחה בהחלט מכובדת וחשובה בחקלאות, אליה שייכים גם האפונה, השעועית, הלוביה, הפול, החומוס ועוד. בדרך כלל ממתינים כארבעה חודשים, עד שהצמח יבשיל במלואו, יתקשה ויתייבש ויפיק זרעים חומים, הנראים כך:

בשלב הזה הם ייקטפו ויתחילו במסעם האחרון בו יעברו פירוק, מיצוי, התפחה, התססה, טחינה, זיקוק ושאר מיני עינויים. גם אצלנו בשדה יגיעו חלק מהצמחים למצב הזה, אבל לשם מטרה הפוכה בדיוק – כדי לשמור את הזרעים, ולהפיק מהם זרעים לשנה הבאה שייטמנו באדמה ויפיקו עוד צמחים ירוקים, משמחי לב ומטייבי קרקע. במקום התחכום בעיבוד, לשמר את הפשטות, במקום הפירוק לשמר את שלמות הצמחים.

אבל רוב הפולים הקטנים של הסויה שלנו נקטפים עוד בשלב הירוק, כשהם עדיין ראויים לשם "אדממה" – פולים על ענפים (Eda= ענף, Mame= שעועית, פולים):

edamame-bunch

פולי הסויה בצורתם הטבעית והמקורית, אוצרים בתוכם יתרונות בריאותיים הרבים: הם עשירים בחלבון (60% מהצריכה היומית המומלצת), הדומה בהרכבו לחלבון שיש בבשר. החלבון הזה אחראי לייצב את רמות הסוכר בדם ומסיייע להפחתת הסיכון לסכרת. כמו כן האדממה מכילה וויטמינים A , C ו- K, ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, אשלגן, וסידן. היא עשירה בסיבים תזונתיים (40% מהצריכה היומית המומלצת) שיכולים להתחבר לרעלים ולהוציא אותם מהגוף. היא מכילה לציטין המסייע באיזון כולסטרול בגוף, וידוע כבעל תכונות טובות במניעת טרשת העורקים. הלציטין הוא מרכיב חשוב גם בתהליך ההרזיה, שכן הוא מסייע בפירוק שומנים ותורם לירידה במשקל.

כמו כן מכילה האדממה גם כולין ואינוזיטול, רכיבים אשר משפרים את הזיכרון, ותורמים להעברת מסרים במערכת העצבים. חלבון הסויה מכיל גם ספונינים, רכיב בעל השפעה חזקה וטובה במניעת מחלות סרטן ומחלות לב. אדממה עשירה באיזופלבונים (Isoflavones), הצורה הצמחית של אסטרוגן. ויכולה לשפר סימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, סיכון מופחת למחלות לב ומניעת אובדן צפיפות מסת העצם, במיוחד בעמוד השדרה ובירכיים. ולבד מכל אלה, אדממה מכילה גם סוג של פפטיד (lunasin) שמצליח להפחית את הכולסטרול  בגוף: מצד אחד הוא מעכב את היצור של כולסטרול בגוף, ומצד שני הוא מסייע להוריד את רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL).

לאחר הגעתה לעולם המערבי, קיבלה הסויה מקום של כבוד בעולם מזון הבריאות, וכמו טרנדים רבים, הגיעה לדרגת הערצה ממש, כשהיא נחשבת "פצצת בריאות" ומשמשת נושא בבדיחות על כולסטרול וטופו. מיליארד סינים לא טועים! בשנים האחרונות החל להתפתח דיון בנושא, כשמצד אחד עומדים מצדדי הסויה מגובים בבריאותם הטובה של הסינים והיפאנים (ובהרבה מזומנים: למעלה מ-50% מהסויה בעולם מיוצרת בעידוד ושליטת חברות אמריקאיות, כ-70% מהמוצרים על המדפים מכילים סויה, גם בדרכים עקיפות), ומהצד השני תוהים מדענים אם כל כך הרבה הורמון, גם אם צמחי, אכן בריא, ומאשימים את הסויה בהגדלת הסיכוי לסוגים שונים של סרטן (כנגד אלה שהיא מונעת), שינויים בפעילות בלוטת התריס, פגיעה בפוריות ובפעילות המוחית אצל גברים, גרימת מומים מולדים, ואפילו בכך שילדות במערב מתחילות להתפתח בגיל צעיר, ההולך ויורד.

חלק מהאשמה מופנית כלפי ההנדסה הגנטית של רוב הסויה המגודלת בעולם (שרובה נועדה לחסן את הסויה בפני מדבירי עשבים שונים), וכתוצאה ממנה, הריסוס המוגבר. סברה אחרת היא שההתססה שעוברים רוב פולי הסויה במזרח בתהליך עיבודם למוצרים השונים (טמפה, טופו, מיסו וכו) משמידה הרבה מן החומרים הטבעיים המסוכנים בה והופכת אותה בטוחה יותר לשימוש, אך הממצאים אינם ברורים דיים כדי לקבוע בבירור.

ולי נותר שוב רק להרהר לי בשקט על הבעייתיות של הטוטליות, הקיצוניות, ההגזמה, המוחלטות, ולחלוק אתכם את ההנאה בנשנוש פולי סויה ירוקים, הפיצוחים היפאנים., והכל במידה.

מתכונים רבים לאדממה – באגף המתכונים שלנו

לקראת סיום יש לנו חוב ישן שהתפספס בין עומסי החגים – לאחל מעומק ליבנו מזל טוב והרבה ברכות למג'די, שנשא לאישה את סאפה, בחירת ליבו, לפני כשבועיים. מאחלים לכם שנים ארוכות של חיים טובים יחד. אהבה ושותפות.

שיעבור המשך השבוע הזה בשלום ושלוה, ימים נוראים רגועים לכולנו,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כוסברה/שמיר/נענע, קייל/בזיל, סויה ירוקה (אדממה)/דלעת, תפו"א/בטטה, מלפפון, תירס, תרד ניוזילנדי/מנגולד, פלפל, חסה, לוביה/במיה/לוביה תאילנדית, עגבניות.

ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק/כרישה/בצל יבש, סלק/קישואים, חציל

יום חמישי: סויה/דלעת, תפו"א/בצל, חסה, כוסברה/שמיר/נענע, סלק/קישואים/בטטה, חציל/פלפל, תירס, קייל/תרד ניוזילנדי, מנגולד/בזיל, מלפפונים, עגבניות.

ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק/כרישה, לוביה תאילנדית/לוביה/צנוניות, במיה/עגבניות צ'רי

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)