עלי ח'ביזה #571, 2-4 במאי 2016, כ"ד-כ"ו ניסן תשע"ו

תודות — תודות — תודות

זכות נעימה היא לפתוח בתודה מעומק הלב לכל מי שטרח ועמל לקראת היום הפתוח הנחמד שהיה לנו ביום רביעי האחרון.
ליושב במרום ומכוון את מזג האויר – על יום נעים במיוחד, שמש מלטפת, רוחות קלילות ואויר משובח.
לחברי להקת הייזל היל – שהגיעו כתמיד, בחיוך ושמחה, ופתחו את האירוע בניגונים כיפיים ומשובבי אוזן ולב.
לטלאור שהנחתה במקצועיות סיור ליקוט עשבי בר מכל השפע המתפרץ שסביב לשדות ה"מתורבתים" שלנו (הודעה מטלאור בהמשך).
למתן שהוסיף קצב וצליל, והרבה כיף ושמחה בסדנאות התופים המקסימות שהעביר.
היה כיף לארח ולתת מקום לכישרונות, ידע ומיומנות של אנשים מקהילת ח'ביזה – ונשמח לעשות זאת שוב בימים הפתוחים הבאים.

וכמובן – לפני ואחרי ותוך כדי – תודה רבה לצוות הנפלא שלנו – שבזכותו זכינו לארח אתכם בחלקות השדה הפוריות והשופעות שלנו, שניקה וסידר את פינת המפגש, והקים את סככת הצל המרשימה לקראת היום הפתוח, לגבי – שעמל על הטרקטור ועל כל מה שנחוץ באיכפתיות ועבודה קשה, למג'די ועלי שחתכו ותיבלו והציעו מנשנושי השדה, למוחמד וצוות העובדים התאילנדים, שעמלו על הקטיפים ומכירת הירקות. תודה רבה רבה.

ואחרונים חביבים – לכם – שבאתם, בכל הגילאים ועם הרבה גיל… ושימחתם אותנו בפנים מאירות, בהערכה ותודה, בשאלות סקרניות, ביצירה בבוץ, במילים טובות ובחיוכים. הימים האלה נותנים לנו תמיד הרבה כוח להמשך, ועושים אותנו שמחים בעבודה שלנו שהיא גם בית ומשפחה וחברים.

אז תודה רבה, וחזרה נעימה לשגרה (רק לכמה ימים, ואז שוב בלאגן…)

אלון ובת-עמי
——-

כמה מילים מטלאור בהמשך לסיור הליקוט:
שלום לכל המשתתפים בסיור הליקוט ביום הפתוח, אתם מוזמנים ומוזמנות לקרוא באתר שלי על הצמחים שפגשנו בסיור וגם לצפות בתמונות שיעזרו לכם לזהות את הצמחים קרוב לביתיכם.
שמחתי להכיר ומקווה לפגוש שוב!
טלאור כהן – שביל הליקוט
_________________________________________

החל מהשבוע – אנחנו מתחילים לשלוח לכם את התוצרת בארגזי ח'ביזה חדשים! (בינתים רק לארגזים הקטנים). לאחר יותר מתריסר שנים של משלוחי ירקות בארגזים יד 2, הגענו לתקופות של חוסר בארגזים לשימוש חוזר בכמויות ובגדלים שאנחנו צריכים. לאחר התלבטות החלטנו לעבור למשלוח בארגז חדש – ומהשבועות הקרובים יתחילו להגיע אליכם הירקות ב"ארגז ח'ביזה" מודפס.

מכיוון שאנחנו עדיין מאוד רוצים לעשות שימוש חוזר (ומשולש, ומרובע, ככל שנוכל) בארגזים – נודה לכם מאוד אם ביום החלוקה הבא שלכם, תשאירו את הארגז הריק מחוץ לדלת. כדי להקל עליכם את הענין – ניתן לפתוח את הדבקת הארגז בקלות ולשמור אותו שטוח לחלוטין, כך לא יתפוס מקום מיותר בבית במהלך השבוע או השבועיים שהוא מחכה לשליח שלנו.

תודה על שיתוף הפעולה!

___________________________________________

והודעה אחרונה – לתזכורת –
בשבוע הבא, בשל יום העצמאות, משלוחי יום רביעי יוקדמו ליום שלישי 10 במאי.

_______________________________________

   דון קישוא

רק לפני שבוע יצאנו ממצרים, עכשיו זה זמן מדבר. כשאני מדמיינת ימים של הליכה עמוסת צרורות במדבר, עם מַן מִן השמיים, למרות כל יחסי הציבור המצויינים, זה נשמע לי לא משהו. איכשהו מזון-על-מהיר-ומוכן שכזה שמחליף טעמו לפי הדרישה, אבל, נו, אתם יודעים, הוא לא הדבר האמיתי העסיסי שממש צמח מהקרקע, לא עושה לי חשק. אני בהחלט יכולה להזדהות עם הקריאה של בני ישראל: "זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים. ועתה נפשנו יבשה, אין כול–בלתי, אל-המן עינינו" (במדבר י"א ה-ו).

בדרך כלל כועסים עליהם: "כפויי טובה", לועגים להם: "נו באמת "בחינם" – על מי אתם מנסים לעשות רושם?". ומטיפים: "אין כמו המן – והמן, כזרע-גד הוא; ועינו, כעין הבדולח. שטו העם ולקטו וטחנו בריחיים, או דכו במדוכה, ובישלו בפרור, ועשו אותו עוגות; והיה טעמו, כטעם לשד השמן"
ובכל זאת – אני מבינה אותם. עם כל התקוה והאידאלים והחזון לעתיד, להתחיל את הקיץ בלי לשזוף את העין בכמה צמחי קישואים, להתענג על הפרחים הצהובים והגדולים שלהם, לנגוס באיזה ביכורי קישוא עסיסי – נשמע לי קשה למדי. אין ספק שטוב שסיימנו עם הפרק המדברי הזה…

העלון השבוע נכתב לכבוד הקישואים האביביים שלנו, שמבשרים את התחלפות העונה מחורף לאביב ועוד מעט לקיץ, והבשורה המשמחת שהם מביאים איתם: ששאר ירקות הקיץ עומדים בתור להצטרף לארגז. תפוחי האדמה האביבייים כבר משמינים (תנו להם שבוע-שבועיים), הנענע התחדשה ובאה לביקור, ועוד מעט, גם קרוביהם של הקישואים, הפקוסים, יצטרפו. חברים נוספים שצומחים בשדה ויגיעו בהמשך: השעועית השטוחה, השעועית הירוקה והצהובה והלוביה, החצילים, התירס, המלונים, האבטיחים, הפלפל – כולם כבר שתולים וצומחים בשדה.

עונת הקישואים אצלנו מתחילה בסוף החורף. אנחנו זורעים את הקישואים בתחילת פברואר, כשעדיין קרררר. כדי להגן על הקישואים החביבים אנחנו פורשים על האדמה חיפוי קרקע עשוי פלסטיק, ומעל הזרעים פורשים יריעת פלסטיק נוספת כהגנה מפני הקור. התוצאה היא מעין מנהרה שמתחממת מקרני השמש ומבודדת מהקור העז ומהסופות שעדיין מבקרות אצלנו בחודשי סוף החורף. בדרך כלל אנחנו שמים באדמה בסבבים הראשונים גם שתילים וגם זרעים. מניסיוננו, היו שנים בהן סבלו נביטות הקישוא הראשונות שלנו מהיעלמות מסתורית עקב אכילות רבות של הנבטים הרכים, כנראה על ידי צרצרים, או שוכני קרקע אחרים. וזו סיבה נוספת לבחור בשתילים בתקופה הזו, כדי לנסות ולהתחכם להם.

אחרי שקצת מתחמם ומתחת לפלסטיק כבר חם מדי, אך הצמחים עדיין בתחילת דרכם, אנחנו מכסים את צמחי הקישוא בבד אגריל – כיסוי העשוי מבד לא ארוג, ממנו עשויים גם מגבונים לחים. אלו יריעות דקיקות אך מבודדות, הן אינן אטומות ומאפשרות לקרני השמש להכנס, ומצד שני הן חזקות יחסית. ב חורף אנחנו משתמשים בו כדי להגן על הירוקים העדינים מהברד, ובאביב אנחנו משתמשים בו על הקישואים ולפעמים גם בני משפחה אחרים בתקופת הצמיחה הראשונית שלהם, כמגן מפני חרקים.

למה צריך להגן עליהם מחרקים? דווקא לא מדובר בחרקים צמחוניים שחפצים לנשנש עלי קישוא, אלא בסתם זבובים, יתושים ושאר מעופפים שרוצים רק לנחות ולהניח יד ורגל על הקישוא, אלא שהם לא ממש מקפידים לרחוץ ידיים לפני כן, וכך הם מעבירים וירוסים ומחלות שפוגעים בצמחי הקישוא הקטנים. הוירוסים ומחלות העלים הם הבעיות החמורות בצמחים ממשפחת הדלועים, ובעיקר רגישים להם הקישואים, הפקוס, המלונים והדלעות הקטנות לסוגיהן. ולכן את אלה אנחנו מכסים בתחילת דרכם בבד, ממש כמו שבבית אנחנו שמים רשת על החלונות למנוע מהמעופפים את הכניסה לסלון. כשמתחילה הפריחה אנחנו מסירים את הבד מהצמחים, כי אז מתחיל ניגון אחר בו אנחנו דווקא זקוקים לזמזומים של חריקם מעופפים…

אז איך בעצם מגיע קישוא מצמח ירוק ומרשים להנבת פרי ולהבשלה? בדרך יש כמובן פרחים צהובים, גדולים ויפים מאוד, המושכים את עיני הבריות ובעיקר את עיני החרקים, החובבים את הצבע הצהוב. על צמח הקישוא ישנם פרחים משני סוגים: פרחים זכריים ופרחים נקביים (וכל האמור כאן לגבי קישואים תופס גם לגבי דלעות, מלפפונים, מלונים, אבטיחים, פקוסים ושאר בני המשפחה). שני סוגי הפרחים האלה דומים מרחוק, אבל כשמתקרבים ההבדל ברור.

הנה כך נראה הפרח הזכרי:  squash-male-far   וממש מקרוב: male-squash-blossom

והמקבילה הנקבית שלו: squash-female-far  ושוב, בתמונת תקריב: female-squash-blossom

החרקים הנפעמים מהצבע העז מיפי הפרחים נכנסים אל הפרח הזכרי, משתעשעים, משחקים, אוספים קצת צוף ועל הדרך גם אבקה, שנראית כך:

pollen-on-male-squash

אחר כך הם עוברים למגרש המשחקים השכן, הפרח הנקבי, ומפזרים שם בכל מקום את האבקה הזכרית. הפרח הנקבי המופרה נסגר ומתכווץ, ובסוף התהליך נראה כך:

pollinated-zucchini

תוכלו להבחין שבקצהו כבר הולך ותופח, הולך וצומח לו קישוא טרי ורענן – רק כמה ימים דרושים לו והוא מוכן לקטיף זהיר ורגיש, כדי שלא לשרוט אותו ולא לפגוע בקליפתו המבריקה והעדינה. הקישואים גדלים מהר מהר ולכן אנחנו קוטפים אותם ממש מדי יום. קישואים שנשכחים בטעות על השיח, נגלה אחרי כמה ימים בגודל מפלצתי למדי…

אז לסיום חג המצות, אנחנו שמחים לדרך אתכם בברכת אוכל "אמיתי" – צומח, נושם, עונתי, כזה שמתגעגעים אליו, למרות שאינו מזון-על, טעמו אינו משתנה על פי הרצון והוא אינו נאסף מוכן מיד לאכילה כאילו נפל "מן השמיים".

איזה כיף לסיים בבשורה טובה – בסימן טוב ובהתרגשות רבה, השבוע נישאים עלי ובחירת ליבו גי'האן. לעלי ולג'יהאן, למוחמד, מוחמדיה ומג'די ולכל שאר בני המשפחה – המון ברכות מזל טוב, שמחה, טוב ואהבה מכולנו.

שיהיה לכולנו שבוע טוב, שרב לטיפות שאולי עוד יבואו, ובין שלל אירועי השבועות הקרובים.
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

__________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: חסה ירוקה/מסולסלת, פטרוזיליה, עגבנייה, מנגולד, מלפפון, בצל יבש/כרישה, כרוב /תפו"א, סלק אדום, קישואים, סלרי עלים, פטרוזיליה שורש, מתנה – כוסברה/שמיר.

ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק, גזר, ארטישוק/תרד ניוזילנדי

יום רביעי: קישואים, מלפפון, פטרוזיליה, מנגולד, עגבנייה, חסה, בצל יבש, כרוב/תפו"א, סלרי עלים, סלק, פטרוזיליה שורש/בצל ירוק.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי, כרישה, גזר.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)