13-15 בנובמבר 2017 – פלפולי פלפלים

אחרי תקופת געגוע – התחדש מגוון חטיפי הבריאות של "נאות סמדר" – מעדנים מדבריים אורגניים ללא גלוטן וללא תוספת סוכר (מומתקים ברכז תפוחים אורגני). החטיפים מכילים מגוון שקדים אגוזים וגרעינים אורגניים, בטעמים: תמר, תמר-קוקוס, משמש ושזיף. בכל אריזה 4 חטיפים.

____________________________

מזכירים לכם שמהשבוע יש מוצר חדש ומיוחד שתוכלו להוסיף לארגז הירקות – לחם פלא – לחם שאור העשוי מדגנים וקטניות ללא גלוטן. הלחמים הטעימים והמשביעים של שירלי רוכל ממושב חוגלה מכילים חלבון ממקור צמחי, מותפחים בעזרת שאור (מחמצת), ונעשים בעבודת יד, ללא שמרים, ללא תוספת סוכר וללא שמן.
אז מה הפלא? הפלא הוא שהם מכילים רק דגנים מלאים ללא גלוטן, קיטניות מונבטות ופשתן, גרוסים ונלושים באבן ריחיים ומותססים בדרכים מסורתיות. כל אלו יוצרים לחם מזין, עשיר בחלבון מלא ממקור צמחי וסיבים תזונתיים בעלי אינדקס גליקמי נמוך.
את לחמי הפלא אפשר להוסיף  דרך מערכת ההזמנות שלנו.

________________________________

משתלת "דרך השתיל" היא משתלה קטנה בשוהם לגידול שתילי ירקות אורגניים, העובדת בשיתוף עם עמותת "שקל" ומשלבת בעבודה רק אנשים עם צרכים מיוחדים. המשתלה מייצרת בחממה שלה שתילים משובחים ואורגניים לגן הירק, תוך הקפדה על איכות ובריאות השתיל.

לקראת החורף הם מציעים לכם ערכת שתילה לגינת הירק החורפית, ובה 45 שתילי חורף אורגנים מגוונים: כרוב אדום, קולורבי, תרד ניוזילנדי, פטרוזיליה, כוסברה, חסה אדומה, פאק צוי, רוקט. מחיר הערכה רק 50 שקלים.

הזדמנות נהדרת להצמיח צמחים, מזון ובני אדם.

ניתן לשלוח לנו הזמנה באימייל או להוסיף לארגז שלכם, החל מהשבוע הבא, דרך מערכת ההזמנות שלנו (תחת הקטגוריה "ירקות ח'ביזה").

______________________________________

גברת פלפלת ואדון פלפל

הפלפלים הנאמנים מלווים אותנו בארגז כבר כמה חודשים טובים, בכל פעם נדחק הסיפור שלהם מפני סיפור על ירק אקזוטי או חדש או מלהיב אחר. השבוע הם מופיעים בשניים-שלושה צבעים, וזאת הזדמנות לתת להם את הבמה, קבלו אותם:

הפלפל שאנחנו אוכלים כירק – מתוק, חריף, אדום, ירוק, צהוב או כתום (ויש גם סגול, שחור וחום…) קיבל את שמו… בטעות. פלפל היא בכלל מילה שהחלה את חייה כמסמנת את תבלין הפלפל שחור ורק מאוחר יותר הושאלה לצ'ילי ולגמבה, שבעברית מדוייקת מכונים "פלפלת".

תבלין הפלפל השחור (ממשפחת הפלפליים – Piperaceae, שמזרעיו השחורים, הירוקים או הורודים [שלבים שונים בהבשלת הזרעים] גורסים וטוחנים את תבליני הפלפל השחור או הלבן שאנחנו מכירים) מקורו בהודו ושמו הגיע מסנסקריט: pipali. אירופה הכירה את הפלפל עוד מהתקופה הקדומה. וכמו כן את קרובו, הפלפל הארוך (Piper longum), ששימש גם הוא כתבלין חריף במיוחד. באמצעות המסחר עבר השם ללטינית piper ומשם לאנגלית עתיקה (pipor), גרמנית (Pfeffer), צרפתית (poivre), הולנדית (peper) ולשפות נוספות. במקביל עברה המילה מן ההודית לפרסית וממנה לארמית, וכך הגיעה גם ללשון חז"ל; היא מצויה בעברית של המשנה בצורה "פלפלין" או "פלפלת" ובארמית של התלמוד בצורה "פלפולא". חריפות טעמו של הפלפל גרמה לשמו להיות שם נרדף לחריפות שכל ולשון.

קולומבוס, שניסה למצוא קיצור דרך לתבלינים בהודו, לא ממש התכוון לתת לעובדה, שמצא משהו אחר לגמרי, לבלבל אותו, ונתן לירק החריף שפגש בקריביים (ממשפחת הסולניים – Solanaceae) את שמו של התבלין החריף ההודי, וכך פתח פתח להתפלפלות והתבלבלות סביב שמות זהים לצמחים שונים לחלוטין. אין כל קשר בוטני בין הצמחים, אך הפלפל האמריקאי היה חריף בדומה לזה שבא מהודו, וקולומבוס היה סוחר וממתג ממולח שקיווה למכור אותו בממון רב ביבשת האם, ולכן כינה אותם באותו שם. ביומנו הוא כתב עליו כי "הוא תבלין טוב יותר מהפלפל השחור שלנו" (שלנו???!!!). ההתלהבות גרמה לירק החריף להגיע בעזרת הפורטוגלים והספרדים לאירופה, אפריקה, דרום מזרח אסיה והודו, וכמובן להונגריה, בה הפך הפלפל המיובש הטחון, הפפריקה, לתבלין הלאומי.

במהרה התגלה שלחריף הזה יש אח מתוק, המון אחים מתוקים למען האמת, אבל כל זה כבר לא יכול היה לשנות את שמם החריף והמפולפל, אז קראו להם "פלפל מתוק", ובאיטלקית, ואחריה בעברית, גם "גמבה".

במרכז אמריקה יש לפרי הסטוריה ארוכה ועתיקה. זני הפלפל שמוצאים באתרים ארכיאולוגיים במרכז אמריקה הם בני למעלה מ-2000 שנה, והפרי מופיע גם בעבודות רקמה של תושבי חוף פרו מהמאה הראשונה לספירה. האולמקים, הטולטקים והאצטקים הם רק אחדות מהתרבויות שגידלו פלפל והשתמשו בו רבות. יחד עם זני הפלפל החריפים הובאו לאירופה גם הזנים המתוקים, ועד תחילת המאה ה-17 התגלה לאירופאים המגוון העשיר של זני הפלפל הידועים כיום, כולם גודלו לאורך שנים על ידי תושבי אמריקה המרכזית.

ישנם כיום בעולם מאות זנים של פלפל. הם שונים בטעמם: מתוק, מתוק-מריר, חריף, מתוק-חריף, חריף מאוד, חריף מאוד מאוד מאוד, וכן הלאה, כל השילובים קיימים. בצורתם: מאורכים ורחבים, מרובעים (דומים מעט לפעמון ולכן קרויים bell pepper), קטנים ומאורכים בצורת לב (פלפל ה-pimiento הספרדי), ארוכים וצהובים – כמו בננה, קטנטנים – כאלו המשמשים להחמצה, וכמובן החריפים – המאורכים והצרים, המשולשים הקטנים, הדקיקים כל כך, כמעט כשרוך ועוד. גם הצבעים שונים ומשתנים – הפלפל מתחיל בדרך כלל כירוק, בגוונים שונים מבהיר לכהה, אך לא תמיד. כשעבדתי בקליפורניה גידלנו פלפל שצבעו הראשוני היה סגול מבחוץ וירוק מבפנים! עם ההבשלה משתנה צבעו של הפלפל, בתהליך דומה לזה שעובר על העגבניה, רמת הסוכר (או רמת החריפות) בו עולה, והוא משתנה לגוון חם יותר: הנפוצים הם הצהוב, הכתום וכמובן האדום, אך יש גם שחור ובורדו! הפלפל המתוק והפלפל החריף נקטפים בשלבים שונים בגידולם – מהשלב הירוק ועד האדום, וכף אנחנו זוכים ליהנות מטווח רחב של טעמים וצבעים.

 

בשנים שעברו התחלנו את קטיף הפלפלים כשהם עדיין צעירים, בקטיף ראשון של פלפלים ירוקים. קטיף פלפלים הוא בעצם קטיף ודילול גם יחד. תוך כדי קטיף הפלפלים הירוקים אנחנו קוטפים מכל שיח פירות אחדים מהאיזורים הצפופים יותר בצמח, כדי לאפשר מרחב נשימה וגדילה לפירות הנותרים. השנה היתה חנטת הפירות הראשונים מעטה ומפוזרת, ולכן לא נדרש דילול – ולא קטפנו פלפלים ירוקים בתחילת העונה.

עם ההבשלה – הפירות הירוקים מתחילים אט אט להאדים, תחילה לחי אחת, ואז שניה, לאט לאט עוטף אותם הגוון האדום שמכסה לבסוף את הפרי כולו. התהליך אורך בערך שלושה שבועות. שוב, בדומה לעגבניות, ההאדמה מתרחשת מהר יותר ובצורה רציפה יותר כשהטמפרטורה חמה. בשבועות האלה, בהם הטמפרטורות מתמתנות והלילות מתארכים, הפלפלים נשארים ירוקים זמן ארוך יותר, וזאת הזדמנות לקטוף עבורכם פלפלים משני הצבעים.

  

הפלפל החריף מקבל את טעמו החזק מתרכובת אורגנית ששמה קפסאיסין (Capsaicin). בעצם, החריפות אינה קשורה לחוש הטעם אלא לחוש המישוש… היא אינה טעם אלא תחושת צריבה. הקאפסיאין פועל על קולטני החום באזורים רגישים בגוף וגורם לגוף להגיב כאילו הוא נחשף לחום גבוה. החריפות מעודדת הזעה, הזעה מעודדת קירור של הגוף, ולכן מאכלים חריפים פופולריים במקומות חמים בעולם.

פלפל מכל סוג שהוא עשיר מאוד בויטמין C ולכן הוא מסייע בעיכוב תהליכי הזדקנות ובמניעת מחלות לב וכלי דם, כמו גם סוגים שונים של מחלת הסרטן, חשוב לתפקוד הנאות של מערכת החיסון ומשפר את ספיגת הברזל במעי. מרכיב חשוב נוסף בו הוא ויטמין A, המשמש כאנטי אוקסידנט (בולם חמצון) המגן על רקמות הגוף ותאיו מפני תהליכי חמצון. גם הוא עשוי לסייע במניעת סרטן ומחלות לב וכלי דם ובעיכוב תהליכי הזדקנות, וכמו כן הוא חיוני לראיית לילה ובעל חשיבות לתפקודה התקין של המערכת החיסונית, התאים, הרקמות הריריות והעור. הפלפל האדום מכיל גם ליקופן, הנחשב לנוגד חמצון עוצמתי במיוחד. הפלפל הירוק מכיל גם כלורופיל, שמסייע בריפוי רקמות ותורם כנראה להגנה מפני חומרים מסרטנים שבבשר אדום. השבוע בארגז מבקרים אתכם פלפלים בירוק-אדום וקצת גם צהוב.

לבשל או לא לבשל? במהלך בישול, בתהליך הדומה למתרחש בעגבניה, ירדו רמות הויטמין C בפלפל, אך מאידך מוכפלת בפלפל האדום כמות הליקופן, כך שהתשובה היא מן הסתם – גם וגם…

מייחלים מאוד לגשם, ומאחלים לכולנו שבוע סתוי ונעים,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כוסברה/שמיר, מנגולד/תרד ניוזילנדי, חסה, מלפפון, קייל, עגבנייה/עגבניות צ'רי, צנונית/דייקון/צנון, קלרבי /שומר/סלק, בטטה, פלפל אדום/ירוק. בארגזים קטנים בלבד: כרוב/גזר. וגם מתנה – מיזונה/רוקט/טאט סוי.

ובסל הגדול תוספת של: לוביה תאילנדית/ארטישוק ירושלמי/חציל, תרד חורפי, כרוב וגם גזר.

יום רביעי: פלפל אדום וירוק, גזר, חסה, עגבניה, תרד ניוזילנדי/תרד חורפי, שמיר/כוסברה, קלרבי/שומר, בצל/בטטה, מלפפון, קייל/מנגולד. בארגזים קטנים בלבד: צנוניות/צנון/דייקון. וגם מתנה – מיזונה/רוקט/טאט סוי.

ובסל הגדול תוספת של: במיה/שעועית/ארטישוק ירושלמי, סלרי עלים, חציל/סלק, כרוב/ברוקולי.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור וגרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

6-8 בנובמבר 2017 – סתו ירוק

לחם פלא פלאים

השבוע אנחנו שמחים להציג לכם מוצר חדש ומיוחד שתוכלו להוסיף לארגז הירקות – לחם פלא – לחם שאור העשוי מדגנים וקטניות ללא גלוטן. בארגזים תוכלו למצוא גלויה שמספרת מעט על הלחמים הללו. אחרי שנים של ניהול בארגונים גדולים ויעוץ החליטה שירלי רוכל ממושב חגלה לשנות כיוון, הנה הסיפור שלה:

בעזרת ייעוץ מאישה חכמה הגעתי לתובנה: עכשיו הגיע תורי לעשות טוב לאנשים מסביבי. והחלטתי שאפתח לחם שהוא חלבון: משביע, טעים וללא נקיפות מצפון. הצורך היה ברור חד וממוקד: לפתח ולשווק מוצר מזון נדרש, במחיר הוגן, מזין וטעים. הדרך, מאידך, לא הייתה פשוטה וכרוכה באין סוף שעות קריאה ולמידת ערכים ותועלות תזונתיות, מחקר על אנתרופולוגיה ותזונת עמים שונים בעולם מהודו ועד כוש. וכמובן, כמובן חודשים ארוכים של ניסיונות ורקיחות. אז אני מאוד מתרגשת ומשתפת גם אתכם ולחם פלא יוצא למכירה. מתחילים בקטן. נגדל בהדרגה. מתוך כוונה להיות עסק אחראי חברתית וסביבתית, הוגן ושיעשה לכם טוב (כי מזון הוא כלי משמעותי לתחזוק גוף רענן ונפש מאוזנת).

לחמי הפלא הטעימים והמשביעים של שירלי מכילים חלבון ממקור צמחי, מותפחים בעזרת שאור (מחמצת), ונעשים בעבודת יד, ללא שמרים, ללא תוספת סוכר וללא שמן.
אז מה הפלא? הפלא הוא שהם מכילים רק דגנים מלאים ללא גלוטן, קיטניות מונבטות ופשתן, גרוסים ונלושים באבן ריחיים ומותססים בדרכים מסורתיות. כל אלו יוצרים לחם מזין, עשיר בחלבון מלא ממקור צמחי וסיבים תזונתיים בעלי אינדקס גליקמי נמוך.
הדגנים בהם הם משתמשים: אורז, קינואה, טף, דוחן, אמרנט ודורה אינם מכילים גלוטן. דגנים אלו, הפשתן הטחון, הכוסמת והקטניות מושרים ומונבטים שעות ארוכות במים בכדי לאפשר ניצול מרבי של הערכים התזונתיים  בהם הם עשירים. לחם פלא הוא מזון קרוב ביותר למצבו הטבעי של חומר הגלם הצמחי ולכן מעניק איכות תזונתית גבוהה במיוחד.
כך הם נאמנים לסגנון האפייה ולטכניקות ייצור הלחמים המסורתיות מהודו, אפריקה ודרום אמריקה ומצליחים לייצר לחם חדשני המתאים לדפוס האכילה המערבי העכשווי של כולנו.
הלחמים עשירים באחוזים גבוהים של מים, מה שמאפשר מרקם פריך מבחוץ (קראסט) ותוך בשרני דחוס ומשביע. תהליך ההתפחה הארוך, מאפשר ביטוי חזק יותר לטעם הלחם.
לחם פלא טבעוני, מיוצר בסביבה נקייה מהאלרגנים העיקריים המוכרים ע"י ארגון הבריאות העולמי. הלחמים מגיעים מהקפאה, ויש לאחסן אותם גם אצלכם בקירור או הקפאה. הם מושלמים לכריכים ולטוסטים.

את לחמי הפלא אפשר להוסיף החל מיום שני הבא דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_______________________

הנה הם באים – השדים הירוקים

אנחנו ממתינים בהשתוקקות גדולה לגשם. בשבוע-שבועיים האחרונים זכינו לכמה ממטרים מקומיים, שהיו מתאבן ראוי לקראת הגשם הצפוי, ואנחנו מחכים ממש למנה העיקרית… השמיים כבר הפכו מעוננים ויפים, ורוח מסיעה את הענננים במרץ, מעיפה עלים ומברישה את ערוגות העלים הירוקים בשדה. אבל הטיפות עצמן עוד לא החלו להגיע באופן סדיר. אנחנו שולחים להן קריאות מכן – בואו, עננים, הבו גשם לשדותי.

אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם – בקרוב ניפרד מהלוביה, הבמיה, החצילים והדלעת. התירס נותן את אקורד הסיום שלו השבוע ובשבוע הבא. את המקל במרוץ השליחים של העונות הם מעבירים לגידולי החורף – הסלק, הגזר, הצנונים והלפת, הקולרבי והשומר שמדלגים כבר לבית האריזה, גם הסלרי והכרוב כבר כמעט מוכנים. הכרובית והברוקולי מגדלים עלים ענקיים ומתחילים להכין את עצמם לגידול ניצני הפרחים בהם אנחנו חפצים לצלחתנו.

אני יודעת בודאות שמתקרב החורף גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: "מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????". כי בחורף מגוון עלים ירוקים צומחים בשמחה בשדות ח'ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. אז לטובת הנבוכים – הנה לפניכם מורה הנבוכים העונתי של ירוקי ח'ביזה בחורף:

מנגולד=סלק עלים:

הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים.

הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.

הנה המון מתכונים אפשריים

 

טאט סוי:

מגיע אלינו מן המזרח הרחוק, הוא בן למשפחת צ'וי או סוי, השייכת למשפחת הכרוביים או החרדליים.

טעמו ממש ממש מעט מריר, והוא לא חריף וכן מיוחד מאוד. הוא משתלב מצויין עם טעמים חריפים (חרדל ופלפל חריף), ג'ינג'ר, שומשום וגם מתוק של פירות.

ניתן להשתמש בו לסלטים, וגם להקפיץ או לבשל כמו תרד או מנגולד – במרק, בפשטידה, בחביתה וכו'.

הנה הרהורים ומתכון לדוגמא (באנגלית, הטאטסוי לא ממש כבש לו מקום בארץ עדיין), אם תגלגלו למטה, בסוף המתכון יש קישורים למתכונים נוספים.

 

תרד ניו זילנדי

מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.

הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.

מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי

 

תרד חורפי:

לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף.

הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ"ירוק"). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם.

גם הוא, כמו בנדודו המנגולד, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד.

הנה מקבץ הצעות לדוגמא

 

רוקט

קוראים לה כאן ארוגולה וגם רוקה ורוקט. כולן באות באותו הטעם החריף האופייני למשפחת החרדליים. גם היא, כמו התרד, מופיעה אצלכם לפעמים ענקית ובשרנית ולעתים קטנה ועדינה.

עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לאו דוקא חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין, שוב, כמו קודם, מרכך קצת את החריפות.

הנה מתכון ששלחה לי רותם, תוכלו למצוא עוד רבים אחרים אם תחפשו "רוקט" או "ארוגולה" באינטרנט.

 

קייל

עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב.

בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ'יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין!

מתכוני קייל ומילות הלל כאן

 

מיזונה

     

ירוקה ממשפחת החרדלים, בעברית מכנים אותה חרדל יפני או כרוב רַפַּה. המיזונה היא צמח בעל עלים ארוכים ודקים שלהם קצוות משוננים, טעמם עדין ומתקתק מעט. הצמח תורבת ביפן עוד מהעת העתיקה, אבל המקור הקדום שלה הוא כנראה סין.

טעמם של עלי המיזונה הירוקה נייטרלי ולכן הם טובים גם כתוספת דקורטיבית וכמצע למנות ראשונות ועיקריות וגם כעשב תיבול נפלא לסלט. אחותה, המיזונה האדומה חריפה ומתאימה יותר כמו הרוקט להוספת חריפות וענין לסלט או לבישול. לכן מככבת לעיתים קרובות בתערובות בייבי למיניהן, אבל גם עומדת בפני עצמה וגם, הפלא ופלא, ניתנת להקפצה בקלות.

מתכוני מיזונה מאיריס זו'רלט, Ynet

 

עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע רקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, קייל, טאט-סוי, עלי חרדל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות ומצד שני אין התייבשות.

כדי שכל השפע הזה יגדל ויצמח אנחנו זקוקים לעוד מנות נדיבות של מים משמים. עכשיו, משחלף ז' בחשוון, ועולי הרגל הנושנים כבר מזמן חזרו הביתה, כולכם מוזמנים לא רק להזכיר אותו, אלא גם לבקש, לשאול, לנדנד, להתעקש, להתחנן, להתפלל, לקוות – גשם, גשם, בוא!

עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: csa@chubeza.com. גם קבוצת הפייסבוק המתוקה של לקוחות ח'ביזה היא מקור מצויין למידע ועצות, כדאי להשתמש בה.

שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_____________________________________

מה השבוע בסל הירוק?

יום שני: כוסברה/שמיר, תירס, חסה, מלפפון, עגבנייה/צ'רי, תרד ניוזילנדי/תרד תורכי, צנונית/דייקון/צנון, ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית/במיה, בטטה, פלפל/חציל. בארגזים קטנים בלבד: רוקט/טאטסוי.

ובסל הגדול תוספת של: סלק/לפת, בצל יבש, מנגולד/קייל, קלרבי/שומר.

יום רביעי: פלפל/חציל, תירס/גזר, חסה, עגבניה, תרד ניוזילנדי/תרד חורפי, שמיר/כוסברה, צנון/צנונית/דייקון, ארטישוק ירושלמי/סלק, בטטה, מלפפון, מנגולד/קייל.

ובסל הגדול תוספת של: טאטסוי/רוקט/מיזונה, קלרבי/שומר, כרישה/בצל יבש.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור וגרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

30 באוקטובר – 1 בנובמבר 2017 – אוצרות סתויים

למרות שרשמית הסתו כבר ממש כאן, השדה שלנו מתקשה להיפרד מגידולי הקיץ. התירסים האחרונים עוד לא נקטפו (בשבוע הבא נשלח את האחרונים),וגם ילדי קיץ אחרים עדיין ממשיכים להבשיל בערוגות: פלפלים, חצילים, לוביה תאילנדית ובמיה עדיין נקטפים בשדה ומבקרים אצלכם בסלים. זה הזמן להכין קפונטות אחרונות של סתו – למי שמשתייך לעדת הדחיינים (כמוני…) – לא מבטיחה כמה זמן עוד ישאר לנו טעם של סופקיץ…

במקביל מתחילים גידולי החורף להתרוצץ בארגזים – עלים רעננים לסלט ועלים יפים לבישול, סלק, לפת וצנונים – ברוכים הבאים! ובתוך כל הגם וגם הזה בו קיץ וחורף מתערבבים לכדי סתו – מלווה אותנו גם ירק סתוי מובהק, שזהו מועדו המדויק, והוא משבח כל מרק (יצא חרוז…) – מי יודע מי הדרדק?

זו חמנית הפקעות, הידועה יותר בשמות האחרים שלה: בטטה קסביה (תפוח אדמה של הקנה) או הכינוי הנוסף והמבלבל: הארטישוק הירושלמי. קודם כל נתחיל בהבהרה: זה אמנם נראה כמו ג'ינג'ר, אבל זה בהחלט לא ג'ינג'ר! למעלה מחצי שנה המתנו לפקעות הטעימות, עד שהשיחים התייבשו וקמלו, ורק אז קצצנו אותם והתחלנו להוציא מן האדמה את הסודות החבויים בה – פקעות משביעות וטעימות, שמשדרגות כל מרק, פשטידה, אנטי פסטי או סלט, ולא צריך הרבה מהן, הן יכולות לשמש ממש כמו תבלין. אצלנו בח'ביזה הן מהגידולים ה"צעירים" – לפני מספר שנים ניסינו לגדל אותן בפעם הראשונה וראינו כי טוב, ואפילו טוב מאוד. מאז הן אורחות קבועות בסתו.

(התמונה המרהיבה הזו היא של גל מהבלוג "פתיתים"):

קודם כל, בעברית היא לא אדון, אלא גברת: שמה העברי הוא חמנית הפקעות והוא מתאר אותה במדויק: היא למעשה זן של חמנית, המפתח פקעת שורש אכילה. מקורה של הפקעת הטעימה הוא בצפון אמריקה, בחוף המזרחי, מג'ורג'יה עד נובה סקוטיה, שם  היא גדלה בר ובגינות הירק של ילידי המקום האינדיאנים שנים רבות. היא נהנתה מהשמש האמריקאית הקייצית ומאדמה עשירה ופוריה והניבה ללקטים או לחקלאים שורשים משביעים, עתירי אנרגיה ומתוקים.

האירופאיים, שהגיעו לביקור וכיבוש, טעמו ממנה ונשבו בקסמה. הראשון שתיאר אותה היה הצרפתי סמואל דה שמפלה (Samuel de Champlain) שראה אותה בגינת ירק בקייפ קוד ב1602. הוא שלח מהם לצרפת ומשם הם הגיעו במאה ה17 גם לגרמניה, לאנגליה ולאיטליה. האיטלקים כינו אותה Girasole – שמה האיטלקי של החמנית, ואיכשהוא השם הזה שובש לJerusalem ונדבק בפקעת האמריקאית. חלקו השני של שמה העממי מגיע מטעמה הדומה משהו לארטישוק.

כמו שאר החמניות, היא חובבת את החמה וגדלה בקיץ. עבורנו בח'ביזה זהו הקיץ החמישי בו אנחנו מלווים את גידולה. אני אומרת מלווים, כי למעשה משעת טמינת הפקעות בקרקע ועד לנעיצת הקלשון הראשונה כדי להוציא את הפקעות, לא עשינו הרבה עבורה (מלבד כמובן השקיה וקצת עישוב ראשוני), אלא צפינו בהשתאות בכוח הצמיחה היפיפה שלה, ביכולת שלה להתג'נגל ולהתפרע לכל הכיוונים, להראות לעשבי הבר שאין מה לנסות אפילו להפריע לה ולהתנחל בערוגה שלה. בשדה שלנו היא נקייה ממזיקים (כשיש בעית חולדים או חפרפרות זה עלול להיות מתסכל מאוד) ולכן במשך הגידול פשוט זזנו הצידה והמתנו בסבלנות.

הנה היא מתפרעת, פורחת, צומחת – חמנית הפקעות אצלנו בערוגות השדה:

    

והיתה דרושה הרבה סבלנות. שבעה חודשים לפחות היא לקחה את הזמן, צמחה, פרחה, נבלה ולאט לאט התפיחה בסתר את השורשים החביבים. רק במחצית אוקטובר, לאחר שהעלווה התייבשה, נעצנו קלשון והתחלנו לבדוק מה המצב. התשובה היתה: נא להמתין בסבלנות. המתנו. ועכשיו, מקץ חודש נוסף, כיסחנו את העלווה הנבולה שלה, ואנחנו מוכנים להוציא את הפקעות המיוחדות והכל כך טעימות האלה. ברוכות הבאות!

למרות שהיא גדלה מתחת לקרקע, בדומה לתפוח אדמה (אם כי היא עקשנית וסרבנית ממנו), ויש בה כמות קלוריות דומה, היא דלת פחמימות. במקום עמילן היא מכילה אינולין, פחמימת סוכר פירות מסיסה במים (זהו האמצעי של הצמח לאחסן את האנרגיה שלו בפקעת השורש). האינולין מסייע להפחתת רמות הסוכר בדם, ולכן הוא מומלץ לסוכרתיים (בניגוד מוחלט לתפוח האדמה). האינולין מזין את החיידקים הידידותיים במעי ומועיל להפחתת הסיכון למגוון מחלות (מצד שני הוא עלול לגרום לגזים, אז אם אתם לא רגילים לאכול ארטישוק ירושלמי, כדאי להתחיל עם כמויות קטנות, כדי שהגוף יתרגל). הפקעות החביבות הן גם מקור מצוין לברזל תיאמין (B1),ניאצין, ויטמין B3, ואשלגן. הרפואה הסינית מסווגת את חמנית הפקעות כירק מחמם ומחזק את מערכת העיכול – ירק חורפי נהדר.

ושוב, בניגוד לתפוח אדמה, יש לשמור אותו בקירור, ורצוי בתוך שקית סגורה או קופסת פלסטיק אטומה, אחרת יתרכך. מי שמעוניין יכול לקלף אותו, ולמי שמקטר על הקילוף המייגע של הפקעות המסוקסות. הנה כמה טיפים מאת פיליס גלזר: הארטישוק הירושלמי המקולף משחיר בקלות, לכן כדאי להכניס אותו לקערה עם מים ושתי כפות מיץ לימון, או ישר להחליק אותו לתוך חלב ולבשל. השרייה במים גורמת להפחתת או איבוד ויטמיני ה-B שנמסים בהם. הפיתרון: מנסים לקלף ולהשרות אותם במהירות, או לטבול אותם מדי פעם בתמיסת מים ומיץ לימון, תוך כדי קילוף. אפשר לקרצף אותם היטב ולבשל בתוך הקליפה (ארטישוק ירושלמי צעיר אפשר לאכול עם הקליפה) ואז להשתמש במי ההשרייה למרק או תבשיל. אם קשה לקלף את הארטישוקים בגלל ה"ג'ולות" שבהם אפשר לאדות אותם במשך דקות ואז הקליפה יורדת בקלות.

מתכונים רבים תוכלו למצוא באגף המתכונים שלנו. אבל אתם מוזמנים לשלב אותו גם במתכונים מוכרים ואהובים בדרכים יצירתיות משלכם, הוא משדרג את הטעם כמעט בכל תבשיל – בתאבון!

שבוע טוב, בריאות לכולם,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________

מה השבוע בסל?

לחלק קטן מהעגבניות יש סימני עקיצה על הקליפה. הסימנים חיצוניים בלבד, העגבניות מבפנים מצויינות. בתאבון

יום שני: כוסברה/שמיר, פלפל/חציל, חסה, מלפפון, מיזונה אדומה/ רוקט, עגבנייה, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, צנונית/דייקון, בטטה, תפו"א אדום/דלעת, בצל יבש/כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: סלק, תירס, ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית/במיה.

יום רביעי: פלפל אדום/חציל, בצל יבש, חסה/תרד ניוזילנדי, עגבניה, מנגולד/קייל/תרד חורפי, שמיר/כוסברה, ארטישוק ירושלמי/שעועית תאילנדית, בטטה, מלפפון, רוקט/מיזונה/טאטסוי, צנון/צנונית/דייקון.

ובסל הגדול תוספת של: תירס, כרישה, לפת/סלק אדום/דלעת.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור וגרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

23-25 באוקטובר 2017 – חמש מכשפות יצאו לטייל… בשדה

סימני התחדשות נוספים – השקדים של עין חרוד שבו! מהשבוע תוכלו להזמין שקדים אורגניים מעולים שגדלים בקיבוץ עין חרוד בעמק יזרעאל. כבר כמה שנים שעין חרוד מגדלים שקדים ומוכרים אותם ישירות לצרכנים דרך חוות קטנות, ובכל שנה הביקוש גדול מההיצע – והשקדים אוזלים לאחר כמה חודשים…מומלץ ביותר.

את השקדים ניתן להזמין דרך מערכת ההזמנות שלנו.

—————

תומר וחמוטל החלו בייצור מיץ תפוחים מעודפי פרי של קיבוץ צובה, ובדרך עשו כמה טעויות… מצויינות! בעקבות טעות בייצור פותח סיידר התפוחים היבש שלהם, וגם חומץ התפוחים – שנוצר מסיידר שהותסס יותר מדי… ועל סגולותיו הרפואיות והתזונתיות תוכלו לקרוא בדף המידע הזה ששלחה לי חמוטל. ורציתי גם להפנות אתכם לכתבה מתוקה שכתבה עליהם רונית ורד ב"הארץ" – סיפורים ושבחים – הכל אמת – תקראו…

מיצי התפוחים והאגסים של תומר וחמוטל הם עונתיים, הם איתנו מסוף הקיץ עד סוף הסתו – ואז נצטרך להתגעגע אליהם שוב, אז מי שלא טעם עדיין – כדאי ממש. הזמנות, כרגיל, דרך מערכת ההזמנות שלנו.

—————

לכבוד שובם של השורשים ממשפחת החרדל, אני מביאה בפניכם שוב עלון מכשף, שורשי ומחורדל במיוחד.

"צנון ולפת, רגלי קרפדה"

הציטוט החיובי הזה לקוח מתוך ספר ילדים חביב על חמש מכשפות שהבנות שלי ממש ממש אוהבות (כתבה רונית חכם, והוא הולחן ושובץ גם בדיסק המקסים של ארקדי דוכין "החברים של ארקשה"). צנון ולפת, מתברר, משמשים גם להכנת שיקויים מכשפים וכלחש קסמים מצויין, ולא רק אצל מכשפות. גם אצלנו יכולים שיקויים שונים העשויים צנון ולפת (וצנונית ודייקון) להקל מאוד על הצטננות, ליחה, צרידות, שיעול, דלקות ושאר תחלואי חורף, העונה בה גדלים בקלות בני המשפחה הזו, משפחת המצליבים. הם אמנם בני דודים ולא אחים, הצנונים שייכים לסוג "צנון" (Raphanus sativus)  והלפת שייכת לסוג "כרוב" (Brassica rapa), אבל היום נכניס את כולם לאותו הסנדביץ' או לאותה קדירת הכישוף ונספר כמה מילים על כולם יחד, על המשותף להם.

נתחיל בזה שכולם אכן שייכים למצליבים (שמה המדעי כיום הוא Brassicaceae, אך בעבר היה Cruciferae, מהמילה cross, צלב, וממנו נגזר השם העברי). המשפחה המכובדת הזו (אליה שייכים גם הברוקולי, הכרובית, הכרוב והקולורבי, עלי החרדל, הטאטסוי ועוד ועוד) קיבלה את שמה מצורת הפרחים של הצמח, שארבעת עלי הכותרת שלהם מסודרים בהצלבה, הנה כמה דוגמאות:

חרדל השדה

שלח

כרמלית נאה

צנון מצוי

משפחת המצליבים היא משפחת ירקות חורף מרשימה, ואנחנו אוכלים חלקים מגוונים של הצמחים בה: לעתים את התפרחות הצעירות (ברוקולי וכרובית), לעתים את הגבעול (המעובה – קולרבי), את העלים (חרדל, כרוב, טאטסוי, רוקט ועוד), וגם את השורשים, להם אנחנו מקדישים היום את העלון – הצנון, הצנונית, הדייקון והלפת.

למען האמת, להתייחס אליהם כשורשים זו ראיה צרה למדי, הטוב בצנונים ובלפת נמצא לא רק חבוי מתחת לפני השטח, וניתן וכדאי לאכול גם חלקים אחרים. למשל, עלי הלפת משובחים ביותר וישנם זני לפת המגודלים במיוחד לשם העלים ולא השורש. עלי הצנון הגדול מחוספסים ומרירים, אבל בעלי הצנונית אפשר בהחלט להשתמש. בצרפת מוסיפים עלי צנונית למרק תפוחי אדמה ומתבלים בהם סלט של עלי תרד מאודים, הם מוסיפים חריפות עדינה. זנים אחרים של לפת וצנון פותחו כדי להפיק שמן מזרעיהם. השמנים האלה היו בשימוש נפוץ בעבר, והרמב"ם מזכיר אותם כשמנים שמותר להדליק בהם נרות שבת (משנה תורה, הלכות שבת פרק ה' הלכה י"א).

הם אוהבים אקלים חורפי וקריר, המאט את נשימת הצמח ומעלה את כמות מאגר הפחמימות, תהליך המשפר את טעמם. תנאים משתנים ולא יציבים יפיקו שורשים מעוצים וטעם חזק, הם יהפכו מרירים אם מזג האויר חם או יבש מדי. זו גם הסיבה שבארץ הם מבשרים את בואו של חורף של ממש. הצמחים מפתחים שורשים מעובים, ושושנת עלים מפוארים בראשם.

ועכשיו מילה על כל אחד מהם בנפרד:

הלפת היא גידול תרבותי עתיק, שגדל כנראה כבר מזמן בגינות בסין, יוון, רומא, מצרים וגם כאן. בכל המטבחים האלה היא היתה ירק בסיסי ונפוץ. בספר "מוצא המילים" כותב אברהם שטאל כי המילה "לפת" היתה כנראה השם הכולל לירקות בכלל ולא רק לירק שאנחנו מכירים היום. הירקות נאכלו יחד עם הלחם כדי לתבל אותו ולתת לו טעם טוב יותר, ומכאן הביטוי: "ללפת את הפת". גם המילה "לפתן" באה מכך שהוא תבשיל של פירות וירקות טעימים.

אסף הרופא שיבח דוקא את העלים והזרעים של הלפת: "יועילו העלים לכל מצוקות הנפש ולקדחת, וזרע שלו יועיל למכאוב ולכל מיני סם המות שימות בו האדם". אולם גם המיץ המופק מהשורש עצמו ידוע ברפואה העממית לטיפול בצרידות, בשיעול, בליחה, ביובש בפה ובאף. ברפואה הטבעונית משתמשים במיץ הלפת לעידוד מצב רוח ולטיפול באבנים בכליות. כדי להפיק מיץ יש לסחוט את השורש. מחצי קילו שורשים מתקבלת כוס מיץ. סחיטת חצי קילו עלים תפיק חצי כוס מיץ.

אנחנו מגדלים בשנים האחרונות את הזן המוכר, בעל כתם סגלגל למעלה, וכן זן מיוחד – לפת לבנה ועגולה, ומתוקה-מתוקה. גם מי שחשב שהוא לא אוהב לפת – מוזמן לנסות!

גם הצנון עתיק למדי ונפוץ כלפת. הוא נחשב כמעורר את התיאבון, כמסייע לעיכול ובשל טעמו המרענן השתמשו בסלט צנון טרי כדי לחצוץ בין מנות שונות בארוחה, לנקות את הפה מן הטעם הקודם לקראת הטעם הבא. סגולות המרפא שלו דומות לאלו של בת דודתו הלפת כטיפול בבעיות של מערכת הנשימה והכליות. נוסף על כך הוא ידידותי לנשים הרות: שכן הוא ידוע כמגביר את תנועות העובר ברחם (ולא משמין כמו שוקולד…) וכמפיג גזים. וטבילת רגליים נפוחות באמבט מרתח צנון תביא איתה הקלה.

לצנון זנים רבים ושונים זה מזה בגודל, בצורה ובצבע וכן בדרגת החריפות. אנחנו מגדלים בשדה צנון, צנונית וגם דייקון, שהוא צנון יפני, ארוך ולבן. הנה עוד כמה תמונות יפות של צנונים מסוגים שונים:

צנוניות בצבעים שונים

צנון שחור

צנון דייקון

צנון אדום

הוראות אחסון:
– לפת וצנון הם שורשים, המטרה שלהם בצמח היא לאגור חומרי מזון ומים מן הקרקע בה הם שתולים, כדי לספק אותם לצמח כשיזדקק להם. כשאנחנו קוטפים אותם, אנחנו מנתקים את הצמח מן האספקה השוטפת שלו, והשורשים מיד ממהרים להעביר את החומרים שאגרו לעלי הצמח כדי שימשיך לחיות ולצמוח. השורש עצמו יהפוך עם הזמן מדולדל. לכן, כשאתם מקבלים צנון או לפת, דייקון או צנוניות (וגם סלק או גזר כמובן) עם עלים, צריך לחתוך את העלים המחוברים אליהם כדי לשמר את השורש מלא בכל הטוב, טרי וקשה לאורך זמן.

– כדאי גם לשמור אותם בתוך קופסא אטומה כדי לבודד אותם משאר המתרחש במקרר, מהחומרים המופרשים משאר הירקות והתבשילים.

לפת וצנון מצויינים טריים בסלט או כריך, אבל אל תוותרו על שילובם בבישולים. כן, כן, אפשר לאפות, או להקפיץ במחבת גם צנון וצנונית, ודאי דייקון וכמובן לפת. אצלנו בבית עונת הדייקון מבשרת על פתיחת עונת מרקי המיסו. הם יְלַפְתוּ את פִּתְכֶם, יצננו את חודש אוקטובר הלוהט וישמחו את לבבכם.

מחכים מאוד לגשם, שאולי יופיע בסוף השבוע, אנא החזיקו אצבעות יחד איתנו!
(אפילו הדייקון הזה כאן מימין מחזיק לגשם אצבעות יחד איתנו…)

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה.

______________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כוסברה/שמיר, פלפל/חציל, חסה, מלפפון, מיזונה אדומה/ירוקה, עגבנייה, תירס, לפת/צנון/צנונית, דלעת חתוכה/תפו"א אדום, בטטה, בצל יבש/כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: רוקט/תרד ניוזילנדי, סלק אדום, ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית/במיה.

יום רביעי: פלפל אדום/חציל, דלעת/תפו"א, חסה, עגבנייה, תירס, שמיר/כוסברה, כרישה/בצל יבש, בטטה, מלפפון, רוקט, צנוניות/סלק.

ובסל הגדול תוספת של: מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, לוביה תאילנדית/במיה/ארטישוק ירושלמי, מיזונה ירוקה או אדומה.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור וגרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

16-18 באוקטובר 2017 – אחרי החגים מתחדש הכל

כמה הודעות:

מחלבת "עיזה פזיזה ביקשה שנעדכן אתכם שמעתה הם נכנסים לתקופה של "יובש", בה אין כמעט חלב ולא נייצר מוצרי חלב… עד לסוף דצמבר. לכן תהיה הפסקה זמנית באספקת תוצרת המחלבה לתקופה של חודשיים בלבד.

בכל משקי החלב בארץ, הן הקטנים והן הגדולים, חל צמצום ניכר בתקופה זו בחלב ומוצריו, מתוך התחשבות במעגל החיים ובריאותה של העז, לצורך ייבוש החלב בעטינים בסוף תקופת ההיריון, וכדי לאפשר לגדיים הצעירים לינוק לפחות כחודש ימים את החלב הראשון.
"חלב ראשית", המכונה בלעז "כולוסטרום", הינו סמיך ועשיר יותר בנוגדנים ובחומרים מזינים הנחוצים לבניית המערכת החיסונית של הגדי הנולד בימים הראשונים.
ולכן, על אף חוסר הנוחות והתחשיבים הכלכליים, מתוך דאגה זו לבריאותם של הגדיים ואמהותיהם, הם מקפידים מדי שנה על "פסק הזמן" הזה.

ב״מסע הפלאים של נילס הולגרסון״ נכתב: ״הבטח לי דבר אחד נילס, לזכור תמיד: השמיים, האדמה, האגמים, ההרים, לא ניתנו רק לבני האדם. הם ניתנו גם לבעלי החיים – לציפורים ולדגים ולכל מי שנשמה באפו. לעולם אל תשכח את זה, נילס״.

הטבע מלמד אותנו שיעור בצניעות וענווה. אחרי החגים נעים, בשם מחלבת "עיזה פזיזה".

————

והזמנה מטלאור:

יצא לכם/ן פעם לחשוב מאיפה מגיע האוכל שאותו אנחנו אוכלים?
המחשבה הזאת מלווה אותי כבר זמן רב. בהתחלה התגלגלתי איתה בראש, אחר כך היא הפכה לממשית בדרכים שונות: בדיקת תוויות על מוצרים, גידול ירקות בגינה או קניית מזון מיצרנים מקומיים.
בתוך התהליך הזה גיליתי עולם חדש ומרגש את עולם הליקוט. המחשבה הפשוטה של ללקט צמחי בר ולהפוך אותם למזון עשיר, בריא ומזין מאוד ריגשה אותי.
בקורס הליקוט נכיר יחד צמחי בר רבים בעיקר למזון וגם למרפא ונתרגש יחד מהטעמים והסגולות של הצמחים.
נשוטט במרחבים, בעיקר באזור השפלה ונכיר את הטבע דרך הצלחת.
הקורס יכלול 10 מפגשים במהלך 10 חודשים בימי חמישי, כל מפגש ימשך 5 שעות.
פרטים נוספים: באתר שביל הליקוט או בטלפון 050-6544566

בואו להנות מהשפע של הטבע!
טלאור כהן – שביל הליקוט

———————————————————————-

הסתיו הוא בעצם קונצרט
הקשיבו אליו לפעמים
הסתיו הוא בעצם קונצרט
ויש לו המון סולנים

לרוח יש קטע מהיר וגם הביצוע לא רע
מלוות אותה כל השדרות שבעיר טרללה טרללה
וכל הדרורים הקטנים על הפיקוס מעבר לרחוב
שרים ציף ציף צף ועושים את זה בעצם די טוב.

עלה אדמדם שנשר רוקד לו ריקוד ולס לאט
עם קרע עיתון ומטוס מנייר ונוצה לבנה
ופתאום מקהלות ציפורים ממלאות בשירים את הרחוב
ורעם ראשון מסיים את הכל כמו תוף כמו תוף

הסתיו הוא בעצם קונצרט 
הקשיבו אליו לפעמים 
הסתיו הוא בעצם קונצרט 
ויש לו המון סולנים

(לאה נאור/קובי אשרת – מתוך "קרוסלה")

כאילו עברנו בדלת לעולם חדש – השבוע של חג הסוכות הפך את העונות ושינה את מזג האויר, הלך הרוח ותנובת הירקות. בכל שנה מחדש מדהים אותי לראות איך בכמה ימים נוצר השינוי. עדיין לא חורף ואין מהפך מוחלט – אבל רכבת הסתו יצאה לדרך – השמש נעימה ולא שורפת, הבריזה קלילה ונעימה, מדי כמה ימים איזה טפטוף מזרזף עלינו, וירקות הסתו בשדה מתחילים להופיע גם בארגזים.

אם ביקרתם אצלנו ביום הפתוח, ראיתם ערוגות כרובית, כרוב, סלרי, גזר, שומר, לפת, דייקון – כולם גדלים להם בנחת ובקצב הנכון להם ובקרוב יצטרפו לביקורים אליכם. גם פגשתם וליקטתם איתנו ירקות שכבר הגיע זמנם להיקטף – רוקט, סלק, צנוניות, טאטסוי, מנגולד, קייל, שמיר וכוסברה צעירים ועוד. ועוד הספקתם לומר תודה לירקות הקיץ שעוד פה – התירס יהיה איתנו עד סוף החודש, אחרוני תרמילאי הקיץ – במיה, סויה ולוביה עוד מפיקים תרמילים ירוקים ושמנמנים, הפלפל מאדים בערוגות, החציל מנמנם תחת העלים ומבשיל גם הוא בקצב רגוע ולא באטרף קייצי, ובגדול איזו שלווה ונחת שורים על השדה הסתוי.

ימי אחרי החגים חביבים אלינו ביותר – החזרה למקצב השגרה המוכר מאפשרת לנו לשוב לכמות העישובים הנדרשת (הרבה הרבה) בלי עצירות ביניים רבות של יום פה ויום שם, ועכשיו מאמץ רב מושקע לניקוי הערוגות שכל כך מהר התמלאו בעשבים ירוקים ויפים, שמפריעים לירקות לגדול. גם השתילות והזריעות ממשיכות במרץ. מחזורים נוספים של ירקות שכבר נשתלו בסוף הקיץ. אז נאלצנו להקל עליהם את הקליטה בעזרת רשתות צל שתלינו מעליהם, עכשיו הם כבר מסתדרים יפה עם מזג האויר הנוח בלי הצללה. אנחנו מחכים לזרעי אפונה שיגיעו בקרוב להיזרע לפני הקור הגדול, וממשיכים לטמון בין הרגבים את נציגי החמולות החזקות של החורף: עלים ירוקים, שורשים עסיסיים, גבעולים שמנמנים ומשפחת הכרוביים המפוארת.

אבל רגע לפני שנרוץ הלאה, להמשיך בעישובים, בשתילות ובשאר מלאכות הסתו – אנחנו רוצים לעמוד ולהודות לכם על שבאתם לבקר אותנו ביום הפתוח המחייך שהיה בשבוע שעבר. היה תענוג לראות פנים מוכרות ופנים חדשות, לחבר עיניים וחיוך לקולות ולתכתובות בינינו, ליצור מגע אנושי בלי חציצה דרך מקלדת, אפרכסת או מסך. ההשתתפות שלכם בימים הפתוחים היא חלק משמעותי מהקהילה הנוצרת ומתקיימת סביב ח'ביזה, אז תודה שאתם ממשיכים לבוא!

תודה רבה ליצרנים העמלים שהגיעו לפגוש אתכם יחד איתנו: לעפרי (אחותו של תומר) שייצגה בכבוד את תומר וחמוטל ואת נבחרת הסיידר-מיץ-חומץ-ריבות של התפוחים והאגסים שלהם, לאורלי (ותהל) שהביאו מתיקות של סכריות דבש, למליסה שהביאה "מפרי ידיה" – פירות יבשים ולדר ולעדו האופה מ"בית הלחם" וחופש, עוזרו הנאמן, שכיבדו אתכם במאפים טעימים וריחניים.

תודה לאמא שלי, דבורה, שכתמיד עמלה וטרחה, תודה למאיה וישראל, זוגינו, שהיו חד הוריים ליומיים… וכמובן תודה רבה לכל העובדים הנהדרים שלנו – מוחמד, עלי, מג'די, הוט, טום, וינאי, מונטרי, עידית ונועם – שתפעלו את היום בשמחה ובמסירות.

מאחלים לכם "אחרי החגים" משמח, מחדש ומלא מרץ,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

____________________

מה בסלנו הסתוי השבוע?

יום שני: כוסברה/שמיר, פלפל, חסה, מלפפון, מנגולד, עגבניה, סלק אדום/צנונית, דלעת חתוכה/תפו"א, בטטה, רוקט. בארגזים קטנים בלבד: לוביה תאילנדית/אדממה (סויה ירוקה)/במיה.

ובסל הגדול תוספת של: חציל, תירס, קייל/טאטסוי, כרישה/בצל.

יום רביעי: פלפל אדום, לוביה תאילנדית/במיה/תפו"א, חסה, עגבנייה, מנגולד/קייל/רוקט, שמיר/כוסברה, סלק/צנוניות /דייקון, דלעת, בטטה, מלפפון, טאטסוי/מיזונה.

ובסל הגדול תוספת של: כרישה/בצל, חציל, תירס.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור וגרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)