1-3 בינואר 2018 – שתהיה שנה מתובלת היטב

השבוע אני רוצה לפתוח את השנה החדשה ברגל שמחה ובבקשה, ולספר לכם על מקום מיוחד במינו – חוות קיימא חוקוק. בחווה, השוכנת בקיבוץ חוקוק מעל הכנרת, ופועלת במודל שפותח בחוות ׳קיימא׳ בבית זית, מועסקים בני נוער שנשרו מהמסגרות הרגילות אך בחרו, למרות הכל, לנסות לתת שוב אמון ולבנות קשרים ותקוה – למצוא משמעות ותוכן אחר ושונה ללימוד והתפתחות: עבודה בחקלאות. הנערים והנערות מועסקים בשכר ומפעילים את החווה. הם מגדלים יחד ירקות עונתיים אורגנים ומשווקים אותם לנקודות חלוקה ברחבי הגליל. העובדים הצעירים זוכים להתנסות בעולם התעסוקה, לקחת אחריות וליזום בסביבה מכבדת, בטוחה ומעצימה.

כולם מרוויחים: בני הנוער שהעבודה בחווה מספקת להם מקום של השתייכות, צמיחה ומשמעות. צוות החווה, שזוכה לעסוק במה שהם אוהבים ומאמינים. תושבי האזור הנהנים מירקות בריאים, טריים ומקומיים. המערכת האקולוגית שנשמרת. הקהילה המקומית הזוכה לגיוון אנושי וביולוגי. המבקרים והמתנדבים הרבים הנהנים מהשהות בחווה, מהסדנאות ומהעבודה בטבע. וגם אנחנו, הקהילה המרוחקת מעט, שזוכה שבתוך האיכס ששורר לפעמים מסביב – פורח עוד פרוייקט מקסים של טוב ועשיה בונה ומטפחת.

הם פועלים כבר שנה וחצי, ובימים אלו הם יצאו לקמפיין מימון המונים כדי שיוכלו סוף סוף להפטר מחוב שהם סוחבים מאז ההקמה על ההוצאות שנדרשו לתשתיות הראשוניות. סגירת החוב תאפשר את המשך הקיום והצמיחה שלהם ושל כל המעגלים הקשורים בהם. מפצירה מאוד להכנס ולקרוא עליהם, להכיר אותם מעט, לתרום לפי יכולתכם ולהפיץ הלאה: https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=2241

____________________________________

יחד עם העלים הירוקים הגדולים והקטנים בארגזי החורף, זוהי גם שעתם היפה של עשבי התיבול. בכל שבוע אנחנו משתדלים לשים לכם לפחות אחד מהשילוש הקדוש אך הכלל לא נדוש: פטרוזיליה, כוסברה או שמיר. הם אמנם גדלים כמעט לכל אורך השנה (הפטרוזיליה היא השורדנית משלושתם בענין) אבל אי אפשר להשוות כוסברה מתעלפת של קיץ לזו שופעת החיות של החורף או פטרוזיליה קטנה ועיקשת של חום לזו המלבלבת ברכות ובקלות בחורף. בעלונים הקרובים ננסה לתת לכם הצצה ולחדש לכם משהו על העשבים האלה, המוכרים כל כך, המשומשים כל כך, המלווים אותנו מאז ומתמיד, אבל אולי יש עוד משהו אחד או שניים לומר עליהם… אז הנה מגיע הראשון…

הנה מה טוב ומה נעים – שבת ריחני

ובכן, מסתבר, שלפעמים גם המוכר והפשוט אינו מה שחשבנו: עשב תיבול תמים, ריחני ומועיל מאוד לכאבי בטן, לכאבי שיניים, להרגעה ולהנקה, קיבל לצערו את שמו של השמיר – קוץ שתלטני במיוחד. שמו הנכון של העשב הוא "שבת ריחני".

באנגלית נגזר שמו של השבת הריחני, Dill, ממילה נורדית עתיקה,  Dile / Dilla, שפירושה להרגיע ולהשקיט, כנראה משום שמי שבת ריחני שימשו ברפואה העממית לסייע לתינוקות להירדם, ולהקל על כאבי החניכיים בזמן צמיחת השיניים הראשונות. לפעמים הכינו האמהות ביסקוויטים עם שבת ריחני להרגעת החניכיים של התינוק בזמן בקיעת השיניים. תה שבת ריחני מקל על כאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכמו כן משפר את תנובת החלב בנשים מניקות. אני אוהבת את השם העברי "שבת" כי הוא נראה לי מתאים לאותה האוירה – אחרי שעות של החזקת התינוק על הידיים, נענוע, שירי ערש, מילות חיבה ועידוד, בזכות איכויותיו המרגיעות של תה של שבת ריחני, אפשר קצת … לשבת… משחק מילים תלמודי קושר אותו ליום השַׁבָּת: "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנינא: מפני מה תבשיל של שַׁבָּת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושֶׁבֶת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף… " (שבת קי"ט).

השם "שמיר" שייך לצמח בר קוצני, ויחד עם השית (שמיר ושית) משמש בתנ"ך כסמל לשדה חקלאי שהפך לשממה ועשבי בר השתלטו עליו. המורה וחוקר הטבע אמוץ כהן סבור כי השמיר הוא צמח הסירה הקוצנית הנפוץ והמוכר מחלקות חקלאיות עזובות בארץ. גם בשפה השתרש והשתלט השם שמיר במקום "שבת ריחני", כנראה בגלל הדמיון החיצוני והמשפחתי בין השבת לשומר (fennel), ולשמיר האחר, שמיר הבר, ניתן השם "שמיר קוצני" כדי להבדילם. גם אני אשתמש כאן בעלון במילה "שמיר" כדי שלא לבלבל.

מוצאו של השמיר מדרום אירופה (אגן הים התיכון) ורוסיה. הוא צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככיים, אליה, אנחנו כבר יודעים, שייכים גם עשבי תיבול נוספים: פטרוזיליה, כוסברה, סלרי וכן ירקות שורש כגון גזר, פרסניפ (גזר לבן) וגם, כאמור, השומר. גבעולו של השמיר מסועף, עליו דמויי נוצה. הוא פורח בפריחה המזכירה סוכך-מטריה מרובה-קרניים, הנישא בקצות הענפים, ומכאן שם משפחתו. לאחר הפריחה ניתן לאסוף את הזרעים, וגם הם משמשים לתיבול ולמרפא.

השמיר הוא צמח שתורבת כנראה כבר מזמן. אבותינו תיבלו בו תבשילים וכבושים, ועשו שימוש בכל חלקיו, כפי שמפורט בתלמוד: "השבת מתעשר זרע וירק וזירין" (עבודה זרה ז ע"ב) – כלומר – יש לעשר את כל חלקי הצמח השמישים: הזרע, הירק ועוקצי הפרחים. אותה הרבגוניות נמשכת גם היום, ועליו הירוקים של השמיר משמשים כתבלין בתעשיית הכבושים, לקישוט ולתיבול מרקים, גבינות, סלטים ומאכלי-ים. זרעיו משמשים כתבלין לדברי מאפה, לתפוחי-אדמה לירקות, עוגות, רטבים וליקרים. בהודו משמשת אבקת הזרעים כאחד ממרכיבי הקארי.

ריחו העז הוא אולי גם הסיבה לכך שהשמיר שימש ביעילות כקמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציוד החובה של כל מכשפ/ה מתחיל/ה. למטרה שונה מאוד הוא שימש גם כמשקה מעורר אהבה, פיתגורס כתב כי החזקת צרור שמיר ביד שמאל מונעת התקפי אפילפסיה (אולי משום שהתקפים אלו נתפסו כאחיזה על ידי שדים). אצל היוונים נחשב השמיר כסמל לעושר ורווחה, וכדי להפגין לראווה את עושרם היו היוונים מבעירים שמן שהועשר בשמיר.

עשבי התיבול ממשפחת הסוככיים, ובתוכם השמיר, מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הם חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר. מחקרים נוספים גם הסבירו ואוששו את סגולותיו של השמיר כמרגיע את מערכת העיכול: מצאו כי הוא עתיר תרכובות קוטלות חיידקים ובעל השפעה מגנה על רירית הקיבה.

קצת תרופות סבתא:

  • להכנת משרת שמיר: חולטים את עלי השמיר הירוקים, או מבשלים 5 כפיות גדושות זרעים בליטר מים במשך רבע שעה. מסננים את המרתח.
  • להפגת גזים מהבטן, להסדרת פעולת העיכול ולעידוד יצירת החלב אצל היולדת, לרענון הנשימה ולהקלה על שיעול.: ממתיקים בדבש ושותים 2-3 כוסות ביום. תינוקות הסובלים מכאבי בטן יש להשקות ב-5 כפיות מהמרתח ביום.
  • להפגת ריח רע מהפה: מגרגרים את המרתח מספר פעמים ביום.
  • לדלקות עיניים: טובלים תחבושת בד במשרה בעודה חמה ומניחים על העין.

השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים, ובמיוחד: אשלגן, בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A). חומצה פולית,  ויטמין C.

טיפים לשימוש בשמיר:

  • השמיר הגדל בהודו הוא מזן שונה מעט,v שגרעיניו גדולים יותר אך טעמם עז פחות, לכן כשמכינים מתכון הודי מומלץ להפחית את כמות זרעי השמיר הנדרשת בכ-30%-50%.
  • כדי להכין חומץ מתובל בשמיר, יש להשתמש בחומץ עדין (חומץ תפוחים למשל), להכניס לתוכו צרור שמיר, שן שום, ואפשר גם פלפל שחור, ולהניח למשך כמה שבועות במקום מוצל וקריר.

מתכונים מיוחדים לשמיר תמצאו באגף המתכונים שלנו.

תחזית מזג האויר מאחלת לנו סוג של גשם לפרקים היום, אינשללה שיבוא. מקוים שתתחיל לכולנו שנה אזרחית גשומה ומגשימה, ריחנית מפריחה, מתובלת בחיוך ונטולת כאבי בטן, שיניים ולב, שבוע טוב!
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה.

________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר, סלרי עלים/שורש, בטטה/גזר/חציל, מלפפון, קייל/מנגולד, עגבניה, כרובית, פלפל אדום/ירוק, חסה, ברוקולי. בארגזים קטנים בלבד: סלק. ולכולם – מתנה: רוקט/מיזונה /טאטסוי.

ובסל הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/אפונת גינה או שלג/עגבניות צ'רי, תרד, קלרבי, לפת לבנה/צנונית.

יום רביעי: חציל/גזר, חסה, עגבניה, פלפל אדום או ירוק/בטטה, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרובית/כרוב, קייל/מנגולד, ברוקולי, מלפפון, לפת לבנה/דייקון/צנונית, סלרי עלים/שורש. בארגזים קטנים בלבד: קלרבי/שומר. ולכולם מתנה: רוקט/ מיזונה/ טאטסוי.

ובסל הגדול גם: בצל יבש/בצל ירוק, תרד, סלק, ארטישוק ירושלמי/אפונת שלג או גינה/ עגבניות צ'רי

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

25-27 בדצמבר 2017 – הגשמת משאלות

ביום חמישי שעבר 21 בדצמבר החל החורף. סופהשבוע הראשון של חורף תשע"ח היה חמים ואביך. איכסה.

הבטיחו לנו גשם, שיבוא כבר ביום ראשון, אולי כבר מהצהרים. השמיים היו באמת סגריריים, והיה קר ממש. רעדנו, וחיפשנו את הגשם הרטוב. קיבלנו את הקור בברכה – החמימות המוזרה של השבועות האחרונים לא היטיבה עם ירקות החורף בשדה- הכרוביות והברוקולי ממהרים להבשיל, מהר מדי, וכבר הם בדרך להיפתח לזר גדול ולשכוח שהם אמורים להיות ראש כרובית וראש ברוקולי. מזיקים שונים של העונה החמה חושבים שאולי עכשיו הזמן שלהם והם שבים ועושים זממם בירקות, שציפו ליהנות מהפוגת מזיקים בטמפרטורות הנמוכות של החורף. טוב שהגיע הקור.

אך יום ראשון עבר עלינו בנקישות שיניים וללא גשם. אמנם בצהרים כבר צלצל מיכה ובישר שבתל-אביב מבול של ממש, אבל ענני עמק איילון עמדו במריים, יבשים ומסוגרים. רק אחרי שהסתיים יום העבודה וירדה החשיכה החל הקונצרט – טיפות קטנטנות, רבות רבות שקיפצו להם על גג הפח של בית האריזה שלנו, יוצרות שאון עצום, ואשליה שיורד המון גשם. המוסיקה של הגשם היא הנעימה ביותר לאזנינו, היא מרחיבה לנו את הצלעות באיזור הלב ומאפשרת לנשימה להתרווח, לפנים הדאוגות להתרפות, לגו המתוח לרגוע, לשמחת המטר להיכנס ולהתיישב בחדרי הנשמה.

           

אנחנו כבר יודעים להתארגן מראש לימי גשם, וביום ראשון הקדמנו וקטפנו את הירקות לסל יום שני, כדי להימנע מכניסה מיותרת לשדה הבוצי. בית האריזה התמלא בארגזים מלאי כל טוב: קולרבי, שומר, לפתות, כרובים ירוקים וסגולים, כרוביות וברוקולי, פלפלים אדומים, מלפפונים ירוקים, גזרים, סלקים, דייקון וצנוניות, אפונת שלג ירוקה ועדינה, בצלים לחים, כרישות, ושלל עלים ירוקים מיבולי השדה. המקבץ של כל אלה יחד מהמם אותי בכל פעם מחדש – תחושה של שפע וברכה להם אנחנו זוכים מאדמת השדה הפוריה.

אך בעודי מסתובבת מבוסמת מהמראות בבית האריזה מארגנת את המדבקות על הארגזים הריקים הממתינים ליום המחרת, מתייגת אותם לקווי המשלוח השונים וסופרת את הארגזים – הירקות עצמם לא התרגשו מההשתאות שלי – הם עמדו ופטפטו ביניהם חרישית כמו בתור לדואר, מדי פעם נשמע צחקוק קטן, כחכוח גרון או המהום, אבל כולם נשמעו מאוד מרוצים מעצמם. בסוף יום העבודה הם הופרדו מעט – חלקם הוכנסו למקרר למהלך הלילה, אחרים נשארו להמתין בבית האריזה הקריר מאוד גם הוא מצינת הלילה. מחר השכם יתאספו שוב ויחולקו לארגזים בדרך אליכם. אנחנו מקוים שאת החלוקה ילווה שאון טפטופו נקצוב של הגשם.

המשך השבוע אמור להיות שוב יבש ופחות קר. בתחילת השבוע הבא אולי ממתין לו מטר נוסף, ואולי לא. קשה לדעת בעונה הזאת מה מסתתר מעבר לפינה, אבל למקרה שהוא צריך עידוד ודירבון – אנחנו מבקשים מכם להצטרף אלינו ולעודד בשריקות רמות ומחיאות כפיים את המטר הבא, שאולי קצת מתבייש או מהסס – ולקרוא לו: גשם, גשם בוא! רד כבר גשם, גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה, אז תן לשדות רק גשם ברכה. בוא!

כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד לִי עַל הָרֹאש וְהַפָּנִים
אָז הַלֵּב שֶׁלִּי שָׂמֵחַ וְהָרֹאשׁ בַּעֲנָנִים.
וּכְשֶׁיֵשׁ לִי מַגָּפַיִּם וּכְשֶׁיֵשׁ לִי שְׁלוּלִיוֹת
אָז אֲנִי פִּתְאֹם חוֹשֶׁבֶת כַּמָּה טוֹב לִחְיוֹת.
כַּמָּה טוֹב כַּמָּה טוֹב
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, כַּמָּה טוֹב,
פִּתְאֹם הָאָבָק מִשָׁנָה שֶׁעָבְרָה
נִשְׁטַף מֵהַלֵּב וְהָרְחוֹב,
נִשְׁטַף טִיף טַף, כַּמָּה טוֹב.
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם זוֹרֵם לוֹ בָּרְחוֹבוֹת כְּמוֹ נָהָר,
וְכֻלָּם לוֹבְשִׁים עוֹד סְוֶדֶר, וְאוֹמְרִים אוּף כַּמָּה קַר,
אָז אֲנִי יוֹצֵאת הַחוּצָה בְּלִי מְעִיל וּמִטְרִיָּה
לְהַרְגִיש קְצָת אֶת הַיֹּפִי שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא הָיָה.
כַּמָּה טוֹב..
אָז הַגֶּשֶׁם שׁוֹטֵף אֶת הָעֵצִים וְהַשָּׂדוֹת
מְכַבֵּס אֶת הָעוֹלָם וּמַבְרִיק אֶת הַגַּגוֹת,
לֹא שׁוֹכֵחַ לְנַקוֹת אֶת הַכְּבִישִׁים הַמְהִירִים
וּמַשְׁאִיר טִפָּה שֶׁל גֶּשֶׁם לְהַרְטִיב אֶת הַשִׁירִים.
כַּמָּה טוֹב כַּמָּה טוֹב
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, כַּמָּה טוֹב,
פִּתְאֹם הָאָבָק מִשָׁנָה שֶׁעָבְרָה
נִשְׁטַף מֵהַלֵּב וְהָרְחוֹב,
נִשְׁטַף טִיף טַף, כַּמָּה טוֹב.
מאחלים חג מולד שמח לכל החוגגים, ולכולנו – גשם ברכה, שבוע טוב וחורף גשום ופורה,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
_______________________________
מה השבוע בסל?

יום שני: כוסברה/שמיר, בטטה/גזר, מלפפון, קייל/תרד, עגבניה, כרובית/כרוב, שומר/קלרבי, חסה, בצל ירוק/כרישה/בצל לח, ברוקולי/אפונה סינית/עגבניות צ'רי. בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים/שורש. לכולם מתנה: רוקט/מיזונה /טאטסוי.

ובסל הגדול גם: דייקון/צנונית, מנגולד, סלק, חציל/פלפל.

יום רביעי: בטטה/גזר, חסה, עגבנייה, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרובית, קייל/מנגולד, ברוקולי, מלפפון, שומר/קלרבי, סלרי עלים/שורש. בארגזים קטנים בלבד: סלק. מתנה לכולם: רוקט/ מיזונה/ טאטסוי.

ובסל הגדול גם: דייקון/צנונית/כרוב, תרד, חציל/פלפל אדום וירוק, ארטישוק ירושלמי/אפונה/עגבניות צ'רי.

יום רביעי: הרשימה מתפרסמת באתר ביום רביעי אחרי הצהרים בתום אריזת הארגזים. כדי לראות אותה, עליכם לחזור למייל הזה ביום רביעי אחרי 16:00, ללחוץ על הקישור (מספר העלון) ולהגיע דרכו לאתר שלנו, שם תמצאו את הפירוט לרביעי.

ובסל הגדול גם:

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

18-20 בנובמבר 2017 – יש ניסים שקורים לאט-לאט…

השבוע בפינת החידושים –

עדו, אופה הלחם המעולה שלנו, פיתח בסבלנות ובמקצועיות לחם חדש – לחם שאור ללא גלוטן. הבחור החדש עבר מבחן טעימות של טועמי דבר  – והתגובות היו משבחות עד מאוד. ידיו המוכשרות של עדו עשו ניסויים רבים, ורק לאחר שהתוצאה עמדה בסטנדרטים הגבוהים שלו הוא נאות להציג אותו בפניכם –

הלחם מבוסס על מחמצת כוסמת ירוקה, דוחן וטפיוקה, ומכיל קמח טף, קמח טפיוקה אורגני, קמח כוסמת ירוקה אורגני, שמן זית אורגני, מלח, ממש קצת סוכר, שמרים וקסאנטן גאם.

אתם מוזמנים להוסיף אותו לארגז שלכם דרך מערכת ההזמנות.

__________________________________________

טוחני הקמח של "מנחת הארץ" רוצים שתאפו מאפים מחממים לחורף – ופוצחים במבצע לחודש הקרוב – במהלך חודש טבת (מהשבוע עד אמצע ינואר) ימכרו בהנחה כל הקמחים המקומיים (שגרעיניהם גדלים בארץ): חיטה אורגנית, תירס אורגני, חומוס אורגני וטף.

המחירים המוזלים מעודכנים במערכת ההזמנות שלנו. צאו לחגיגת אפיה!

_______________________________________

סיפור משפחתי

השבוע ובתקופה הקרובה אנחנו נהנים מנציגות מכובדת של מלכי החורף בשדה: משפחת הכרוביים. הם מייצגים העדפות שונות והתפתחויות שונות בצמחים,: עלים, ניצני פרחים, גבעולים מעובים. הם זקוקים לאדמה דשנה ופוריה, ובתמורה משיבים לנו מנה גדושה של בריאות, הזנה וטעם. וגם יופי: צמח כרובית שמרכזו קרקפת לבנה בוהקת, ראש כרוב ירוק או סגול מנוקד בטיפות גשם או כרובי ניצנים שנריאם כמו מטפסים על הגבעול בדרך לפסגה. המגוון הפלורליסטי והיפה הזה מרחיב את הלב – הנה משפחה בה מקבלים כל אחד ונטיותיו, דרכי ההתפתחות שלו, צבעיו האופייניים וטעמו המדויק. ובחג משפחתי כמו חנוכה, כשאנחנו מתאספים לחגוג יחד, על הרבגוניות המשפחתית שלנו, שווה לחשוב על משפחת הכרוביים.

זה ארך זמן רב – ההתפתחות הזו לכיוונים השונים, בה כל אחד מבני המשפחה תפס כיוון אחר, הדגיש תכונה אחרת וצמח אליה. זה נעשה הרבה בזכות סקרנות ובטחון של חקלאים (חקלאיות כנראה…) מסורים ונאמנים, בימים בהם הכל היה הרבה יותר איטי, הסבלנות היתה בשפע (לא היתה ברירה אחרת) שינויים והתפתחויות נקנו בעמל כפיים וזיעה רבה, ואולי בשל כך, גם השמחה בהצלחה היתה משמעותית ושלמה יותר…?

היום קצב החידושים והשינויים מהיר הרבה יותר מבעבר, אך גם בעבר, אפילו הרחוק והפרימיטיבי, פיתחו ושכללו החקלאים את סוגי הירקות שגידלו. למען האמת, רבים מהשינויים המדהימים ביותר שנעשו בתחום של פיתוח זנים לא היו כחלק ממחקר מתוקצב ומובנה, אלא בצורה הפשוטה של איסוף זרעים מאותם צמחים שמצאו חן בעיני החקלאי, והעדפתם על פני זרעים מצמחים פחות אהובים. לפעולה הפשוטה של הבחירה להרבות צמח מסויים על פני אחר היתה השפעה עצומה על שיפור ושינוי יבול מסויים או זן מסויים. עוד הרבה לפני שהבין האדם את הגנטיקה של הצמחים הוא גרם בפעולותיו לשינויים קטנים ואיטיים בגידולים, שהצטברו עם הזמן עד שהביאו לתוצאות ממשיות.

משפחת הכרוביים היא משפחה שיכולה להדגים את ההתפתחות הזו יפה. כל בני המשפחה מקורם בצמח בר,brassica oleracea, שמקורו באיזור הים התיכון, והוא מזכיר בהופעתו צמח קנולה. מתישהו, לאחר ביות הצמח, החלו האנשים לגדל אותו בשל עליו. מכיוון שהם צרכו את העלים, רק הגיוני היה לבחור בכל שנה את הצמחים שהניבו את העלים הגדולים ביותר, כתוצאה מכך הפכו עלי הצמח לגדולים יותר ויותר והביאו ליצירת הצמח המוכר לנו כקייל או קולרדז (kale / collards). שמו הספציפי של הקייל הוא var. acephala, שמיתרגם ל"כרוב חסר ראש".

אנשים אחרים העדיפו דוקא את הצמחים שהניבו עלים קטנים, צפופים ועדינים יותר במרכז הצמח בראש הגבעול, ובחרו להרבות דוקא צמחים בעלי תכונות אלו. עם חילופי העונות והמשך ברירת הצמחים בכיוון הזה, הפכה תכונת הקומפקטיות יותר ויותר בולטת בצמחים, שהניבו מצבור עלים צפוף וסגור יותר ויותר בראש הצמח. עם השנים הוא אף גדל, והפך ממש ל"ראש" הלא הוא הכרוב המוכר לנו, ששמו המדויק הוא var. capitata, שמשמעו כרוב בעל ראש.

בערך באותה תקופה, באיזור גרמניה של היום, העדיפו המגדלים דוקא צמחי kale בעלי גבעולים קצרים ועבים. הם חשקו באכילת הגבעול עצמו, ולאט לאט, תוך בחירת הצמחים הנוטים לגבעול עבה, הביאו את הכרוב הקדום לשנות את גבעולו, שהתעבה מאוד, ולהפוך לקולורבי, שזכה לשם var. caulorapa, שמשמעו "לפת גבעול".

מתישהו במהלך אלף השנה האחרונות פיתח האדם את התשוקה לאכול דוקא את ניצני הפרחים הלא מפותחים של הכרוב, ובחר דוקא את הצמחים שהפיקו ראשי פריחה גדולים. כך התפתחו הכרובית והברוקולי, שניהם ואריאציות שונות של תפרחת לא מפותחת של כרוב. שמה המדויק של הכרובית הוא var. botrytis, שמשמעו אשכול, בשל צורתה המזכירה אשכול ענבים. הברוקולי, שפותח באיטליה זכה לכינוי הספציפי var. italica.

ואחרון חביב במשפחה הענפה: על טעם ועל ריח אין להתווכח, ומסתבר שהיו גם כאלה שהעדיפו את הצמחים שפיתחו כמה מצבורי עלים צפופים ומכונסים לאורך הגבעול, והם היו כנראה בלגים. בחירה חוזרת ונשנית של הצמחים שהניבו דוקא את צורת העלים הזו הביאה לפיתוח כרוב הניצנים (Brussels sprouts), ולו ניתן השם הספציפי: var. gemmifera שמשמעו: כרוב בעל אבני-חן.

לסיכום, הסיפור המשפחתי הפתלתל הזה מראה כי ללא השכלה מסודרת באשר לגנטיקה או להרביית צמחים, ברירה פשוטה של זרעים, על ידי האנשים שגידלו אותם, והרבה אורך רוח וסבלנות, פותחו במשך 7000 שנה שישה סוגים שונים וייחודיים של ירקות. ניסים קטנים של יומיום. זה קורה במשפחות הכי טובות.

ולסיום – נאחל לדרור ונעמי מזל טוב והרבה שמחה, לכבוד הצטרפותו של עולל חדש, קטן ומתוק , למשפחתם. מתנה של אור לחג החנוכה.

מאחלים לכולנו שבוע של פליאה וגיוון, של אורך רוח ואמונה,
קוו יחד איתנו לגשם מבורך השבוע.
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________

מה השבוע בסל, לצד בני משפחת הכרוביים:

יום שני: כוסברה/שמיר, חסה, מלפפון, קייל/טאטסוי, עגבנייה, כרובית, שומר/צנונית/דייקון, סלק, בצל ירוק/כרישה, ברוקולי/אפונה סינית/בטטה. בארגזים קטנים בלבד: חציל/פלפל ירוק. ולכולם מתנה: רוקט/מיזונה.

ובסל הגדול גם: סלרי עלים/שורש, מנגולד/תרד, כרוב, ארטישוק ירושלמי/גזר.

יום רביעי: בטטה/כרוב, חסה, עגבניה, גזר/חציל/ארטישוק ירושלמי, שמיר/כוסברה, כרובית /ברוקולי, קייל/תרד, כרישה/בצל ירוק, מלפפון, שומר/קלרבי, סלרי עלים/שורש. מתנה: רוקט/ מיזונה/ טאטסוי.

ובסל הגדול גם: דייקון/לפת/צנונית, מנגולד, סלק.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

11-13 בדצמבר 2017 – עלון חנוכה – חג יפה כל כך

מחלבת עיזה פזיזה שבה אלינו! לאחר הפסקה של כחודשיים, בשל המלטות בדיר, החליבה התחדשה ומהשבוע הבא ניתן להזמין חלב, יוגורט וגבינות ממוצרי המחלבה המעולים. לקראת עונת ההמלטות מפסיקה המחלבה לחלוב את העזים – מתוך התחשבות במעגל החיים ובריאותה של העז, לצורך ייבוש החלב בעטינים בסוף תקופת ההיריון, וכדי לאפשר לגדיים הצעירים לינוק לפחות כחודש ימים את החלב הראשון. "חלב ראשית", המכונה בלעז "כולוסטרום", הינו סמיך ועשיר יותר בנוגדנים ובחומרים מזינים הנחוצים לבניית המערכת החיסונית של הגדי הנולד בימים הראשונים. כעת, משהקטנים גדלו מעט, מתחדשת החליבה ואיתה מגוון מוצרי המחלבה" חלב לשתיה, יוגורט, גבינת לאבנה, פטה וגבינות קשות, וגם ריבת חלב עזים. תוכלו להוסיף את המוצרים, לקראת השבוע הבא, דרך מערכת ההזמנות שלנו.

___________________________________

מעמק יזרעאל, מהגד"ש האורגני המצויין של קיבוץ עין חרוד, מגיעים אלינו זרעים קטנטנים ומיוחדים – זרעי טף אורגנים. מעתה תוכלו להוסיף זרעי טף לארגז הירקות. מי שאינו מכיר את הדגן המיוחד הזה מוזמן לקרוא עליו קצת כאן. רעיונות למתכונים עם זרעי טף תוכלו למצוא מליקוטיה של מיכל חביביאן המעולה ממשק חביביאן. אנחנו מזכירים שקמח טף (זרעי טף טחונים) ניתן למצוא בין הקמחים של מנחת הארץ. מגד"ש עין חרוד אנחנו מציעים זרעים שלמים של טף אורגני. מוזמנים להוסיף אותם לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_____________________________

מזכירים לכם שלאחר געגועים עזים, הגיעו אלינו התמרים המשובחים של קיבוץ סמר – יש תמרים משלושה זנים – ברהי, דקל נור או זהידי.

מוזמנים להוסיף אותם לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_________________________________

סיפור יווני לחנוכה

המקום: אתונה, פעם פעם לפני שנים רבות.

אנשי העיר אתונה מתאספים בגבעה הגבוהה בעיר, לחזות בתחרות שתכריע מי יזכה בתואר האל הפטרון של מחוז אטיקה ובתוכו העיר אתונה. שני אלים מרשימים הגישו מועמדות: פוסידון, אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים (ורעידות האדמה) ואחייניתו – אתנה, אלת החכמה, האמנות והצדק. כדי לזכות בתואר הנכסף, כל אחד משניהם יציע לאתונאים מתנה אחת. האתונאים יחליטו איזו מתנה הם בוחרים, ובעקבותיה, מי יהיה הפטרון. פוסידון פתח – והיכה על האדמה בקלשונו. הקרקע נבקעה ומעיין פרץ מהבקע, אבל המים היו מלוחים, והאתונאים לא מצאו בהם שימוש (בגרסה אחרת פורץ מן האדמה סוס). שניה נמיעה את תשורתה אתנה – ומן האדמה היא מצמיחה עץ זית. צקרופס, מלך אתונה, ובני עירו בוחרים פה אחד בעץ שילווה אותם מעתה, ממנו הם יפיקו מזון, מאור, חימום, וחומר בנייה.

 

בבחירה של האתונאים יש לכאורה החלטה פרקטית גרידא, אבל כשמקשיבים היטב לסיפור נראה לי שאפשר לראות כאן גם הכרעה לא לבחור בקלשון הננעץ בקרקע באלימות לבקע אותה (ובאל שנעץ אותו, הידוע בהתקפי הזעם שלו ובאופיו ההפכפך), אלא בצמיחה, הזנה, והמשכיות. עץ הזית ילווה את האתונאים ואת כל תושבי אגן הים התיכון ויהווה עבור בני האדם סמל לנצחון והצלחה, ובד בבד סמל לשלום, שלווה והרמוניה.

בסוף המבול תשוב היונה אל נוח עם עלה זית בפיה, והוא יהיה הסימן ששקטו המים, שכך הכאוס, והצמיחה והחיים שהיו מכוסים ימים רבים במים עמוקים וסוערים, מציצים מבעד לרטיבות. אתנה תנצח את פוסידון גם כאן. ובדרכם הפתלתלה של סיפורים – עץ הזית והשמן שהוא מעניק לבני האדם יהיו אלו שיסייעו לחשמונאים לעמוד מול היוונים ולהחזיר לעצמם את החרות הדתית והלאומית שלהם. אותו פך שמן, גלגולו של העץ של אתנה, אלת הצדק, יביא את הצדק וההרמוניה גם למקדש הירושלמי המטוהר והמתחדש.

חנוכה, חג האור שלנו, מגיע בימים הקצרים ביותר בשנה, בהם החושך מתגנב יותר ויותר מוקדם, והיום נגמר לנו לפני שאנחנו מוכנים לכך. בימים האלה בהם אנחנו כבני אדם מרגישים שהטבע מכבה לנו את התאורה כשיש לנו עוד פרק להשלים, אנחנו נזכרים במתנתה של אתנה, ובעזרת אותו טבע עצמו, מוסקים את כרמי הזיתים, מפיקים שמן זית, ומדליקים לנו מנורת שמן, כדי שתאיר לנו את דרכנו ותשמח אותנו. וכשיש אפילו נר דקיק אחד, החושך כבר אינו חשוך.

בשבילי חנוכה הוא חג שמזכיר לי שוב כמה מעט טוב דרוש לפעמים כדי להאיר את הקושי, ואת הרוע, כדי לפרק אותו מעט, למצוא בו פינה רכה. זה חג שחוגג את נצחון ההסתפקות במועט – ומספר שלפעמים כה מעט דרוש כדי להאיר אור גדול, רק כד קטן, רק כמה כוונות טובות ונכונות להאמין ולתת, רק מעט רצון טוב ואהבה כדי לפזר בדידות או לצחוק צחוק גדול (וכבר אמרו לפני – ההבדל בין חבר אחד לאף אחד הוא אינסופי). כמו נר קטן ודקיק שברגע שהודלק, כבר אין החושך כל כך חשוך, ומפחיד ומאיים. בתקופה הזאת נאספים אל בית הבד פירות העץ שהוא אולי העץ הכי צנוע ומסתפק במועט שיש. עץ שלא זקוק כמעט לכלום, ועומד באיכותו גם לאורך שנים ארוכות, שחונות, גשומות, חמות, קרות – הכל יכול לעבור עליו, והוא, הזית העמיד והשתקן, שנמצא איתנו כבר למעלה מ6000 שנה, ימשיך לשרוד ולצמוח ולהפיק זיתי שמן מהם נוכל להדליק אור, לחמם את ביתנו, לאכול לבריאות, לרכך את עורנו ולרפא פצעים ושאר מחלות.

 

וזה מגיע בדיוק במקום – עונת המסיק היא העונה האחרונה בשרשרת עונות הקטיף – קצרנו, בצרנו, ערינו, גדדנו, אספנו אל הגורן והיקב את תנובות השדה שלנו, התנפחנו מגאוה על ההצלחות או דאגנו בחרדה על הכשלונות. עתה, בסיום כל הדרמה הזאת, מגיעה עונת המסיק. כאן לא היה לנו הרבה שעשינו – בעיקר קיוינו למנות קור מתאימות, לכמויות גשם מספיקות, לגשם ראשון (ושני) חזק וטוב שישטוף את הזיתים. עכשיו אנחנו קוטפים בענוה ובשתיקה את הפירות הקשים האלה, שאם נלחץ עליהם באצבענו הם יתפקעו מעסיס, אבל לא כזה שבא ללקק מהאצבע, כמו מיץ הענבים, התאנים, הרימונים או התמרים. זהו מיץ מר ומוזר, אבל הוא שיבנה את גופנו לטווח הארוך, הרבה יותר מהסוכר בפירות המתוקים, והוא זה שיאיר לנו את לילות החורף הארוכים שכבר כאן. בתקופת המסיק אין חגיגות מתוקות, יש כבר חורף והתכנסות פנימה, לתוך השקט המרגיע שנר דקיק ורועד מביא אלינו בחשכת ליל.

זה קסם לראות איך מפירות כל כך קשים ומרים יוצא השמן הזהוב הזה, שבתחילה הוא לא זהוב בכלל: מתוך עיסה די דוחה יוצא נוזל מלוכלך ומרתיע. רק אחרי זמן מה שהוא עומד במנוחה, באפלה, הוא נפרד מהעקר, המים המלוכלכים, וצף עליהם נקי ובהיר. כל התהליך הזה מופלא בעיני, והוא מלמד הרבה על מה שנראה מלכתחילה כחסר תוחלת או סיכוי ומה שאפשר להפיק כשבכל זאת מנסים, לפעמים במאמץ ובעקשנות, ונותנים צ'אנס, ומאפשרים זמן ושהות לדברים לעשות את העבודה לפעמים גם בעצמם, בלי שנתערב, וכמה בריאות ואור וטוב אפשר למצוא בסופו של התהליך. חנוכה הוא המועד האחרון להבאת ביכורים, כנראה כדי להספיק גם את אלו שאכן מבכירים רק כעת – הזיתים החשובים כל כך בתרבות הארצישראלית. וביכורי שמן זית וזיתים הם כמובן סיבה לחגיגת שמן ולחג נרות שמן.

עץ הזית עצמו הוא עץ של אור: לעליו, שאינם נושרים בחורף, ומכסים אותו במשך כל עונות השנה יש גוון אחר בכל צד. בצד העליון ירוק כהה (ירוק זית) ובצד התחתון גוון כסוף לבן המכוסה בשכבה דקה של שערות המחזירה את קרני השמש ובכך מגינה על העלה מפני התייבשות. תנועת העלים ברוח וחילופי הכסוף והירוק יוצרת מראה מאיר ומנצנץ, מעין עץ כריסטמס חנוכאי שכזה. רבות נכתב ונאמר על סגולות המרפא של שמן הזית (לכאבי בטן, שיעול וכאבי אזניים למשל), אבל גם עלי הזית מצויינים לבריאותנו, ולשתיית חליטת עלי זית יש יתרונות רבים: אנטיאוקסידנטים ופלבנואידים שמצויים בהם מסייעים בהורדת כולסטרול, בהפחתת רמות סוכר בדם, בהורדת לחץ דם גבוה ושיפור זרימת הדם בעורקים. יש בהם חומרים אנטי-פטרייתיים, אנטי חיידקיים ונוגדי דלקת ובתור שכאלה הם יעילים כתרופה להקלה על שפעת ולהתגוננות מפניה. תזמון אידאלי וחיסון אלטרנטיבי לפתיחת עונת הצינון.

חנוכה הוא חג שמסמל מאבק על זהות לאומית ודתית. בדרך כלל זה מתחבר למאבק כנגד אחרים – ההתחברות לעצמך באה במקביל להתנתקות מן החוץ. יש מי שיטען שזה מוכרח להיות כך, אני רוצה להציע שלא.

הזית שממנו הפיקו שמן למנורת המקדש, הזית שהציץ אחרי שוך המבול, הזית שהצמיחה אתנה באטיקה, והזית שמעבד חקלאי סורי, יווני, איטלקי, ספרדי, קליפורני, לבנוני, פלשתיני או ישראלי – כולם בני משפחה קרובים מתוך למעלה מ2000 זני זיתים, צאצאי זיתי הבר שצמחו כאן עוד לפני שהאנושות החלה את דרכה, חיפושי הזהות שלה ומלחמותיה. כולם נהנים משנים טובות, גשומות, קרות וכולם סובלים משנות הבצורת והחום האחרונות. ולמרות הדמיון ביניהם, הם עדיין שונים ומגוונים – חלק מהם זני מורשת עתיקים הגדלים בכרמי זיתים שעברו במסורת דורות, אחרים הם בני זני מכלוא שפותחו לגידול תעשייתי אינטנסיבי. כולם זיתים, אך לכל אחד מהם זהות משלו, השתרשות עמוקה ויציבה בחלקת הקרקע שלו ללא התנכרות לסביבה.

השתרשות רגועה ובטוחה כזאת, שאין בה התנצלות וגם לא התנכרות והתבצרות, מביאה לברכה, לצמיחה ולפריון. הלוואי עלינו.

ברכות יומולדת שמח למוחמד, מנהל העבודה שלנו, ולעליזה, המתרגמת המופלאה שלנו (לאנגלית), שחגגו יחד יומולדת בשבוע שעבר.

מאחלים לכולנו שנדע להדליק נר קטן,
עבורנו,
עבור האוהבים אותנו,
וגם כדי להאיר את מי שנראה לנו שנוא ושונא, מאיים, זר. אולי נראה איזה אור מנצנץ אלינו גם מהעבר השני, מנסה להאיר אותנו ולמצוא בנו את החיוך והריפוי.
שיהיה לכולנו חג צנוע, משפחתי, מחמם לב ומשמח,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

____________________________________________________

מה השבוע בסל המואר?

יום שני: כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, מנגולד/תרד, חסה, מלפפון, עגבניה, כרובית, סלק, בצל ירוק/כרישה, בטטה/ברוקולי/גזר. בארגזים קטנים בלבד: קייל, סלרי עלים. ומתנה לכולם – רוקט/מיזונה.

ובסל הגדול גם: כרוב/חציל, פלפל אדום וירוק, צנונית/דייקון, ארטישוק ירושלמי, שומר.

יום רביעי:  בטטה/ברוקולי, חסה/רוקט/מיזונה, עגבניה, סלק, שמיר/כוסברה/טאטסוי, כרובית/כרוב, קייל, כרישה/בצל ירוק, מלפפון, דייקון/צנונית. בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים.

ובסל הגדול גם: שומר, תרד/מנגולד, חציל, ארטישוק ירושלמי.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

_______________

ולכבוד חנוכה במסגרת ההזדהות שלנו עם חנה-זלדה (ועם רבי קלמן העייף), החלטנו לשלוח לכם השבוע הצעות להכנת לביבות ממה שיש בארגז בחורף, שלא תצטרכו למהר לשוק… חג שמח וטעים!

מתכוני לביבות מירקות הסל

לביבות בטטה אפויות מהבלוג "אוכל ודברים טובים"

לביבות בטטה מהבלוג "בצק אלים"

לביבות סלק סגולות מהבלוג "משהו טוב"

לביבות סלק וטופו אפויות של בעז פלדבאום

לביבות כרובית מאתר ynet

לביבות תרד וגבינה – איילת בן יוסף

לביבות מנגולד – מהבלוג של לייזה פאנלים

לביבות ארטישוק ירושלמי – מאתר mako

לביבות כרישה – מאתר mako

4-6 בדצמבר 2017 – הקראנצ' הירוק

אנחנו שמחים לפתוח את חודש דצמבר עם התמרים המצויינים של סמר שהגיעו אלינו – חדשים מגדיד הסתו. למי שכבר מכור – והתגעגע וחיכה ושאל והשתוקק – הם כאן! ולמי שעדיין לא מכיר – קיבוץ סמר בחבל אילות מגדל מטעי תמרים אורגנים משובחים ביותר. אפשר להוסיף לארגז הירקות תמרים משלושה זנים שונים: ברהי – עגול, רך ומתוק מאוד. הוא מוכר יותר בצורתו הטריה – כתמר צהוב. בסמר עשו נסיון לייבש אותו על העץ, כמו את שאר הזנים וגילו שכפרי מיובש טעמו ומרקמו מיוחדים במינם. הם מכנים אותו: "טופי של תמר", והוא תמר מסוכן, רבים כבר התמכרו…! הגיעו גם תמרי דקל נור, מאורכים, כהים ויבשים יותר. הם פחות מתוקים, ומי שרגיל לתמרים תימניים או עירקיים, ישטף בגל נוסטלגיה מול אחד מאלה. והאחרון והחביב הוא הזהידי – גם הוא תמר קטן ועגול, פחות מתוק מהברהי, ועשיר מאוד בסיבים תזונתיים. מי שמתיקות יתר לא חביבה עליו, יהנה מאוד מאחד משני האחרונים. הם גם מצויינים לאפיה ובישול.

את התמרים של סמר ניתן לרכוש בארגז של 5 קילו או באריזה של 500 גרם. הוסיפו אותם לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

___________________________

מזכירים לכם שעכשיו ניתן גם להוסיף לארגז תבלינים טריים, נקיים מתוספות ומשובחים בטחינת אבן ריחיים. תבליני "ריח שדה" נטחנים במפעל קטן ואיכותי בנתיבות ונארזים בקופסאות פלסטיק. כשרים למהדרין בהשגחת הרבנות נתיבות. ניתן להוסיף אותם להזמנה דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_______________________________

There ought t'be some way t'eat celery so it wouldn't sound like you wuz steppin' on a basket."

"חייבת להיות איזושהי דרך לאכול סלרי כך שזה לא ישמע כאילו אתה דורך על סל" (קין הוברד, קריקטוריסט, הומוריסטיקן ועיתונאי אמריקאי)

ממשיכים במצעד ירקות החורף שלנו, והפעם  – הסלרי (שם שנלקח מהצרפתית, בעקבות ה"סלינון" היווני), או הכרפס הריחני (המילה היוונית לירק). בן למשפחת הסוככיים, הנאכל על כל חלקיו השונים: השורש העגול, הגבעולים הפריכים (שלכבודם פתחנו בקראנצ'), העלים המזינים והזרעים הזעירים שלו. היום נעסוק בעיקר בסלרי העלים.

לכל סוגי הסלרי יש זרעים קטנטנטנטנטנטנטנים שלוקחים את הזמן בנחת עד שהם נובטים. כך שאם ניסיתם לזרוע אותם אצלכם בגינה, אל תתייאשו. דאגו שיהיה לח והמתינו בסבלנות – הוא איטי אף יותר מהפטרוזיליה, דודניתו, וממתין בסבלנות כחודש עד שהוא נובט. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו זמן ארוך כל כך של זרעים בקרקע, בעיקר מפני שכל עשבי הבר השורדניים יכסו את הערוגה חמש פעמים לפני שסלרי אחד קטן יצוץ, ולכן אנחנו שותלים שתילים שגדלו במשתלה והם כבר בני כחודשיים-שלושה.

הנה הילדים הצעירים אצלנו בשדה (משמאל להם חסה אדומה ומימינם בצל ירוק):

הוא בן לאגן הים התיכון, אך נישא על כנפי ההיסטוריה כמעט לכל פינה בעולם, והיום ניתן למצוא אותו צומח בר בין השאר גם בדרום שבדיה, באיים הבריטים, במצרים, באלג'יר, בהודו, בסין, בניו זילנד, בקליפורניה ואפילו בחלקיה הדרומיים ביותר של דרום-אמריקה. בכלל, לסלרי היסטוריה ארוכה של צמח בר, וקצרה, יחסית, של צמח מתורבת.

בכתובים הוא ידוע כבר כמעט 3000 שנה (מה שאומר שהיה כנראה ידוע עוד הרבה קודם לכן) – איזכורו הראשון הוא באודיסיאה של הומרוס (-850), בשמו היווני, סלינון. כנראה שהוא נאסף מן הבר, ואחר כך גודל גם בגנים, אך רק למטרות רפואיות מגוונות (על כך בהמשך), ולא למאכל גסטרונומי. גם במשנה הוא מוזכר כגידול בר (ולכן פטור מתרומות ומעשרות) במסכת שביעית: "… והכרפס שבנהרות… פטורים מן המעשרות".

רק במאה ה-17 הוא מתחיל לשמש כעשב תבלין ומאכל. בתקופה זו הוא גם מתורבת על ידי בחירה של צמחים בעלי גבעולים מלאים ומוצקים (ולא חלולים), ובעלי טעם עדין ופחות חזק. גם עונת הגידול נבחרה בקפידה כדי להפיק גבעולי ועלי סלרי המתאימים יותר לאכילה, בעלי טעם חזק פחות: גידול הסלרי בעונה הקרירה מסייע לעידון טעמו. במאה ה-19 סברו באירופה כי מניעת שמש מהגבעול, וכך מניעת התפתחות כלורופיל, מועילה להחלשת טעמו, ולכן היו מתללים עפר על צמח הסלרי, וכך למעשה מצהיבים-מלבינים אותו (בדומה להלבנת כרשה, או אספרגוס לבן). כיום ישנם זנים שמלבינים בעצמם, ומצמיחים סלרי צהבהב. אולם גם הסלרי הירוק של היום הוא עדין בטעמו.

ישנם, למעשה, שלושה תת-סוגים של הסלרי, המגודלים, כל אחד מהם, לשימוש בחלק אחר של הצמח: תת הזן dulce הוא הסלרי המגודל לשם גבעוליו הפריכים והוא הסלרי העדין ביותר בטעמו. השני, rapaceum, מגודל להפקת שורש הסלרי, וגבעוליו ועליו חריפים יותר, ומתאימים לתיבול. והאחרון הוא secalinum, הדומה ביותר לזן הבר, וממנו מפיקים את הזרעים הקטנטנים ממש של הסלרי – קטנים, קטנים, אבל חריפים וחזקים בטעמם. בזן זה משתמשים גם בעלים, שהם, למעשה, יחד עם הזרעים, החלקים המזינים והמועילים ביותר בסלרי, בהם מתרכזת כמות החומרים הגדולה ביותר, ולכן גם טעמם העז.

 

עוד בתקופת הבר שלו היה הסלרי מקודש ליוונים, ונענד על ראשי המנצחים במשחקים הנימאים, גם אצל המצרים הוא היה חשוב, וצרורות קלועים של סלרי נמצאו בקברים מצריים. הרומאים סברו שבנסיבות מסוימות עלול הסלרי להביא מזל רע.

ואכן, לכל האמונות הללו ישנן סיבות טובות. הירק הזה הוא אכן ירק עוצמתי. הוא מכיל פיטוכימיקלים (כן, שוב הם) בשם פתאלידים, שביכולתם להרפות את השרירים הקטנים של כלי הדם ולהפחית הפרשת הורמוני סטרס, וכך לתרום לאיזון יתר לחץ דם. בנוסף הם גם מפחיתים את רמות הכולסטרול בדם. מחקרים הראו כי זרעי סלרי מסייעים להפחתת רמות סוכר בדם, ולכן יכולים להועיל לטיפול בסכרת. הגורם הוא כנראה השמן האתרי, אפיול, המופק מהזרעים, שהוא חומר משתנן, ובכך מסייע לטיפול בבצקות, מחטא את מערכת השתן, ומסייע להקלה על דלקת מפרקים (ארטריטיס ראומטי). הסלרי מכיל גם כמות יפה של ויטמין K, חומצה פולית, ואשלגן.

ישנם אנשים הרגישים לאלרגן פסוראלן המצוי בסלרי ועלול לגרום נזק לדנ"א אם נחשפים לאור השמש לאחר אכילתו. האלרגן כנראה לא נהרס בבישול או אפיה. ולמרות שמצאתי אמירות סותרות בנוגע לסלרי והריון, כולל התלמוד, שאומר כי אשה האוכלת כרפס בעת הריונה יולדת ילדים יפים (כתובות ס"א), נראה לי כי אחראי יותר להדגיש המלצה של חלק מהדעות דוקא להימנע מסלרי בזמן הריון, בשל החשש שהוא עלול לגרום להתכווצויות ברחם.

אני מנחשת כי רוב גבעולי הסלרי בעולמנו הגשימו את עצמם ומילאו את יעודם בתוך מרק ירקות, גם אצלי זה היה במשך שנים השימוש המרכזי, עד שעברתי להתגורר במושב של בני העדה הכורדית וגיליתי את הריז'ה חמוסתה – האורז הכורדי החמוץ. מאז קשה לשכנע אותי לשמור את הסלרי למרק… אבל בסלרי אפשר להשתמש בדרכים רבות נוספות – הוא מצוין גם טרי וחי בסלט או במיץ ירקות מנקה ומרענן במיוחד, ואתם מוזמנים להיות יצירתיים – באגף המתכונים שלנו תמצאו אפילו מתכון לפסטו סלרי.

טיפטיפה

שני רעיונות לשמירת עלי הסלרי טריים: (מתאים לכל צרור עשבי תבלין)
√ לשטוף ולייבש לגמרי, או לא לשטוף כלל, לעטוף אותם במגבת בד, בתוך שקית ניילון או כלי אטום.
√ לנקות היטב תחת מים זורמים, להסיר כל עלה נפול או קטע גבעול לא מושך, ולשים באגרטל גדול עם הרבה מים קרים. בתוך שעתיים ייראה הקלח כמו תפרחת יפה. כך אפשר להיות מוקפים ברעננות, לזכור להשתמש בסלרי, וגם לראות את מצבו לאשורו במקום להניח לו לנבול במקרר.

מאחלים לכולנו שבוע טוב, שיביא איתו גשם וברכה,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

____________________________________

מה ליד הקראנצ' השבוע בסל?

יום שני: כוסברה/שמיר, מנגולד/תרד, חסה, מלפפון, ארטישוק ירושלמי/חציל, עגבניה, ברוקולי/כרוב, פלפל אדום או ירוק, בצל ירוק/כרישה, בטטה/גזר. בארגזים קטנים בלבד: צנונית/לפת/דייקון. ולכולם מתנה – רוקט/מיזונה.

ובסל הגדול גם: כרובית, סלרי עלים, סלק/שומר, קייל

יום רביעי: כרוב/חציל, בטטה/גזר, חסה, עגבניה, ארטישוק ירושלמי/פלפל אדום, שמיר/כוסברה, כרישה/בצל ירוק, מלפפון, כרובית/ברוקולי/תפו"א, סלק/שומר, תרד/מנגולד. מתנה: מיזונה ירוקה/אדומה/רוקט.

ובסל הגדול גם: סלרי עלים, דייקון/צנונית, קייל

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)