26-28 בפברואר – פורים מלא חיוכים!

מזכירים לכם שהשבוע יש קצת שינויים במועדי המשלוחים:

משלוחי יום שני:
אנשי תל אביב יקבלו את הארגז כרגיל בשני חוץ מ:
אנשי פלורנטין-שכונת שפירא-קרית שלום-יפו שיקבלו את הארגז ביום שלישי 27/2.
המשלוחים לרחובות, נס ציונה, ראשון לציון ומזכרת בתיה, למודיעין ולמבשרת ציון והסביבה ביום שני כרגיל.

משלוחי יום רביעי:
תל-אביב, רמת-גן-גבעתיים כרגיל. גוש עציון כרגיל.
משלוחים בירושלים: עין כרם, קרית היובל, בית הכרם, רחביה, נחלאות, קרית משה, מלחה, קטמונים וקטמון, בקעה, תלפיות וארמון הנציב – המשלוח עובר ליום שלישי 27/2.
בית חורון, רמות, הגבעה הצרפתית, מרכז העיר – המשלוח כרגיל ביום רביעי.

אם אינכם בטוחים באיזה יום אתם עתידים לקבל את המשלוח – מוזמנים לשאול אותנו.

חג שמח!

_____________________

ירקות מוסיקליים

פורים הוא חג שבו אנחנו מוזמנים לצאת מהקופסא, להשיר את ההנחות הרגילות שלנו ואת ההסתכלות השגרתית, להתבונן במוכר במבט חדש ולהעז להפוך ולהתהפך, לחפש ולהתחפש. אז… לכבוד פורים רצינו השבוע להביא זוית שונה ו"נהפוכו'אית" של ירקות, ולספר לכם על מוסיקאים מיוחדים המפיקים ניגונים מירקות. שימוש בירקות ככלי נגינה הוא לא דבר חדש: דלעות יבשות וקשות ואגוזי קוקוס, למשל, משמשים ככלי הקשה דרום אמריקאים ואפריקאים כבר שנים רבות. הענין עם המוסיקה שתראו עוד מעט הוא שהיא עשוייה מירקות לגמרי טריים, והמוסיקה מיוחדת ומפתיעה.

 תזמורת הירקות של וינה היא תזמורת ייחודית שמנגנת מוסיקה על כלי נגינה שעשויים מירקות טריים. בעזרת חלילי גזר, דלעת שהפכה לטוּבִּה, כינורות מכרישה, וחצוצרה מפלפל הם יוצרים עולם צלילים "ירקני" ויוצא דופן. הנה לפניכם כמה תמונות:

gurkophon.jpgמלפ-פון (cucumberphone)

karottenfloeten.jpgחלילי גזר

kuerbis.jpgדלעת הקשה

lauch.jpgכינור כרישה

melanzaniklappe.jpgקסטנייטה מחציל

paprikatroete.jpgחצוצרת פלפל

zellerbongos1.jpgבונגוז (תופים אפריקאיים) משורש סלרי

salat.jpgרשרשן סלט

zwiebelschalen.jpgקליפות בצל

התזמורת הוקמה בשנת 1998 בוינה, אוסטריה, ויש בה 11 מוסיקאים, טכנאי קול ואמן וידאו. הם מנגנים מוסיקה עכשווית, ביט, האוס, אלקטרונית, ג'אז, ועוד. הם ממציאים ומפתחים כלי נגינה חדשים כל הזמן, והמוסיקה הולכת בעקבות כלי הנגינה.

הקונצרטים שלהם הם חגיגה לכל החושים: ככל שמתקדמת המוסיקה ממלאים את חלל האולם ניחוחות של סלרי ובצל והנגנים מתלכלים במיצי ירקות מההופעה. בסיום הנגינה מתכבד הקהל כהדרן ב… מרק ירקות טרי! זו הסיבה בגללה בחרנו בתזמורת ירקות, הם מעידים: אפשר להריח ולטעום אותם, יש בהם מגוון רחב כל כך של צורות וצבעים ואפשר להשיג אותם בכל מקום.

לפני כל קונצרט הם עורכים מסע קניות בשוק, ומחפשים את הירקות להם יזדקקו להופעה. לקראת הקונצרט הם קודחים, חותכים, משייפים, מועכים, מותחים וקוצצים אותם לשמש בתפקידם החדש. חשוב מאוד להכין את הכלים מירקות טריים, הם אומרים, משום שהטריות של הירק משפיעה על הצליל שמופק ממנו ועל כושר העמידה שלו – ירקות לא טריים נוטים להיסדק או להישבר במהלך הנגינה. גם ירקות מהסופר, הארוזים בניילון, לא מפיקים כלי נגינה משובחים.

הם לא ממש ישמחו לשמוע שהם אורחי הכבוד בעלון פורים. הם לגמרי לא אוהבים שמתייחסים אליהם כקוריוז ומזמינים אותם להופיע כהפוגה קומית בארוע. ואכן – הם מוסיקאים רציניים. עד היום הם הוציאו כבר שלושה תקליטורים שזכו לביקורות טובות, והם עורכים כ-20-30 הופעות מכובדות למדי בשנה באירופה ובאסיה. ולמען האמת, כדי להצליח להרים קונצרט בסגנון שלהם הם צריכים להתמודד עם קשיים לא שגרתיים בעולם המוסיקלי, כמו העובדה שאין בשוק המקומי גזרים בעובי מסויים, דלעות גדולות דיין או ולו כרישה אחת לרפואה. כלי הנגינה גם רגישים ביותר לחום התאורה על הבמה ולמשך הזמן של ההופעה, והם מעידים כי לעתים הצליל של כלי הנגינה משתנה במהלך ההופעה כתוצאה מהתייבשות הירק…

אבל בעצם, הם אומרים, יש מליוני תזמורות ירקות ברחבי העולם, ולמי שמחפש מוסיקת ירקות מקומית, הם מציעים לגשת לשוק הקרוב ולהקשיב בתשומת לב. אחרי כמה שניות, הם מבטיחים, תוכלו לשמוע את הצלילים העדינים שמשמיעים הירקות, הפירות, הלחם וקופסאות השימורים.

המוסיקאי השני שאני רוצה לספר לכם עליו, בא דווקא מאוסטרליה, שמו לינסי פולק (Linsey Pollak) והוא נגן כלי נשיפה רציני שדווקא אוהב ומדגיש את הצד ההומוריסטי של ההופעות שלו.

Picture credit Stephen Jaquiery

פולק נושף ומנגן במגוון של "כלי נגינה" שבכלל לא ידעו שהם כאלה: כפפת גומי, משפך, כסא, מטאטא, צפרדע מתנפחת (!) וגם, לענייננו – גזר… בסרטון הזה תוכלו לראות אותו מכין חליל מגזר, מנגן בו, והכל במבטא אוסטרלי שובה לב.

מוסיקה וירקות הם שני דברים חוצי גבולות ותרבויות, אז לסיום, הנה עוד סרטון מחוייך נוסף על נגינה בירקות בתחרות כשרונות בסין.

אז בין אם אתם אוכלים את הירקות השבוע, או מחליטים לנגן בהם (או אולי לנגן ואז לאכול?), אנחנו רוצים לאחל לכם חג פורים שמח ומבדח, מסכות, רעשנים, שירים וריקודים.

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________

מה השבוע בסל הפורימי?

יום שני-שלישי: ברוקולי/כרובית, גזר, בצל ירוק/בצל לח/כרישה, פלפל/מלפפון, כרוב, עגבניה, תפו"א, חסה, סלק, אפונת שלג/אפונת גינה. בארגזים הקטנים בלבד: קייל/מנגולד/תרד.

ובסל הגדול גם: פול/ארטישוק ירושלמי, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, סלרי שורש, קלרבי/לפת/דייקון

יום שלישי-רביעי: הרשימה מתפרסמת עם סיום האריזה

ובסל הגדול גם:

19-21 בפברואר 2018 – שולחים לכם חיב"וק (חקלאות בשיתוף קהילה)

ונהפוכו…

בשבוע הבא אנחנו עושים (לחלקכם) בלאגן קטן במועד המשלוח – בשל תענית אסתר שתהיה ביום רביעי ובשל אילוצי לו"ז אחרים, המשלוחים יתקיימו כך:

משלוחי יום שני:
אנשי תל אביב יקבלו את הארגז כרגיל בשני חוץ מ:
אנשי פלורנטין-שכונת שפירא-קרית שלום-יפו שיקבלו את הארגז ביום שלישי 27/2.
המשלוחים לרחובות, נס ציונה, ראשון לציון ומזכרת בתיה, למודיעין ולמבשרת ציון והסביבה ביום שני כרגיל.

משלוחי יום רביעי:
תל-אביב, רמת-גן-גבעתיים כרגיל. המשלוחים לגוש עציון כרגיל.
משלוחים בירושלים: עין כרם, קרית היובל, בית הכרם, רחביה, נחלאות, קרית משה, מלחה, קטמונים וקטמון, בקעה, תלפיות וארמון הנציב – המשלוח עובר ליום שלישי 27/2.
בית חורון, רמות, הגבעה הצרפתית, מרכז העיר – המשלוח כרגיל ביום רביעי.

מקוים שהבלאגן הקל הזה יתקבל בטוב ויביא איתו אוירת חג.
אם אינכם בטוחים באיזה יום אתם עתידים לקבל את המשלוח – מוזמנים לשאול אותנו.

חג שמח!

_______________________

ועדיין באוירה פורימית – גם השנה מציעה מליסה "מפרי ידיה" – משלוח מנות מתוק – "מגילות אסתר" עשויות לדר משובח וטבעי, נטול תוספות. המגילות מגיעות במבחר טעמים ובאריזה כיד המלכה.

תוכלו להוסיף אותן להזמנתכם דרך מערכת ההזמנות. רק 10 ש"ח למגילה.

___________________________________________

וכמצוות החג – השבוע רק בשורות שמביאות חיוכים:

חיכינו חיכינו… והוא שב! עדו, האופה המצויין מ"בית הלחם" סיים את השיפוצים במאפיה המתחדשת שלו ושב אלינו – החל מהשבוע הבא ניתן יהיה לשוב ולהוסיף לחם להזמנת הירקות. למי שיש הזמנת לחם קבועה – ההזמנה תתחדש מעצמה, אין צורך להוסיף ידנית.

עדו מציע לחמי שאור משובחים ואורגנים – חיטה, כוסמין, שיפון וגם לחם מצויין ללא גלוטן. בנוסף עדו מכין גרנולה מעולה.

תוכלו להתרשם מהמוצרים ולהוסיפם להזמנה דרך מערכת ההזמנות (החל מיום שלישי, לקראת השבוע הבא).

_______________________________________

סלט ירקות חקלאי

בשבוע שעבר התכנסה אצלנו קבוצה של חקלאים אורגנים מחוות קטנות, בינוניות וזעירות מרחבי הארץ – מקיבוץ לביא שבצפון ועד באר מילכה בדרום – להכיר, להיפגש ולשוחח על האתגרים שעומדים בפני חקלאים כמונו. כולנו היינו חקלאים שעובדים בשיטת "חקלאות בשיתוף הקהילה" – כלומר – שולחים ארגזי תוצרת עונתית ממבחר היבולים בשדה, ומשתדלים לא רק למכור ירקות, אלא גם לקבץ ולבנות ולטפח קהילה סביב השדה והחקלאות.

היה נהדר להיפגש, לדבר, להתייעץ, להתווכח, להתלבט – למרות שכולנו עושים משהו דומה, אנחנו באים לפעמים מרקע ומכיוונים שונים, לכל אחד מאיתנו היחודיות שלו, הגוון והדרך שלו. וגם זה היה מעניין ומרתק. לכאורה, אפשר להתבונן עלינו ולתהות – למה מתקבצים כל החקלאים האלה יחד, בחיבה כזאת ובשמחה – הלא הם מתחרים זה בזה – כולם מוכרים את אותו מוצר (פחות או יותר) – ופונים לאותו קהל לקוחות… לא?

אז זהו, שלא… אחד הדברים הכי משמחים שהיו שם היו הפרגון והשותפות. אנשים חלקו זה עם זה הצלחות וכשלונות, אסטרטגיות ורעיונות. התחושה המשותפת שלנו היתה שאנחנו עובדים למעשה יחד – למען חזון ומטרה משותפים – שיש להם פנים רבות: להציע לאנשים אוכל בריא ומזין, מלא חיות ואותנטי, לשמור ולטפח את האדמה עליה אנחנו מופקדים, להצמיח כלכלה אחרת – ישירה, שקופה, הדדית ומתקשרת אמת והוגנות – בין יצרנים וצרכנים.

הרעיון של חקלאות בשיתוף הקהילה צמח היסטורית מן הקהילה – מצרכנים שחיפשו חקלאי, היום הוא מנווט כמעט תמיד מצידו של החקלאי, שרוצה לקיים חקלאות קטנה, שונה מהמקובל – גן ירק משולב המכיל בתוכו מגוון גידולים ושומר כך על האיזון, כמו הטבע, בו לא תראו חלקת קרקע ועליה אלונים בלבד – תמיד יהיו שם גם שיחים ובני שיח, עשבים ופרחים, וסביבם באז אדיר של חרקים ובעלי חיים ומתחת לפני הקרקע מיקרובים ממיליוני סוגים.

לגן ירק כזה אין קיום ב"כלכלה הגדולה" – בה סיטונאי חותם עם החקלאי חוזה לספק לו עשרות ומאות משטחי תוצרת של יבול מסויים. הכלכלה הגדולה אוהבת שהדברים נוחים ומסודרים ואחידים, וגן ירק הוא הכאוס העליז ההפוך… מלא דברים קורים בבת אחת, גידולים מסוגים שונים צומחים באותה חלקת קרקע, ואפילו אותו גידול נמצא בה בערוגות שונות בשלבי צמיחה שונים: נבט, צמח, פרחים ופירות. כל הזמן משהו קורה בפינה כלשהי של השדה, וממש לידו קורה משהו אחר לגמרי. קצת כמו בחיים…

       

וכמו בחיים – גני הירק בכלל ואלו הפועלים בצורת החקלאות המשתפת קהילה – זקוקים למעט עזרה מחברים, וכל אחד מאיתנו יוצר סביבו קהילה. קהילה שהיא קבוצת לקוחות, שקונה את התוצרת המשובחת והטובה ותומכת בכך בשדה, אבל מעבר לפעולת הקניה, הקהילה שנבנית סביב גני הירק היא שותפה במובנים רבים הרבה יותר – היא שואלת, מגיבה, מפרגנת, מבקשת, מכוונת, תוהה מעירה ומחבקת. וכל זה כמובן – בסיס לצמיחה.

אתר האינטרנט החדש שלנו נבנה בזכות תגובות ובקשות שלכם, וספציפית לקוחה אחת שמרצונה הטוב במשך שיחת טלפון ארוכה מיפתה איתי את צרכי הלקוחות מנקודת מבטה ומה חשוב שיהיה באתר ואיפה (תודה!). המפגש החקלאי הנ"ל התרחש בזכות לירן, לקוח אחר שלנו, שיזם ודחף וארגן וגיבש והנחה אותו. שוב, מתוך המוטיבציה שלו והרצון שלו בחיבור (לירן גם כתב על כך בבלוג שלו, יהיה לכם מעניין לקרוא זאת מנקודת מבטו של לקוח ולאו דוקא שלי) (לירן – תודות רבות!). המשובים שלכם חשובים לנו מאוד, וכך גם ההערות וההארות שלכם ונקודת המבט שלכם, שאותה אנחנו לא יכולים לראות, אלא אם תספרו לנו. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך להיות שותפים איתנו בדרך היפה והטעימה של כולנו.

כחלק מההזמנה הזאת רצינו לספר לכם שבשנה האחרונה חלה ירידה במספר הלקוחות בח'ביזה. מעולם לא פנינו לכיוון של פרסום כללי, כי אנחנו חושבים שהמסר שלנו מורכב ולא רגיל (ובפרסום ושיווק נדרש מסר פשוט, קצר ושטוח) וצריך לפעמים לתפוח את הראש כדי להקשיב לו. הצמיחה שלנו התרחשה תמיד דרככם – דרך מישהו שאכל ארוחה משפחתית מירקות הארגז ושמע, דרך שכן שראה את ארגז הירקות מונח על סף הדלת של שכנתו ובירר, מפה לאוזן (ובחזרה לפה…). אנחנו מאמינים שזו הדרך הנכונה להפיץ את הסיפור שלנו ולגדול. היו שנים בהן היינו עמוסים מדי בפניות, נאלצנו לבקש מפונים להמתין או אפילו לומר להם לא. עכשיו יש מקום – ואנחנו מזמינים אתכם לספר עלינו לאנשים נוספים – נשמח אם תחשבו על עוד חברים או מכרים שישמחו לקבל ארגז ירקות טרי, בריא, צבעוני ומשמח – ותציעו להם להצטרף. (אפשר למסור את מספר הטלפון שלנו, או להפנות אותם לאתר החדש שלנו, שיקראו וירשמו דרכו).

אם החברים או בני המשפחה שלכם גרים בצפון או בדרום או בעיר אליה אנחנו לא מגיעים – אל יאוש! יש עוד חוות קטנות דומות לנו, שפזורות מהצפון עד הדרום, ונשמח ממש להפנות אותם לחקלאי או חקלאית חביבים שיכולים להביא ירקות גם אליהם. בואו נרחיב את מעגל הירקות השמחים והמשמחים והשדות המוריקים בשלל גווני ירוק וצבע.

וכחלק מההזמנה לקהילה – בחול המועד פסח, בעוד כחודש וקצת, מתקיים היום הפתוח שלנו. בשנים האחרונות נהנינו מסדנאות והפעלות של אנשים מקהילת ח'ביזה – שהציעו לקחת חלק ביום הזה ולהשתתף בעשיה הקהילתית. היו סיורי ליקוט, סדנאות בישול, מעגל תיפוף ועוד… ואנחנו רוצים להציע לכם להשתתף איתנו גם בזה – אם יש לכם כשרון או רעיון לקחת חלק ביום הפתוח בסדנא או סיור כלשהו – דברו איתנו!

מאחלים לכולכם ימים נעימים של הכנת תחפושות והתארגנות לחג, תהנו מהשמש שאחרי הגשם,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

______________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי, בצל ירוק/בצל לח/כרישה, מלפפון, כרוב/כרובית, עגבניה, תפו"א, צנונית/קלרבי, חסה, סלק, סלרי שורש/שומר

ובסל הגדול גם: אפונת שלג או גינה, גזר, מנגולד/קייל/תרד

יום רביעי: קלרבי/צנון/דייקון/לפת לבנה/צנונית, תפו"א, עגבנייה, אפונה, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה,
חסה, שומר/סלק, מלפפון, ברוקולי/כרובית. בארגזים קטנים בלבד: מנגולד/קייל/תרד.

ובסל הגדול גם: גזר, סלרי שורש, בצל/כרישה/בצל ירוק, ארטישוק ירושלמי/פול.

12-14 בפברואר 2018 – סיפור בתרמיל

שמחים ממש להזמין אתכם אלינו למפגש כתיבה – לירן, לקוח ח'ביזה, מנחה סדנאות יצירה ומנחה קבוצות, יוביל אותנו ואתכם לשהות אחרת בשדה שלנו – התבוננות, הרהור, תחושה ויצירה.

סדנת הכתיבה תתקיים ביום שישי 9 במרץ בין השעות 9:00-15:00.

כל הפרטים בדף המידע הזה.

להרשמה – לירן: lirankeren1@gmail.com ,0542400408

נשמח מאוד שתבואו!

__________________________________

פלפולי פּׂול

בערוגת הגינה של ביאליק הפול המסכן עומד בצד, נשען על מקלו, מצוברח ועלוב, כי תרמיליו ריקים. המסיבה של ביאליק לא נערכה כנראה בשלהי החורף בואכה האביב, כי עכשיו אין סיכוי שהפול שלנו לא נע ולא נד במסיבת הריקודים המקפיצה של דיירי ערוגת הגינה – עם התחממות העונה תרמיליו מתמלאים וכמויות יפות של פולים ממלאות את דליי הקטיף שלנו, ואת הארגזים שלכם. אפשר לשמוח ולרקוד! בתקופה הקרובה הוא יבקר אצלכם מדי פעם – הבחור הירקרק, שהצד הפנימי של תרמיליו השמנמנים מכוסה בריפוד רך וכותנתי למגע, בנה המכובד של משפחת הקטניות המפורסמת. בעברית קוראים לו: פּוֹל (בפא דגושה ובחולם מלא) ושמו העברי הבוטאני הוא "בקיית הגינה", ומפני שהוא ירק לא רגיל ומיוחד, עשינו לנו מנהג לספר עליו קצת כשהוא מגיע לביקור.

פול ירוק ויבש נאכל על ידי מזרח-תיכוניים, צפון אפריקאים ודרום אירופאים כבר אלפי שנים. שרידי פול נמצאו באתרים ארכיאולוגים בארצות הים התיכון, העתיק בהם נמצא בנצרת ותוארך ל6500 לפני הספירה! הוא היה אוכל חשוב ומרכזי לכל שכבות העם. הוא עשיר בחלבונים, פחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים. הוא מכיל כמות יפה של ברזל, חומצה פולית, אשלגן, מגנזיום ואבץ.

ולמרות זאת קבע פיתגורס נחרצות: "הימנע מפול"!
מה היה לפילוסוף יווני מהמאה השישית לפני הספירה נגד אחד הירקות הפופולריים ביותר באזור בשעתו? קוראי ופרשני פיתגורס העלו השערות שונות להסבר הקביעה הנחרצת הזו.

אחת מהן הייתה כי הפול קשה לעיכול, אמרו עליו כי "הוא מלא ברוח ולוקח חלק בנשמה, ואם תימנע ממנו תהיה קיבתך קולנית פחות וחלומותיך רגועים יותר". אך למרות הביקורת הלא מחמיאה הזו, יש לציין כי לעומת קטניות אחרות (שעועית למשל), הפול מכיל פחות סוכרים וסיבים קשים לעיכול. אפשרות נוספת לכך שפיתגורס פסל את הפול היא האמונה כי נשמות המתים יכולות להיכנס בתרמיליו. זאת הסיבה לכך שפול היה מאכל מקובל בסעודות לוויה.

ייתכן שהחיבור בין פול לאיום ולמוות קשור לתופעה של אלרגיה מסוכנת לפול, הקרויה גם "פביזם" (משמו הלטיני של הפול, Vicia faba). זוהי אלרגיה חריפה, הנובעת מחסר גנטי באנזים G6PD האופייני לאנשים ממוצא מזרח תיכוני או ים תיכוני (בארץ זה נפוץ בעיקר בקרב יוצאי עיראק, אבל לא רק). אצל כ-20 אחוז מהאנשים שחסר להם האנזים, יכולה אכילת פול לגרום לאנמיה חמורה ולפעמים אף למוות.

מצד שני, בפול יש כנראה מרכיבים כימיים דומים לאלו המצויים בתרופת הכינין לטיפול במלריה. מחלת המלריה היתה מחלה קשה ונפוצה מאוד ביוון ובדרום איטליה, ונראה כי כשהאנמיה המדוברת נשמרת במידה מתונה היא נוגדת מלריה משום שהפחתת כמות החמצן בתאי הדם האדומים מאטה את התפשטות המחלה. בתזמון מצויין, עונת קטיף הפול הטרי היא גם תקופת ההזדווגות של יתושי האנופלס, מחוללי המלריה.

לפול יש סיבה נוספת להיכנס לארון התרופות הטבעיות שלנו, הפעם כמטפל בפרקינסון. הוא מכיל באופן טבעי חומצת אמינו בשם L-Dopa שהופכת במוח לנוירו-טרנסמיטור דופמין, ומשמשת להטבת מצב החולים בפרקינסון, מחלה הנגרמת מחוסר בדופמין. אפילו כמות של 250 גרם פול מבושל הוכחה כמגבירה את רמת הדופמין בדם בצורה משמעותית, המשפרת את מצב החולים. הכמות הגדולה ביותר של L-Dopa נמצאת בפול ירוק ובעיקר בתרמיליו, הפול היבש מכיל כמות פחותה בהרבה. המחקר בתחום הזה עדיין בחיתוליו, ואנשים שמחליטים להשתמש בפול לטיפול בפרקינסון צריכים לדווח על כך לרופא ולהתייעץ איתו.

שני זנים "מסורתיים" של הפול באיזור הם הפול קפריסאי הגדול, ופול מצרי קטן, גודלו כתרמיל אפונה. בשנים הראשונות גידלנו בח'ביזה את שני הזנים האלה, אבל אחר כך הכרנו זן "ביניים" – בעל תרמילים בינוניים, שאותו אנחנו מגדלים ומרוצים מאוד.

במצרים הפול מכונה גם "פול חמאם", וקשור בו סיפור מעניין: בימי הביניים במצרים הייתה הכנת הפול מלאכתם של האנשים שהתגוררו סביב "מרחצאות הנסיכה" – המרחצאות הציבוריים במתחם מזרקת מוחמד עלי פשה בקהיר. במהלך היום היו המים בגיגיות הגדולות מחוממים לשם המרחץ, ובשעות הלילה, כשגחלי האש עוד לחשו, מילאו את הגיגיות הגדולות בפול ונתנו לקדרות העצומות להמשיך ולהתבשל על חום הגחלים כל הלילה כדי לספק ארוחת בוקר לתושבי קהיר.

סיפורו של הפול מתחיל עוד בסתו הקודם, ויש בו משהו יפה, שמחזיר אותנו למגבלות העונות והזמן, ומקצבים חרישיים ואיטיים יותר. את הפול אנחנו זורעים בסופו של הסתו, הוא נזרע אצלנו מאמצע ספטמבר ועד דצמבר בארבעה מחזורים מדי כחודש בערך. אנחנו משתדלים לטמון אותו בקרקע ממש לפני הגשמים הראשונים, כשהשמיים מתקדרים מעלינו ומבשרים על רטיבות בפתח. אנחנו רוצים להימנע מהצורך בהשקייה, ומצד שני, לא להקדים ולזרוע, כדי שהזרעים לא יגנבו על ידי חיות השדה שבדיוק אז אוגרות לעצמן מזון לקראת החורף הקרב. הטיפות שניתכות על האדמה מכסות את הפול באדמה וכמו מקבלות בתרועת נצחון את פני הזרעים הגדולים והמוכרים, ידידיהם מהשנה שעברה.

מהר מאוד יפיק מפגש הרעים הזה נביטות חזקות וירוקות של פול, שיבצבצו באומץ מן האדמה, וימשיכו לצמוח, למרות שמזג האויר יהיה חורפי יותר ויותר, וכל שאר העולם יתכנס פנימה. הצמיחה תהיה איטית ושקולה. הפול לוקח לו את הזמן, ובמהלך חורף שלם יגדל במתינות ובסבלנות, מגביה עצמו רק קצת כל שבוע. הוא אוחז באדמה ומגן עליה מסחף ומנזקי הגשם המכה עליה, מכסה אותה בצפיפות ומונע מעשבים אחרים להתבסס בה. הפול אינו זקוק לדישון, שכן, כמו אחיו למשפחת הקטניות, הפול מסוגל לקשור חנקן ולהשתמש בו כדי לדשן את עצמו ואף להשביח את האדמה בה הוא גדל.

אחרי חודשים של גשם, רוחות וקור הוא ירגיש מבפנים שמשהו זע בו. מתוך החוש הצמחי המיוחד לו הוא ירגיש בעונות המתחילות להתחלף, הימים המתארכים, האור השונה, מיקום השמש, וידע – זה הזמן לחייך. החיוכים של הפול מופיעים בדמות פרחים פרפרניים יפיפיים. עדינים וחזקים בעת ובעונה אחת, בדיוק כמו שמתאים לו, לירק הזה, בגוונים פסטליים ובבטחון הם כובשים את ערוגות השדה ומכניסים את הסביבה לתחושה של לפני חג: התרחצנו, התקשטנו, משהו עומד לקרות. גם בשלב הפריחה לוקח לו הפול את הזמן. מה יש למהר, אפשר להביט, להריח, להנות.

הערוגה ממשיכה להראות כאילו הוא עצרה בשלב הפריחה. מבחוץ הכל עדיין כמו לא השתנה, אבל לאט לאט, בלי שנרגיש, תופיע בתוך הפרח סירה קטנה וירוקה, שתתעבה ותשמין עד שתהיה לתרמיל הטומן בתוכו זרעים. אנחנו נקטוף אותם טרם בשלות, כשהם עדיין ירוקים ורעננים, מתוקים ועסיסיים, ואז כבר נדע שהאביב כאן. ממש כאן, אצלנו בשדה ואצלכם בצלחת.

  

ישנן אינספור דרכים להכין פול. וקודם אומר שלמרות ההמלצה לקלף פול (ואפילו קילוף כפול) – אפשר בהחלט לבשל ולאכול פול גם בתוך התרמיל! כמה הצעות הגשה פשוטות: לבשל במים ללא מלח (בדומה לחליטת אפונה, המלח מקשה את הקליפה), לאדות אותם במים ומעט שמן זית, או לטגן שום ובצל, להוסיף את הפול, מים רותחים ומיץ לימון, ולבשל כרבע שעה עד אידוי הנוזלים. ניתן גם לאפות את הפול באטיות בתנור בחום נמוך, בתבנית מרוססת בשמן זית, שום ועשבי תיבול טריים כמו רוזמרין, טימין או זעתר. כשהפולים רכים מאוד מועכים אותם יחד עם שיני השום והתבלינים, ומורחים על לחם.

אבל אני מוכרחה להתוודות, שככל שהמתכונים נשמעים טעימים ונפלאים, לפעמים אני כלל לא מגיעה לידי מימושם, משום שאצלנו הפול מחוסל טרי, כמו אפונה – נשלף מן התרמילים ומנושנש בשמחה בעודו טרי וחי…

שבוע טוב לכולנו, אלון, בת-עמי, יוחאי, דרור וצוות ח'ביזה

_____________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, ברוקולי, כרישה/בצל לח, מלפפון, כרובית, עגבניה, גזר, כרוב, חסה/מיזונה. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/אפונה/פול, סלק.

ובסל הגדול גם: קלרבי/צנונית/צנון/דייקון, תפו"א, שומר, סלרי שורש, מנגולד/קייל/תרד.

יום רביעי: גזר, עגבניה, בצל יבש, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרובית, סלרי שורש/כרישה/בצל ירוק, שומר/סלק, מלפפון, ברוקולי, צנון/צנונית/דייקון. בארגזים קטנים בלבד: תפוחי אדמה.

ובסל הגדול גם: קלרבי, חסה/מיזונה/קייל/תרד, אפונה/ארטישוק, כרוב/לפת לבנה.

5-7 בפברואר 2018 – עבודת שורשים

השבוע תמצאו בארגזים שלכם דוגמיות של טחינה מיוחדת במידה שמלווה אותנו כבר חודשים ארוכים – טחינא שמה. טחינא מיוצרת במפעל קטן היושב בקיבוץ נתיב הלה שבשפלת יהודה. את המפעל הקימה מיכל מלמד, חברת קיבוץ, פסיכולוגית קלינית בעברה שיום אחד החליטה לעשות שינוי. גדול. תהליך המחקר וההקמה נמשך 5 שנים  ארוכות ופתלתלות. הוא כלל לימוד מעמיק של השומשום ותכונותיו הייחודיות, היכרות עם שיטות מסורתיות לייצור טחינה וייצור מכונות שיענו על דרישות הייצור. ולפני שנה וחצי נולדה – טחינא.

בטחינא מאמינים בפשטות. בריאות. טעם.
הם אוהבים לעשות את הדברים בזמן ובקצב הנכון. ובכלל, מעדיפים כמה שפחות לגעת במה שנתן לנו הטבע. לחזור לבסיס, כמו בימים עברו.
מה זה אומר? שהם לא מקלפים את הקליפה מהגרעין, לא קולים, ולא מוסיפים כלום.
מה כן? מנקים את השומשום ומשרים אותו במים לטרום הנבטה. לאחר מכן מייבשים אותו בחום נמוך (עד 40 מעלות) לאורך זמן. לבסוף הוא מגיע אל אבני הריחיים, שם הוא נטחן במלואו (הגרעין עם קליפתו).
התהליך הייחודי והלא נגוע הזה, מוליד משהו חדש. טעם חדש, חי, עוצמתי ואפילו פראי. 
הערכים התזונתיים של טחינא הם מהגבוהים שיש. המון סידן, המון ברזל, המון ויטמין A, מעט מאד נתרן. בזכות התהליך הייחודי שלה ערכיה התזונתיים גם נשמרים וגם נספגים ביתר קלות בגוף.
רבים שטעמו כבר נשבו בקסמה של הטחינא המיוחדת הזאת, והשבוע תוכלו לטעום קצת מן הקסם.
הזמנות של טחינא (היא מגיעה בשני גדלים) ניתן לעשות דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_________________________

מאחורי כל ירק מצליח עומדת קטניה (מוצלחת)…

לכבוד הופעתו של הפול הירוק וחגיגת האפונים בחודשים האחרונים חשבתי לחזור ל"עבודת השורשים" של המשפחה המיוחסת והמופלאה אליה שייכים התרמילאים האלו – משפחת הקטניות. וכשמדובר במשפחת הקטניות "עבודת שורשים" אינה רק ביטוי. כפי שתראו, במשפחה הזו הרבה קורה דווקא למטה, מתחת לפני הקרקע, בצמוד לשורש (טוב, אולי כמו בכל משפחה). אבל בואו נכיר קודם את החמולה: תחת הייחוס היוקרתי מסתופפים כמובן הידועים ביותר: שעועית, אפונה, פול, לוביה, סויה, עדשים, חומוס ומַש. חברים פחות מוכרים הם התורמוס, הטופח, הבקיה, החילבה, התלתן והאספסת. ויש גם כאלה שממש קשה לנחש שגם הם קטניות, כמו בוטנים למשל, או… חרוב! אבל כולם כולם ועוד רבים שייכים לקטניות, משפחה המונה משהו כמו 20,000 מינים שונים! אנחנו מגדלים בשדה את בני המשפחה הנאכלים כתרמילים ירוקים: האפונה (שני סוגים שיפורטו בהמשך) הפול, השעועית, הלוביה, השעועית התאילנדית הארוכה, והסויה הירוקה (אדממה).

מה שנחמד במשפחה הזו בהקשר של סל עונתי שבועי, כמו שלנו, הוא ההתחלפות שלהם דרך העונות. לפעמים יש לי הרגשה שכמו בקיבוץ של פעם, מישהו במשפחה הוא סדרן תורנויות ועורך טבלאות מדוקדקות כדי לוודא ש(כמעט) אף שבוע לא יעבור בלי נציגות מסויימת של המשפחה. כדי להתחיל בתיאור אפשר לפתוח בהצגת עונת הקטניות בסלי חוביזה מתחילת החורף עם תרמילי האפונה הראשונים שמשמינים על השיחים. ראשונה (לקראת סוף דצמבר) מגיעה האפונה המתוקה (הידועה גם כ"אפונת שלג" או אפונה סינית" – זו הגדולה והדקה), אחריה מופיעה אפונת הגינה, שיכולה להתמודד פחות עם חום סוף הקיץ ומסתדרת יפה אם זורעים אותה בנובמבר והיא מבשילה בינואר (זו האפונה שבתוך תרמיליה אפונים ירוקים עגולים "כמו של סנפרוסט" שאת תרמיליה לא אוכלים, אבל גם לא זורקים -חכו לטיפים).

אפונה סינית / אפונת שלג:

אפונת גינה:

אחריהן מופיעים הפולים, שגדלו לצד האפונה במהלך החורף ומבשילים בדרך כלל בשיא החורף, כלומר, עכשיו.

האפונה והפול נשארים באיזור ועוד מבקרים בסלים עד מרץ או אפריל, ואז כשמתחמם קשה להם מדי בחום והם אינם.

או אז, בפער של שבועות ספורים, במחצית אפריל מגיעה השעועית הירוקה. היא נזרעת כבר כשלושה חודשים קודם, בפברואר, אבל ראשיתה איטית יחסית, בגלל הטמפרטורות הקרירות עדיין. מחזורי השעועית הבאים, שנזרעים לאחר כחודש, יהיו מהירים יותר (שעועית יכולה להקדים ולהבשיל כ-50 יום לאחר זריעתה). השעועית מסתדרת עם טמפרטורות מתונות, כאלה שיש באביב ובסתו, ולכן מופיעה אצלנו לשתי תקופות בשנה. בעקבות שעועית הירוקה מתחילה גם הלוביה התאילנדית הארוכה  (תת-מין של הלוביה). היא מככבת בסלים בדרך כלל מחודש יולי ולאורך כל הקיץ ועד סוף הסתו.

תוך כדי תקופת הלוביה צועדת לסלים בגאווה האדממה, הלא היא תרמילאית הסויה הירוקה. היא נזרעת יחד עם השעועית, אלא שדרושים לה כ80-90 יום להגיע לביכורים, וכך היא מגיעה בדיוק בזמן להחלפת משמרות עם השעועית. אנחנו מצפים לאדממה שלנו בסביבות יולי-אוגוסט, כדי שנוכל ליהנות מנשנוש הסויה, התחליף הירוק לפיצוחים, בערבי הקיץ החמים.

וכשמתחדשת עלינו השנה בתשרי, אנחנו כמעט תמיד שמחים לשים לכם לוביה לכבוד ראש השנה, שנוכל לאכול אותה בארוחת החג ולברך: "שירבו זכויותינו ותלבבנו". הן ממשיכות להניב עד שיהיה להן קר מדי, בסביבות נובמבר, ובסוף התקופה שוב פוגשות את השעועית הירוקה שזכרו מתחילת גידולם באביב. בשלב הזה כבר יהיו זרועים באדמה האפונה והפול, ומחזור המשמרות של הקטניות יתחיל מחדש – בשנה הבאה…

התיאור הזה שלי חסר משהו, כי הוא מתאר רק מה שמונח אצלכם בסלים באופן גלוי. אבל בעצם במעמקי האדמה טמונה תכונה מופלאה של הקטניות: הן יודעות "לקשור חנקן".

!!!!#####^^^^^^****?????

טוב, הבנתי, אתם רוצים הסבר בעברית, לא ב"חקלאית". אז ככה: כדי לצמוח זקוקים כל הצמחים, בין השאר, לחנקן. 78% מהאויר הוא גז חנקן, אך בעלי חיים וצמחים לא מסוגלים לנצל אותו, כי הוא בא במבנה לא זמין להם (N2, בעוד הם זקוקים לו במבנה N3, הוא האמוניה שמשמשת לבניית חומצות אמינו, חלבונים ועוד). וכאן נכנסים לתמונה צמחי הקטניות. שורשי הצמחים מעמיקים לחדור לקרקע ומנצלים את חומרי המזון בשכבות התחתונות. על השורשים מתפתחות פקעיות של חיידקים, הפועלים עם הקטניות בסימביוזה, חיידקים אלה בעלי כושר קליטה והטמעה של חנקן מהאוויר. הם קולטים חנקן מהאוויר שכלוא בין רגבי האדמה והופכים אותו לתרכובות חנקניות זמינות לצמח, החנקן הזמין מועבר מהשורש אל שאר חלקי הקטנית. בתמורה, קולטים החיידקים מהצמח את חומרי המזון שהוא מייצר על ידי פוטוסינתיזה. מה שאנחנו מקבלים הוא צמח עמוס בחנקן. הצמח ישתמש בחלק מהחנקן הזה לבניית החלבונים בפירות ובזרעים שהוא ייצר, אם נקצור אותו בשלב הפריחה, נקצוץ אותו ונערבב באדמה, הוא ישאיר אחריו בקרקע את רוב החנקן, וכמות ניכרת של חומר אורגני, שישפרו מאוד את מבנה הקרקע ואת פוריותה, אבל גם הטמעת הצמחים בקרקע לאחר שגידלו תרמילים אכילים, משפרת את רמות החנקן הזמין באדמה. לכן קטניות אינן זקוקות לתוספת דשן כמו שאר הירקות שלנו. הן מסתדרות מצויין בעצמן (או מדוייק יותר, כמעט בעצמן, בתוספת מעט עזרה מחיידקים ידידים…).

דיברנו על הסיוע שמגישות הקטניות לאחיהן הצמחים, אבל אותו הדבר אמור גם לגבינו, בעלי החיים. החנקן, שהפך זמין, מיתרגם בזרעי הקטנית (היבשה) לחלבונים, מינרלים ושאר דברים טובים, וכשאנחנו אוכלים אותן, גם אנחנו מרוויחים מכל הסימביוזה הזאת. מה מרוויחים? חלבונים – הקטניות הן ספקיות החלבון המרכזיות אצל צמחונים, וגם: סידן, ברזל, סיבים תזונתיים. הן מכילות חומצות שומן חיוניות (לינולאית ולינולנית), מצויינות לחולי סוכרת (בעלות אינדקס גליקמי נמוך), מסייעות להורדת כולסטרול ולמניעת מחלות לב, וכפחמימות מורכבות אך נטולות גלוטן, הן משמשות תחליף פחמימות יאה לחולי צליאק. הקטניות הירוקות הטריות, כמו אלו שבסלים שלנו, דומות בערכיהם התזונתיים לירקות ירוקים: יש בהן ויטמינים C B A, ברזל, אשלגן ומינרלים נוספים ופחות חלבונים.

והכי חשוב: אפשר להכין מהם אוכל ט-ע-י-ם. קטניות היוו תמיד חלק חשוב בדיאטה של כמעט כל יושבי הגלובוס. באיזורים שונים היו אלו קטניות שונות: תושבי המזרח-התיכון אכלו חומוס ופול, האמריקאים הקדמונים אכלו שעועיות מכל הסוגים (ויש המון), היפנים אכלו סויה. אבל כולם ליקקו את האצבעות.

כמה טיפים לשימוש בקטניות ירוקות בבישול:
– בישול ירוק: בישול ירוק הוא בישול של ירקות ירוקים במי מלח רותחים לזמן קצר (כחצי דקה עד 5 דקות, תלוי בירק) כדי להכין אותו להמשך הבישול תוך שמירה על צבעו הירוק שלא ידהה. לפעמים הבישול הירוק הוא הבישול היחיד שהירק עובר, למשל, בהכנת סלט ניסואז משתמשים בתרמילי שעועית ירוקה שנחלטו בצורה זו. המים חייבים להיות רותחים! אם המים אינם רותחים הירק יפריש אליהם נוזלים וצבעו ידהה במהירות כמו כן ככל שהמים חמים יותר משך הריכוך יהיה קצר יותר ופחות יפגע בויטמינים שבירק.
– כשמוסיפים אפונה ירוקה טריה למרקי ירקות היא משמשת מעין תבלין – די בכמה תרמילים כדי לתת למרק טעם אחר לגמרי. נסו גם נסו זאת בבית!
– למרות ההמלצה לקלף פול (ואפילו קילוף כפול) – אפשר בהחלט לבשל ולאכול פול גם בתוך התרמיל! – ראו הצעות באגף המתכונים שלנו.
– במקום לזרוק את התרמילים הריקים של אפונת הגינה או הפול, הקפיאו אותם עד הפעם הבאה שאתם מכינים ציר מרק, ואז הוסיפו אותם לבישול ונצלו את המרכיבים התזונתיים המשובחים שלהם

שיהיה לכולנו שבוע חורפי, ירוק, טעים ומשביע,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה המנשנש בשדות

______________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה, ברוקולי/כרובית, כרישה/בצל לח, מלפפון, תרד/מנגולד/קייל, עגבניה, גזר, חסה/רוקט/מיזונה, דייקון/צנונית/קלרבי, סלרי שורש. בארגזים קטנים בלבד: אפונה/פול.

ובסל הגדול גם: סלק, כרוב, ארטישוק ירושלמי/חציל, שמיר/כוסברה.

יום רביעי: גזר, חסה/מיזונה, עגבניה, כרישה/בצל יבש, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרוב אדום או לבן, קייל/מנגולד/תרד, מלפפון, ברוקולי/כרובית, קלרבי/צנונית/דייקון. בארגזים קטנים בלבד: פול/אפונה.

ובסל הגדול גם: סלק, חצילים/ארטישוק ירושלמי, סלרי שורש, תפו"א.

29-31 בינואר 2018 – ט"ו בשבט שמח!

חֵי-מַלְכִּי אִם-יֵש כַּבָּצָל בְּכָל-הַיָּרָק / נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח בַּמָּרָק

(מתוך "אלוף בצלות ואלוף שום" מאת ח.נ. ביאליק)

הבצל הוא ירק יסוד במטבח, בתרבות, בהויה האנושית כנראה. אנחנו מייחסים לו מהות פנימית עטופה בכיסוי והסתרה, קושרים בו צער ודמעות, אומץ לב, עזות רוח וחיי נצח, ומנגד – פשטות ובסיסיות של פשוטי עם. והוא, כמובן, בכלל לא ידע שהוא כזה, אדיש לכל ההתרגשות, צומח לו בנחת ומנסה פשוט להיות… בצל.

הוא אחד מצמחי התרבות העתיקים ביותר. מוצאו במערב אסיה וישנן עדויות שגודל במצרים העתיקה. בארץ ידוע הבצל עוד מימי התנ"ך ושמו נישא בפי בני ישראל במדבר בגעגוע: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם… ואת הבצלים ואת השומים". במצרים העתיקה היה לבצל מעמד נכבד כמודל ביצירות אמנות וכמנחה לאלים, זאת נוסף על היותו אחד המזונות הבסיסיים של פשוטי העם. עבור המצרים, הבצל על שכבותיו הרבות, ייצג חיי נצח – הוא הונח בקברי הפרעונים: בעיני המומיה של רעמסס הרביעי נמצאו בצלים קטנים, וסלסלת בצל נחשבה מנחת לוויה מכובדת ומקובלת.

מאז ומעולם התקיים קונפליקט בין ריחו העז של הבצל ובין טעמו. האריסטוקרטיה סתמה את אפה בשל הריח (אבל אכלה ממנו בכל זאת),  הברהמינים בהודו נמנעו ממנו, אבל פשוטי העם זללו את הבצל לתיאבון. בחוקי חמורבי מוגדרת הקצבה חודשית קבועה של בצל ולחם לנזקקים. עבור אלכסנדר הגדול היווה ריחו העז של הבצל אות לחוזקו, ומתוך האמונה כי אכילת מאכלים חזקים משפיעה על האדם, הוא האכיל את לוחמיו בבצלים כדי להגביר את כוחם ואת אומץ לבם. במחזה המופלא "אלוף בצלות ואלוף שום" של ביאליק זוכה הבצל להלל ולשבח, כי באמת אין כמוהו לתיבול הארוחה.

onions-growing

בתחילת דרכנו בח'ביזה גידלנו הרבה בצל בסבב אחד, וטראומת העישוב הבלתי נגמר נצרבה בנו קשות… לאחר קשיים נוספים בהתמודדות עם זבוב הבצל וזריעות שלא צלחו, היו לנו מספר שנים של בלבול בקשר לבצל – כן לגדל / לא לגדל / מתי וכמה לגדל. ולאחר התבגרות ורגיעה, הגענו בשנים האחרונות ליותר בטחון ובהדרגה הגדלנו את מספר מחזורי הגידול של הבצל אצלנו, הגענו לתכנון מסודר ועוקב, ואנחנו מקוים שנצליח לגדל בצלים כמעט ברצף לאורך רוב השנה.

שתילות וזריעות הבצל מתחילות בסוף הקיץ. הבצלים הראשונים, מטיפוס "בית אלפא", נשתלים מבצלצולים (בצלים יבשים קטנטנים) בתחילת ספטמבר. אחריהם, עם התקררות הטמפרטורות, הגיע המועד לזן הסתוי "אורי": באוקטובר אנחנו זורעים זרעי "אורי" בצפיפות רבה ויוצרים "משתלה", ובאמצע נובמבר אנחנו מוציאים את השתילים הדקים שנבטו ומעבירים אותם לשתילה מרווחת בערוגות. סבב הבצל הבא, הפעם מטיפוס "ריברסייד", מהזן "אורלנדו", שהוא זן קייצי, נזרע בדצמבר, והבצלים שיצמחו ממנו ייקטפו בקיץ וילוו אותנו עד תחילת הסתו הבא.

חלק מהבצל אנחנו שותלים ולא זורעים. השתילים אמנם יקרים יותר לקניה, או דורשים השקעה נוספת של עבודה אם מכינים אותם בעצמנו, אבל יש להם יתרונות רבים: אפשר לשתול את הבצלים במרווחים אחידים, שמאפשרים לבצל צמיחה טובה ומייתרים את הצורך בדילול, נמנעים קשיים של זריעה, במיוחד בחורף – שמזמן לעיתים בעיות נביטה, וצרות של זרעים שנסחפים עם גשם חזק. לשתילים יש גם יתרון מול זבוב הבצל, או מדויק יותר, זבובת הבצל. זאת אוהבת להטיל את ביציה בשורשי הבצלים הקטנטנים, וכשבוקעות מתוכן רימות הבצל הרעבות הן מכרסמות את הבצלים הזעירים ולא משאירות להן סיכויים לשרוד. כשהבצלים מגיעים לגודל עפרון בערך, הם קשיחים דיים וכבר לא אטרקטיביים לזבובות, ולכן השתילים, שמגיעים לשלב הזה מהר יותר, עדיפים במרוץ לעיפרון…

ועדיין – כדי להגן על השתילים והנבטים מהזבובה, אנחנו מכסים את השתילים שנשתלים בכל הסבבים מסוף אוקטובר ועד סוף פברואר בבד אגריל לבן ודק, שמונע מהזבובות להגיע לבצלצולים הזעירים, ונותן להם לגדול ולהתחזק. כשהם מגיעים לגיל שאפשר להתחיל (קוטר עיפרון כאמור), אנחנו מסירים את הכיסוי ונותנים להם להתייצב בעצמם מול העולם הגדול – להתאוורר ולקבל שמש ישירה.

בעונה הזאת אנחנו שולחים לכם בצל טרי, שאנחנו מכנים אותו "לח". הבצל הלח והטרי הוא אותו בצל מוכר, אלא שבדרך כלל מחכים איתו עד שייתייבש: ממתינים עד שהעלים הירוקים שלו צונחים מעט, ואז "מקנבים" אותם, כלומר – מקפלים אותם כלפי מטה, שיגירו את המיץ לכיוון הבצל. אחרי כמה ימים או שבועות קוטפים את הבצלים, ומסדרים אותם בשדה, קטופים ומכוסים מפני השמש, להתייבש עוד קצת כדי שהנוזלים בעליו הירוקים ירדו לתוך הפקעת הבצלית, וכדי שהבצל יפתח קליפות יבשות, כך הוא ישתמר למשך חודשים ארוכים.

onion2.jpg

גם אנחנו עושים כך בקיץ, אבל את יבול הבצל הזה, של החורף אנחנו קוטפים עבורכם ירוק וטרי – לראש הבצל אין עדיין קליפות יבשות כמעט, והוא עסיסי ומתוק ממש – משהו אחר ונפלא במיוחד טרי (הוא מעולה במיוחד חתוך בסלט).

הבצל שימש בעבר ומשמש גם היום ברפואה הטבעית. הוא מכיל ויטמין C, ויטמין B1, כרום וסיבים תזונתיים. תרכובות הגופרית גם הן מעניקות לו סגולות מרפא עוצמתיות וכך גם נוגד החמצון הקוורצטין. הנה פירוט קצר על כמה מהיכולות של הבחור:

סוכרת: תרכובת הגופרית מביאה להורדת הסוכר בדם. היא מעלה את רמת האינסולין הפנוי להובלת גלוקוז לתאים ובכך מוריד את רמתו בדם. כמות הכרום הרבה בבצל משפיעה על יציבות רמות הסוכר בדם (רמות הכרום בגוף מתרוקנות כתוצאה מאכילת סוכר מעובד וקמח לבן).

מחלות לב: הכרום שבבצל תורם להורדת הכולסטרול ה"רע", ובמקביל מעלה את הכולסטרול הטוב. תרכובות הגופרית מביאות להורדת הסתברות למחלות לב, הפרעות ושבץ לב במניעת הסתיידות עורקים והורדת לחץ הדם. הבצל מדמה את פעולת האספירין ודומיו בדילול הדם ובהמסת קרישי דם.

וירוסים ודלקות: הוא משמש כאנטיביוטיקה טבעית נגד בקטריות (כמו בקילוס, סלמונלה, E קולי ועוד), תולעי מעיים, וירוסים והצטננות. הבצל מומלץ לטיפול בליחה ושיעול. מוריד נפיחויות בזמן של דלקת מפרקים ומצמצם השפעתו של האלרגנט הגורם לאסטמה.

מחלות כרוניות: הבצל מכיל מרכיבים נוגדי חמצון, הנלחמים ברדיקלים חופשיים בגוף ולכן מקטין את ההסתברות למחלות הסרטן ע"י השמדת תאים סרטניים. בין המרכיבים האלו נכללים פיטוכימיקלים שונים וביניהם הקוורצטין, המוריד את ההסתברות להתפתחות סרטן המעי והשחלות וגם סרטן הפרוסטטה.

חיזוק העצם ואוסטיאופרוזיס: קיימת בבצל תרכובת חומצות אמינו (בשמה המקוצר GPCS) המונעת התפתחות תאים המפרקים רקמת עצם.

מי שמעוניין בפירוט על החומרים בבצל וסגולותיהם יכול לקרוא את הכתבה של התזונאית מרב מור-אופיר מתוך "כוח הצבע" (ויש גם מתכונים)

כמה "תרופות סבתא" לדוגמה:
· לשיעול וליחה: לחתוך בצל לפרוסות קטנות ולערבב ב-2 כפות דבש. להניח לעמוד כשעתיים. הנוזל המתקבל הוא סירופ אנטיביוטי מעולה, שתייתו תסלק ליחה, תטפל בצרידות, תקל על שיעול ועל אסטמה (אין לשמור את הסירופ יותר מיום!)
· שיכוך כאבים והרגעת נפיחויות ודלקות כרוניות: לקצוץ בצל ולהוסיף קצת מלח, להניח כרטייה על המקום הכאוב
· להרחקת תולעים: שתו מיץ בצל (התולעים יברחו…)
· לכאבי אוזניים: לטפטף לאוזן מיץ בצל מעורב בשמן זית או שמן שקדים.

טיפ טיפה:
* בצלים נשמרים היטב מחוץ למקרר במקום קריר ויבש. אוורור טוב הוא חשוב ולכן סלסלת קש/פלסטיק היא אידאלית.
* רבים מאחסנים בצל יחד עם תפוחי אדמה, אך זה לאו דווקא מוצלח (לשני הצדדים). תפוחי האדמה מכילים לחות ומשחררים גז שגורם לבצל להתקלקל מהר יותר.
* בצל שחתכתם והשתמשתם בחלקו ניתן לשמור במקרר בקופסה אטומה, בתוך מעט מים (בעיקר להפחתת הריח)

אחרי ימים ארוכים של גשם, השבוע צפויה לנו שמש חורפית ומאירה – שיהיה שבוע חורפי של בריאות, אור, שמחה.
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

______________________________________________

מה השבוע בסל? (מלבד הבצל)

יום שני: פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, ברוקולי, כרישה/בצל לח, מלפפון, תרד/מנגולד/קייל, עגבניה, גזר, סלק/צנונית, חסה/רוקט/מיזונה, שומר/קלרבי, כרוב/כרובית.

ובסל הגדול גם: סלרי שורש/עלים, חציל/פלפל ירוק/אדום, אפונת שלג או גינה/פול.

יום רביעי: גזר, חסה/רוקט/מיזונה, עגבניה, כרישה/בצל לח, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרובית/כרוב אדום, מלפפון, ברוקולי, קייל/מנגולד/תרד, סלרי שורש, שומר/קלרבי/סלק.

ובסל הגדול גם: צנונית, חצילים/פלפל ירוק/ ארטישוק ירושלמי, פול/אפונת גינה או שלג.