עלי ח’ביזה #580, 4-6 ביולי 2016, כ”ח-ל’ סיון תשע”ו

cornsky מלך הקיץ – KING CORN כבר כמה שבועות שאתם פוגשים בארגזים את מלך הקיץ שלנו – התירס. כל שנה הוא מלווה אותנו מחודש יוני ועד נובמבר, נפרד יחד איתנו מבית הספר, קופץ למים אל החופש הגדול, ושב איתנו ללימודים בסתו. הוא מתחיל להבשיל כשכבר חם אך מדי פעם עוד מתגנב איזה יום ממוזג, ממשיך בנאמנות ללוות אותנו לתוך הלהט הקייצי הבלתי נסבל של יולי-אוגוסט והחמסינים של ספטמבר, ונושם איתנו לרווחה באוקטובר, מוודא שמזג האויר חזר לשפיות, ורק אז נפרד מאיתנו בנובמבר. לא תגידו מלך? השבוע גם חוגגים אזרחי ארצות הברית, מולדתו של התירס, את יום העצמאות – מזל טוב להם! לכבודם ולכבודו נשיר השבוע ובשבוע הבא שיר הלל לקלח הצהוב המתוק. התירס הוא כנראה אחד הגידולים הראשונים שלמד האדם האמריקאי לגדל. לפני כ-7,000 שנה הבחינו כמה לקטיות (קרוב לוודאי נשים) במוטציה ספונטנית בעשב הבר teosinte – קלח ארוך יותר, גרעינים גדולים יותר, משהו משך את האינטואיציה שלהן, והן בדקו ומצאו שהדגן טוב למאכל. הן גילו גם כי גרעינים שנפלו על הקרקע נבטו וגדלו להיות צמח בוגר שהניב עוד קלחים. ולאחר זמן למדו כי אם שמרו וזרעו את הגרעינים הטובים ביותר, היבול הבא היה טוב אפילו יותר! בשלב הבא הן (חקלאיות כבר ולא רק לקטיות) גילו כי אם יגדלו תירס, שעועית וקישואים – יוכלו להרכיב בעזרתם דיאטה בסיסית מספקת. הצמחים גם השתלבו יפה בגידול: התירס שימש כעמוד תמיכה לשעועית שטיפסה עליו, והקישואים שגדלו על הקרקע כיסו אותה ומנעו עשבייה. זה חסך זמן ויצר זמן פנוי לבניית בתים, אריגת שטיחים, קליעת סלים, פיתוח אסטרונומיה, מתמטיקה וכמובן הותיר גם זמן לחגיגות… הנה משמאל התירס העתיק, ומימין הפיתוח העכשווי של התירס:
כיום התירס הוא אחד הצמחים היחידים שאינו יכול להתרבות ללא עזרת אדם, שכן דרושה זריעת הגרעינים הנפרדים לשם נביטת הצמח. בשפות שונות זכה התירס לשמות נכבדים: הראשונים שהביאו את התירס לאירופה היו הספרדים, והם נתנו לו שם המבוסס על שפת הטאינו המקומית: מהיז (Mahis) בטאינו , מאיס (Maize) בספרדית. פירוש השם בטאינו הוא “הזרע נותן החיים”, גם בלטינית המשיכו באותה מסורת וקראו לו : Zea Mays (המילה zea פירושה “מעניק חיים”). כשעבר לאירופה זכה דוקא לשמות סתמיים ביותר, לכינוי הכללי לגרגירים (אפילו גרגירי מלח): corn, ואף לכינוי נחות: “דגן טורקי” (Turkey wheat או Turkey corn), “דגן מצרי” (Egyptian corn) או “דגן הודי” (Indian corn/wheat). הם לא התכוונו כנראה למוצאו של הדגן אלא ניסו לומר שזהו דגן פראי ולא מתורבת, לעומת הדגנים האירופאים. השם העברי ניתן לדגן המתוק מתוך הסתמכות על השם האנגלי “דגן טורקי”. השם “תירס” נזכר בתנ”ך בספרי בראשית ודברי הימים. הוא היה בנו השביעי של יפת, אחד משלושת בניו של נח. חז”ל זיהו את תירס כאבי האומה הטורקית (במסכת יומא), ולכן זכה הדגן הטורקי לשם “תירס”… אין ספק שלא תמיד מבטא השם את המשמעות המתוקה והחיובית של הגרעין החביב הזה, שעולמם של תושבי אמריקה הקדומים היה תלוי בו וסבב סביבו. ואולי זילות השם מ”מעניק חיים” ל”דגן פראי” משקף במידה רבה את הפיחות שחל בצמח הנהדר הזה בעולם המערבי. האמריקאים הילידים השתמשו בתירס במגוון דרכים: באכילה טריה או מבושלת, בייבוש הקלח וטחינתו לקמח, בגריסת הגרעינים הטריים להפקת פולנטה – דייסת תירס רטובה, בקישוט הבית בתירס צבעוני, בפיצוץ הגרעינים לפופקורן, בהאכלת הבהמות בקלחים ועוד. לכל חלקי צמח התירס היו יתרונות ושימושים: במקלות גבעולי התירס השתמשו לבנייה, לדיג ועוד, זקן התירס שימש כצמח מרפא לטיפול בבעיות כליות, מעלי התירס ארגו מחצלות, וסלים, יצרו מסכות, נעלי מוקסינים, ובובות: גם היום אנחנו היום תלויים בתירס בכל תחום, במיוחד במה שאנחנו מכניסים לפינו – כמעט בכל מוצר מעובד יש כיום תוצרי תירס, אך מדובר בניצול זנים בודדים מהונדסים גנטית מתוך המגוון הגנטי העצום, ובתוצר בו אנחנו פוגשים את התירס מעובד, סחוט ומשומש, נטול ערך תזונתי, וכמובן, כתוצר של הוצאת אנרגיה מרובה ומיותרת. אנחנו משתמשים בעמילן תירס להסמכה ולהדבקה ובסירופ תירס להמתקה. חומרי התפחה, מתחלבים, צבעי מאכל, חומצת לימון – כולם עשויים תירס, וגם רוב רובו של המזון להאבסת בעלי חיים בתעשיית הבשר. מן התירס מפיקים גם פלסטיק ודלק. מי שמעוניין בהרחבה – ספר מומלץ מאוד על מקומו של התירס אצלנו ועל אוכל כיום בכלל – “דילמת השפע” של מייקל פולאן. אבל מכל השימושים הרבים, אין כמו נעיצת שיניים בקלח תירס טרי. לפעמים ישנה רתיעה מהתירס מטעמי כשרות. יש מי שחוששים שחרקים קטנטנים השוכנים בשערות התירס נכנסים לקלח עצמו ואז ממש בלתי אפשרי יהיה לאתר אותם בין שיני התירס ולשלוף אותם החוצה. דרור, אחד השליחים שלנו, סיפר לי לאחרונה שקיבל עצה ממשגיח הכשרות של סנפרוסט כיצד להתמודד עם הענין. לדברי המשגיח, החרקים הנמצאים בשערות בורחים לכיוון הקלח כשהם נחשפים לאור, תוך כדי קילוף התירס והסרת “זקנו”. הפתרון הוא פשוט ויצירתי: קילוף התירס בחושך! כך נשארים החרקים בשערות התירס ויחד איתן נזרקים לקומפוסט! אתם מוזמנים לנסות זאת בבית… קצת באיחור, אבל בכל זאת… יומולדת שמח לטליה, מלכת האתר שלנו, שחגגה בשבוע שעבר יומולדת 40! מאחלים לך כל הטוב שבעולם. שיהיה לכולנו שבוע טוב, עיד אל פיטר שמח למוחמד, עלי ומג’די, חודש תמוז טוב, ותחילת חופשה גדולה נעימה לכולנו, אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, וכל צוות ח’ביזה. ______________________________________ מה השבוע בסל, לצידו של המלך? יום שני: חסה ירוקה, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות, מלפפון/פקוס, קישואים, חצילים, אבטיח/מלון, תרד ניו זילנדי/מנגולד, תירס, דלעת אמורו, בארגזים קטנים בלבד: בצל יבש. ובסל הגדול תוספת של: דלעת ערמונים, לוביה תאילנדית /עגבניות צ’רי, נענע/בזיל, תפו”א. יום רביעי: פטרוזיליה/נענע/בזיל, מנגולד/תרד ניוזילנדי, עגבניות, חסה ירוקה, תפו”א, קישואים, דלעת אמורו/דלעת פרובנס, מלפפון/פקוס, תירס, אבטיח/מלון, בארגזים קטנים: חצילים/עגבניות צ’רי. ובסל הגדול תוספת של: שעועית תאילנדית/עגבניות צ’רי/במיה, חצילים, בצל יבש, דלעת ערמונים יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)
Top