עלי ח'ביזה #552, 7-9 בדצמבר 2015, כ"ה-כ"ז כסלו תשע"ו

פועה ועודד ממשק 42 בטל שחר מזמינים אתכם לחגוג איתם חנוכה (לחצו להגדלה) –
meshek 42 chanuka

_________________________________

חדשות ממליסה – "מפרי ידיה":

בmipri_yadea_logoזכות השמיטה כל הזמנת לדר פירות "מפרי ידיה", תלווה בטעימת קראנצ' גויאבה – מיוצר מרסק תערובת פירות המכיל גם גויאבות קדושת שביעית (ולכן הן הפקר וניתנות במתנה ולא במכירה). (לכל הזמנת לדר תתווסף טעימה שכזאת, עד גמר המלאי).

וגם – חזרו הצימוקים! זן פליים, מיובשים בשמש, ללא חומר משמר, מחוות טל, 200 גרם ב- 12 ש"ח, קילו ב- 48 ש"ח. (הזמנה דרך הפירות היבשים של "מפרי ידיה" באתר).

בברכה, בתאבון ולבריאות, מליסה.

___________________________________________

Ein Harodבתזמון מעולה לחנוכה חוזר אלינו שמן הזית של קיבוץ עין חרוד – שמן זית אורגני מזן ברנע, חדש מן המסיק של השנה (השמיטה נשמרה בהיתר מכירה). מגד"ש עין חרוד אנחנו גם מקבלים שקדים אורגניים וגרגירי חומוס אורגני משובח. חפשו אותם במערכת ההזמנות שלנו.

_________________________________________

וגם –

samar

הם כאן!!! התמרים של סמר!!!
נחתו אצלנו בצהרי יום שני – מזני ברהי, דקל נור וזהידי.
אתם מוזמנים להוסיף אותם להזמנה שלכם במערכת ההזמנות שלנו.
____________________________________________________

נר דקיק

צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר,
ואין נרו שלו כנר חברו,
ואין איש שאין לו נר.
וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים,
ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר את העולם
כולו.

(מיוחס לרב אברהם יצחק הכהן קוק)

חנוכה, חג האור והאש העברי, חג החורף שלנו, מקביל לחגים דומים בתרבויות אחרות. איכשהו כל שנה בתחילת החורף, כשהגיע החושך נבהלו בני האדם מהתקצרות שעות האור והרגישו צורך להדליק להם איזה נר דקיק ולהזכיר לעצמם שלמרות הדכדוך המזדחל, והאפלה המתגברת, ימי האור בואו יבואו. בפשטות, בשקט, בהדרגה, אחד ועוד אחד, מוסיף והולך, גובר האור הרגוע והצנום של שלהבות החנוכיות. בלוח השנה העברי החג הזה מתחבר גם לחג השמן הקדום (שנדחק הצידה כנראה לאחר נצחון החשמונאים) המציין את סוף עונת המסיק, וחוגג את שמן הזית החדש שמדליקים בו נרות ומרגישים שהנה, יש במה להאיר את לילות החורף הבאים עלינו.

בשבילי הוא חג שמזכיר לי שוב כמה מעט טוב דרוש לפעמים כדי להאיר את הקושי, ואת הרוע, כדי לפרק אותו מעט, למצוא בו מילה טובה, פינה רכה. כמו נר קטן ודקיק שברגע שהודלק, כבר אין החושך כל כך חשוך, ומפחיד ומאיים. זה חג שחוגג את נצחון ההסתפקות במועט – ומספר שלפעמים כה מעט דרוש כדי להאיר אור גדול, רק כד קטן, רק כמה כוונות טובות ונכונות להאמין ולתת, רק מעט רצון טוב ואהבה כדי לפזר בדידות או לצחוק צחוק גדול (וכבר אמרו לפני – ההבדל בין חבר אחד לאף אחד הוא אינסופי).

אני יודעת שהחג הזה הפך זה מכבר, כמו שאר החגים וסתם ימות החול, לחגיגת קניות ומתנות. בשנים בהן הייתי בארצות הברית ראיתי איך משתדלים ההורים היהודים לא לפגר אחרי החברים שחוגגים כריסמס צבעוני מואר ומלא מתנות, ולתת לילדים מתנות רבות, מדי יום. גם פה בישראל הוא כבר מפגן של זיקוקים ושלהבות גדולות ומתנות ומופעי ענק רועשים ונוצצים, שצריכים בכל שנה להיות אפילו גדולים ומפוצצים יותר מבשנה שעברה…

olivetree

בעיני זה כל כך הפוך לכוונה הראשונית של הימים האלה, בהם חוגגים את סיום עונת המסיק, בה נאספים אל בית הבד פירות העץ שכל כולו קיימות – הוא אולי העץ הכי צנוע ומסתפק במועט שיש, וגם בין היציבים והחזקים ביותר. עץ שלא זקוק כמעט לכלום, ועומד באיכותו גם לאורך שנים ארוכות, שחונות, גשומות, חמות, קרות – הכל יכול לעבור עליו, והוא, הזית העמיד והשתקן, ימשיך לשרוד ולצמוח ולהפיק זיתי שמן מהם נוכל להדליק אור, לאכול לבריאות, לרכך את עורנו ולרפא פצעים ושאר מחלות.

וזה יפה כל כך, כי עונת המסיק היא העונה האחרונה בשרשרת עונות הקטיף – קצרנו, בצרנו, ערינו, גדדנו, אספנו אל הגורן והיקב את תנובות השדה שלנו, התנפחנו מגאוה על ההצלחות או דאגנו בחרדה על הכשלונות. והנה בסיום כל הדרמה הזאת, מגיעה עונת המסיק. כאן לא היה לנו הרבה שעשינו – בעיקר קיוינו למנות קור מתאימות, לכמויות גשם מספיקות, לגשם ראשון (ושני) חזק וטוב שישטוף את הזיתים.

ואז אנחנו קוטפים בענוה ובשתיקה את הפירות הקשים האלה, שאם נלחץ עליהם באצבענו הם יתפקעו מעסיס, אבל לא כזה שבא ללקק מהאצבע, כמו מיץ הענבים, התאנים, הרימונים או התמרים. זהו מיץ מר ומוזר, אבל הוא שיבנה את גופנו לטווח הארוך, הרבה יותר מהסוכר בפירות המתוקים, והוא זה שיאיר לנו את לילות החורף הארוכים שכבר כאן. בענווה, בפשטות ובמעט שצריך עץ אין חגיגות מתוקות, יש כבר חורף והתכנסות פנימה, לתוך השקט המרגיע והתקוה שנר דקיק ומאיר מביא אלינו בחשכת ליל.

זה באמת מדהים לראות איך מפירות כל כך קשים ולא מפתים יוצא השמן הזהוב הזה. למען האמת בתחילה הוא לא זהוב בכלל: מתוך עיסה די דוחה יוצא נוזל מלוכלך ומרתיע. רק אחרי זמן מה שהוא עומד במנוחה, באפלה, הוא נפרד מהמים המלוכלכים, וצף עליהם נקי ובהיר. כל התהליך הזה ממש מופלא בעיני, כי יש בו כל כך הרבה סמליות – והוא מלמד הרבה על מה שנראה מלכתחילה כחסר תוחלת או סיכוי, כמריר, פגום ולא מוצלח. ועל כמה אפשר להפיק כשבכל זאת מנסים, לעתים במאמץ ובעקשנות, ונותנים צ'אנס, ומאמינים ומאפשרים זמן ושהות לדברים לעשות את העבודה לפעמים גם בעצמם, בלי שנתערב. וכמה בריאות ואור וטוב אפשר למצוא בסופו של התהליך.

מאחלים לכולנו שנדע להדליק נר קטן,
עבורנו,
עבור האוהבים אותנו,
וגם כדי להאיר את מי שנראה לנו שנוא ושונא, מאיים, זר. אולי נראה איזה אור מנצנץ אלינו גם מהעבר השני, מנסה להאיר אותנו ולמצוא בנו את החיוך והריפוי.

שבת האחרונה היתה מועד של שמחה רבה אצלנו בח'ביזה – מזל טוב גדול למוחמד, מנהל העבודה שלנו, שחגג השבת יומולדת חמישים (!!) ולעליזה, המתרגמת הנאמנה שלנו שיחד איתו חגגה גם היא יומולדת. גם מלך תאילנד הצטרף אליהם וחגג יומולדת השבת (5 בדצמבר), ולעובדים התאילנדים שלנו זה יום חג של ממש, אז חג שמח גם לדינג, וינאי, קמפון ורטפונג.

שיהיה לכולנו חג צנוע, משפחתי, מחמם לב, מאיר ומשמח,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה
______________________________________________

מה השבוע בסל החנוכה

יום שני: חסה, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, עגבנייה, עלי חרדל/טטסוי/רוקט, ארטישוק ירושלמי, מנגולד/קייל/תרד, מלפפון, בטטה, גזר, צנוניות, לפת/סלק/שומר.

ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים/שורש, בצל ירוק/בצל יבש, ברוקולי/כרוב.

יום רביעי: בטטה, מלפפון, כוסברה/פטרוזיליה, מנגולד/קייל, עגבנייה, גזר, תפו"א, רוקט/עלי חרדל/טטסוי, חסה, בארגזים קטנים בלבד: צנון/צנונית, בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים.

ובסל הגדול תוספת של: פלפל ירוק/כרוב, שומר/סלק, בצל ירוק/כרישה, ארטישוק ירושלמי, תרד.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)